המחאה גוברת, אבל בלאקרוק לא מתביישת

מחודש מאי האחרון, ובמיוחד מאז גל השריפות באמזונס הקיץ, ממקדות קבוצות ירוקות את מאמציהן מול משרדי בלאקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם. הכותרת של הקמפיין: BlackRock’s Big Problem. באופן שיטתי המוחים מדביקים את עצמם לדלתות, שרים שירי מחאה ומשליכים אפר בכניסה למשרדי ענקית הפיננסים בלונדון ובניו יורק. הכל כדי לבייש אותה על ההשקעות המזהמות שלה.

בלאקרוק היא לא היחידה שהונה נקשר לבירוא יערות. תאגידים אחרים כמו ג'יי.פי מורגן־צ'ייס, גולדמן זאקס ומורגן סטנלי השקיעו בחמש השנים האחרונות 44 מיליארד דולר בחברות שקשורות באופן ישיר או עקיף לאסונות הסביבתיים באזור. ובכל זאת, בלאקרוק שונה. היא אחת משלושת בעלי המניות הגדולים ביותר בכל אחת מ־25 החברות הבינלאומיות שנחשבות "מסכנות" עבור יערות האמזונס, והיא המשקיעה הגדולה בעולם במכרות פחם, כך לפי InfluenceMap, קבוצת קמפיינים סביבתיים.

השקעות אלה, ויתר השקעותיה בחברות דלקים פוסיליים (דלקים מאובנים, שנוצר מהתאבנות של אורגניזמים בסביבה מחוסרת חמצן), קנו לה את תואר החברה שתורמת יותר מכל אחרת בעולם - בכל הענפים - לשינויי אקלים. לא משהו להתהדר בו.

שריפות באמזונס בברזיל צילום: רויטרס

סיכול אקטיבי של התקדמות

עבור פעילים סביבתיים, בלאקרוק היא גם אחת החוטאות הגדולות במס שפתיים. זה התחיל ב־2017, אז החליטה בלאקרוק לראשונה לחייב את ענקית האנרגיה אקסון־מוביל להפיק דו"ח שנתי על שינוי אקלים. לרגע זה נראה כמו אירוע מכונן בענף. כאילו ענקית ההשקעות, על כל 6.5 טריליון הדולרים שלה, המגולמים בנכסים, צועדת באופן ברור אל הקיימות - ומכאן זה יחחל באופן בלתי נמנע למנהלי נכסים אחרים ולתאגידים מזהמים.

ב־2018 האופטימיות זינקה אף יותר, כשהמנהל האגדי של החברה, לארי פינק, הפתיע את עולם ההשקעות ודחף במכתבו השנתי ל"קפיטליזם עם מטרה". "כדי לשגשג לאורך זמן", כתב, "חברה צריכה לא רק להביא לתוצאות פיננסיות, אלא גם להראות כיצד היא תורמת תרומה חיובית לחברה". מפה לשם, בבלאקרוק הרכיבו גם מוצרים ספציפיים למשקיעים המעוניינים בהשקעות אחראיות, הכוללים חברות עם ציון ESG גבוה (Environmental, Social and Governance) - ללא פחמן, רמות פחמן נמוכות או אנרגיה חלופית. אלא שמבדיקות מעמיקות בשנה האחרונה עולה כי המעשים הללו לא משקפים שינוי מהותי בחברה.

לפי דו"ח של Amazon Watch וחברת המחקר Profundo, שפורסם באוגוסט האחרון, ההשקעות הישירות של בלאקרוק בחברות שאחראיות לביאור היערות באמזונס זינק בארבע השנים האחרונות ב־33% ל־1.5 מיליארד דולר. זה אולי כסף קטן בשביל חברה כל כך גדולה, אך בפועל בלאקרוק היא בעלת המניות הדומיננטית (שנייה או שלישית) בכל אחת מהחברות הבולטות והמושמצות ביותר באזור, שמרוויחות מהאסון האקולוגי.

