מה צריכה ישראל ללמוד מהשריפות באמזונס?

מומחים מעריכים כי רוב השריפות באמזונס הם פועל יוצא של בירוא (כריתת) יערות (Deforestation), לצרכי חקלאות ותעשייה, אשר בעקבות רוחות ותנאי מזג אוויר יצאו מכלל שליטה וכעת מכלים 20% מהריאות הירוקות של כדור הארץ. בישראל הלחה והדביקה של קיץ 2019, שבועיים לפני בחירות, מצב ביטחוני רעוע ופתיחת שנת הלימודים, מעניינות השריפות ביערות הרחוקים כשלג דאשתקד.

אולם מי שמצליח להרים את עיניו, מעבר לכאן ולעכשיו, עשוי לראות את הקשר בין השריפה באמזונס למגמות בכלכלה העולמית ולהשלכות המיידיות שיש לשריפות הללו על איכות החיים שלנו בישראל. איכות הסביבה - אבל לא רק. בפתחה של המאה ה-21 מורגשת תנועה, הצוברת תאוצה, של מגמות חדשות בכלכלה, אשר פוגשות מגמות ישנות, ברעש של התנגשות לוחות טקטוניים אולם משנות בהדרגה את פני הארגונים ומגמות המצריכה.

איזונים הכרחיים בין אדם לטכנולוגיה

בעולם של המאה שעברה שלטה, כמעט ללא עוררין, מעצמה אחת - ארה"ב. שלטו מנכ"לים לבנים. גברים. שלט קול המספרים האבסולוטיים, היתה לעסק שורה תחתונה אחת ולפיה נקבעו תנאי המסחר, ההשקעות וההתייחסות (או היעדרה) למשאבי הטבע ותנאי איכות הסביבה. הקידמה קידשה את הטכנולוגיה. החברה כולה עמדה בפני בחירה בין טבע לטכנולוגיה ובחרה את האחרונה מבלי לתת את הדעת על איזונים נדרשים, על התכלות משאבים או על איכות החיים שלנו: מים, אוויר ואדמה.

כיום אנו עדים לשינויי פרדיגמות בתפישות של מאקרו כלכלה, ניהול וארגון, וחווים הבנה בנוגע לאיזונים הכרחיים בין אדם לטכנולוגיה ובין משאבי הטבע למה שכרוך במילה "קידמה". רק לאחרונה יצאו מאות מנכ"לים של חברות מובילות בקריאה להשיב את האיזון לעסקים הקפיטליסטיים. מדברים על מעבר בין "שורה תחתונה אחת" - רווח לבעלי המניות, ל"שורות תחתונות", ברבים - רווח לכלל מחזיקי העניין: עובדים, מנהלים, ספקים, לקוחות, הסביבה הפיזית והאנושית אשר בתוכן הארגונים מתקיימים.

שריפות באמזונס צילום: רויטרס

לפני מספר שנים אמר ביל גייטס כי לצערנו מחלות אינן מבדילות בין מדינה אחת לשכנתה וכי אינן יודעות לקרא את השלט: "זהירות! גבול לפניך". ההתפרצות האחרונה של מגפת החצבת מהווה אזכור לכך. לכלל המדינות על פני כדור הארץ יש מכנים משותפים, בעיקר באסונות הפוטנציאליים הכרוכים במדעי הסביבה ובשינויי האקלים.

ההתחממות הגלובלית, הרעלת האדמה ובירוא היערות, עולים על שולחנן של כלל הממשלות בעולם, משום שהמדובר בנושא מהותי, משותף, המשפיע על כולם ובכל מקום. לכן, כאשר מתייחסים למגמות הניהול החדשות במאה ה-21, הנושא נתפס, ללא ספק, כאחד הפרמטרים, שיש לתת עליו את הדעת במציאות הגלובלית והתחרותית, בהתייחסות של ארגונים וחברות לניצול משאבי טבע, זיהום סביבה או חינוך לצריכה הגיונית ומתונה.

כפי שסוגיית האתיקה עולה בימים אילו ביחד עם סוגיית הגיוון וההכללה, כך גם נושא איכות הסביבה תופס מקום של כבוד בדיוני דירקטוריונים. מדינות מתקדמות מחוקקות חוקים ברורים ומיידיים נגד השימוש בפלסטיק. חברות יצרניות מובילות מעלות את הרף של אמצעי המחזור ודור ה-Y - צרכני העתיד הקרוב - מגלים מודעות ומעורבות רבים מהוריהם בנוגע להתאכזרות לבעלי חיים ושמירה על הקרחונים. כל אילו ישפיעו מהותית על מגמות הצריכה ועל עלייתם, או נפילתם, של תאגידים.

בין קידמה לאיכות הסביבה

בישראל המודעות למגמות "ירוקות" מפגרת, מהותית, אחר המדינות המפותחות. הן ברמת הרגולציה והן ברמת מודעות ואכיפה על חברות מסחריות, שלא לדבר על חינוך. אז אולי אין לנו איך לסייע בכיבוי שריפת "הריאה הירוקה" של העולם ביערות האמזונס, אבל סביר שהיא תעלה את המודעות לעובדה שאיזונים בין טבע לטכנולוגיה, בין קידמה לאיכות האוויר, המים והאדמה הם בנפשנו.

אולי השריפה הנוראית שם תעלה על סדר היום הציבורי כאן את הנזק הבלתי הפיך של השימוש בפלסטיק, בחומרי הדברה מרעילים, את הקידוחים הקרובים מדי לחופים, את הוויתור על ריאות ירוקות תמורת עוד סכום ארנונה נכבד לרשות המקומית.

בקרוב תיבחר ממשלה חדשה. זיהום האוויר הכבד, תמרות העשן, התמונות העצובות שרואים כבר מהחלל וריח החיות השרופות מברזיל, מומלץ להם, שיהוו קריאת השכמה למשק הישראלי, הן עבורנו בארץ והן לישראל כמדינה, המתחרה על מקום אסטרטגי בעולם בהפרעה.

הכותבת היא משנה למנכ"ל ומנהלת פיתוח עסקי בקבוצת נירם גיתן NGG