חברות אלה מעוררות מחלוקת כה עזה שתאגידי ענק כמו נסטלה, פפסיקו ויוניליוור הפסיקו, בצל לחץ ציבורי גדול, לעבוד איתן לחלוטין.

בלאקרוק היא בעלת המניות השנייה בגודלה ב־Indofood Sukses של Salim Group, יצרנית שמן הדקלים האינדונזית שפעילותה כה בעייתית שבסיטיגרופ החליטו להשעות לה קו אשראי בשנה שעברה; היא בעלת המניות השלישית בגודלה ב־Suzano הברזילאית, שמואשמת בחרחור סכסוכים בין האוכלוסיות המקומיות ביערות הגשם כבר 60 שנה; והיא בעלת המניות השישית בגודלה ב־JBS הברזילאית, חברת הבשר המעובד הגדולה בעולם, שנתפסת שנה אחר שנה רוכשת בשר מחברות שמגדלות בקר באופן לא חוקי על אדמות באמזונס.

לא פחות חשוב, מרבית נכסי בלאקרוק, 4.33 טריליון דולר, מושקעים בקרנות פסיביות שמדושנות במניות חברות הדלקים המאובנים הגדולות בעולם. היא בעלת מניות דומיננטית ברבות מהן: אקסון־מובייל (7%), שברון (4.9%), בריטיש פטרוליום (9%) ורפסול (5%).

לפי מחקר ממאי האחרון של קואליציית ארגונים ללא מטרות רווח, אפילו למוצרים "הירוקים" - קרנות ESG שיצרה במיוחד עבור משקיעים שקיימות חשובה להם, בשווי מצטבר של כ־4 מיליארד דולר - הצליחו בבלאקרוק להגניב מניות בשווי 423 מיליון דולר של דלקים מאובנים, ומניות בשווי 29 מיליון דולר של חברות עם קשר ישיר לבירוא האמזונס. על כך הגיבו בבלאקרוק כי אין גישה אחידה ליישום דירוגי ESG, וכי המוצרים ממוקדים "בחברות מובילות בדירוג ESG בכל המגזרים, כולל האנרגיה".

הבעיה היא שלא מדובר רק בהתנהגות פאסיבית, מעין שתיקה בהסכמה, של אחזקת מניות. זה ניכר היטב בעונת כתבי ההצבעה (פרוקסי), המאפשרים לכל אחד מבעלי המניות בחברות הנסחרות בארה"ב, מהקטן ועד הגדול שבהם, להביע עמדה לגבי הצעות שמעלה לדיון הדירקטוריון.

בדו"ח של Climate Majority מספטמבר האחרון עולה כי חרף עלייה בתמיכת בעלי המניות בנושא קיימות, בשנה החולפת הצביעה בלאקרוק 98% בהצבעות הפרוקסי בארה"ב בהתאמה להנהלת כל חברה, ותמכה רק ב־23% מההצעות לחייב את החברות לדווח על פליטת הפחמן שלהן. בלאקרוק צידדה רק ב־5 מתוך 41 הצעות בנושא שעלו בחברות אנרגיה גדולות בארה"ב. ב־Climate Majority מצאו גם כי האחזקה הדומיננטית של בלאקרוק, בשילוב עם זו של מנהלת הנכסים הענקית ונגארד, יכולה היתה להטות את הכף ב־16 מקרים שונים לטובת הצעות בנושא שינוי אקלים.

כלומר, זהו סיכול אקטיבי של התקדמות בעניין. בבלאקרוק דיווחו מנגד כי בעונת הפרוקסי האחרונה הם ניהלו דיאלוג עם 256 חברות בעולם על דיווח ענייני אקלים. עוד הדגישו בפעמים שונות כי הם לא רואים בהצבעות פרוקסי כדרך הטובה ביותר לתקשר עם תאגידים, אלא בדיאלוג ישיר מתמשך עם ההנהלה.

התסכול התחיל להצטבר משום שבלאקרוק, שיכולה להוביל את הדרך, נשארת בשלה, בזמן שהעולם מגלה סימנים של שינוי. כך, כשהאו"ם השיק ב־2006 את העקרונות להשקעות אחראיות (PRI), הצטרפו ליוזמה 63 חברות השקעות המייצגות 6.5 טריליון דולר בנכסים. הן התחייבו לשלב סוגיות של קיימות בקריטריונים של ההשקעות שלהם (ESG). נכון לספטמבר האחרון ולפי דו"ח של ה־UNEP

(United Nations Environment Programme), זינק מספר המתחייבים ל־2,600, שמייצגים 89 טריליון דולר בנכסים מנוהלים.

שותפים נוספים כוללים את הארגון הסביבתי 350.org שכולל 1,100 מוסדות פיננסיים ברחבי העולם שהתחייבו "לשמור את הפחמן באדמה" באמצעות החלשת תעשיית הנפט, הגז והפחם. אחת מהן, קרן העושר של נורבגיה, הכריזה במרץ השנה כי היא תיפטר מאחזקות חיפוש נפט וגז בשווי 6 מיליארד דולר.

גם ארגון הגג +Climate Action 100 מ־2017, שמאגד 373 משקיעים אקטיביים עם נכסים קולקטיבים בשווי 35 טריליון דולר, מנסה לדחוף תאגידים לפעול לצמצום פליטת הפחמן ולחיזוק הדיווח הפיננסי בנוגע לנושאי אקלים. ליגל אנד ג'נרל, מנהל נכסים גדול בבריטניה ומבעלי המניות הגדולים של אקסון־מובייל, הודיע ביוני כי ימכור 300 מיליון דולר בשווי מניות החברה לאור אי־שביעות רצון מאסטרטגיית הפחתת פליטת גזי החממה של החברה. בלאקרוק הצביע נגד בכל אחת מהצעות הפרוקסי ב־2019 שגובו על ידי קואליציית +Climate Action 100.

על פי סקר מ־2018 של חברת המדדים הגלובלית FTSE ראסל, 53% מכל חברות ההשקעות מיישמות או מעריכות ESG כחלק מאסטרטגיית ההשקעה שלהן. אלה כמובן מתורגמים לזרימת הון. לפי דו"ח של חברת שירותי המחקר מורנינגסטאר, יש היום יותר מ־350 קרנות ESG שמנהלות כ־161 מיליארד דולר. בתשעת החודשים הראשונים של 2019 זרמו אליהן 13.5 מיליארד דולר, בממוצע יותר מ־4 מיליארד דולר בכל רבעון. זאת לעומת שנים קודמות, שבהן זרמו אליהן לכל היותר 2 מיליארד דולר ברבעון.

המילניאלז לא עוצמים עין

לא מדובר בהתלקחות ספונטנית של הנושא. במשך שנים מנהלי השקעות האמינו כי אסטרטגיית השקעה שכוללת קריטריונים של קיימות מחייבת התפשרות על תשואה. מעין פתרון פילנתרופי נחמד, לא מסגרת רצינית להבנת סיכון השקעות ובניית תיקים. אבל שורה של מחקרים וסקרים מצאו כי קיימים תמריצים כלכליים ועסקיים להשקעות אחראיות.

בדו"ח מספטמבר האחרון מעריך בנק אוף אמריקה כי בחמש השנים האחרונות, השקעות במניות שמדורגות גבוה לפי מדדי ESG משיגות בממוצע 3% יותר מהשוק. ביצועי יתר אלה צפויים להביא בשני העשורים הקרובים ל"צונאמי של נכסים" - כ־20 טריליון דולר שיוזרמו לקרנות ESG.

עוד מצאו כי 15 מתוך 17 חברות S&P 500 שפשטו את הרגל בשנים 2015-2005 הציגו דירוג ESG גרוע חמש שנים לפני פשיטת הרגל; לפיכך, לטעמם, הדירוג הוא המדד היעיל ביותר לחיזוי כזה. דו"ח של המכון לכלכלת אנרגיה (IEEFA) מאוגוסט האחרון אפילו הצמיד לאסטרטגיה המזהמת של בלאקרוק תג מחיר: החלטתה שלא לנהל כראוי סיכונים בהשקעות כאלה עלתה למשקיעים 90 מיליארד דולר בהשמדת ערך בעשור האחרון - וזאת רק בבחינת מספר קטן מאוד של אחזקות.

לפי דו"ח מקיף מ־2018 של חברת המדדים MSCI, שבחן את הקשר בין דירוג ESG גבוה, תזרים מזומנים, רווחיות וניהול סיכונים, נמצא באופן חד־שמעי כי חברות בדירוג ESG גבוה הציגו רווחיות, תשואות ודיבידנדים טובים יותר, והן טובות יותר בניהול הזדמנויות וסיכונים. "חברות עם דירוגי ESG גבוהים הן השקעות טובות יותר, משום שהן מנוהלות טוב יותר", סיכמו בדו"ח. מחקר של נורדיה (Nordea), קבוצת השירותים הפיננסיים הגדולה בצפון אירופה, מצא כי בשנים 2015-2012, חברות עם דירוג ESG גבוה הציגו ביצועי יתר של עד 40% לעומת חברות בדירוג ESG נמוך.

אם גם המספרים האלה לא עושים את ההבדל עבור מנהלי ההשקעות, אולי שינוי דורי יעשה את העבודה. לפי דו"ח של מורגן סטנלי מאוקטובר האחרון, 95% מבני דור המילניום רואים בקיימות מרכיב מרכזי בהחלטה היכן להשקיע. הם אולי לא המשקיעים הדומיננטיים בשוקי המניות והאג"ח כרגע, אבל הם יהיו, בקרוב.

מפגינים מחוץ למשרדי בלאקרוק. החברה שתורמת יותר מכל אחרת בעולם לשינויי אקלים צילום: AFP

מנהלת גם את הפנסיה של BP ושברון

למרות כל זאת, אין מקום לנאיביות. נפט וגז מספקים 65% מהאנרגיה העולמית, והחברות שאחראיות על המוצרים האלה הן מרכיב קריטי מדי בשווקים הפיננסיים העולמיים מכדי שמשקיעים מוסדיים יתעלמו מהן. מחקר מ־2017 מאוניברסיטת שיקגו העריך כי אם 11 קרנות הפנסיה הגדולות בארה"ב יסיטו לחלוטין את השקעותיהן ממניות הדלקים הפוסלים, הן יצברו הפסדים של 3.8 טריליון דולר (בהערכה שמרנית) לאורך 50 שנה עבור החוסכים שלהן.

בלאקרוק עצמה מנהלת גם את קרנות הפנסיה והרווחה של חברות ענק כמו אקסון־מובייל, BP ושברון, מה שמסחרר עוד יותר את הקונפליקט שבו היא מצויה לגבי השקעה בנכסים מזהמים.

"המשרד שלנו בנוי כדי להגן ולהגדיל את ערך נכסי הלקוחות שלנו", כתב פינק, מנהל בלאקרוק, במכתבו האחרון למשקיעים. "לעתים קרובות פונים אלינו מקבוצות אינטרסים מיוחדים בבקשה שבלאקרוק תצביע איתם למטרות שונות. אני או מנהלים בכירים אחרים עשויים להסכים לסיבה או לחלוק בחריפות - אך השקפותינו האישיות לא חשובות. ההחלטות שלנו מונעות אך ורק על ידי חובת הנאמנות כלפי לקוחותינו". והלאה העולם.