בפעם השלישית השנה: משרד התקשורת דוחה את מכרז דור 5

יום ראשון הקרוב היה אמור להיות המועד האחרון להגשת הסכם הצעה משותפת להתמודדות במכרז דור 5 — הדור הבא של רשת הסלולר שתספק קצבי העברת נתונים אולטרה מהירים. שש חברות תקשורת יכולות לגשת למכרז, במבנה של שלוש קבוצות, על פי חלוקת הרשת הקיימת כיום: סלקום יחד עם גולן טלקום ו־we4G, פרטנר עם HOT מובייל ופלאפון לבדה.

החברות הודיעו אתמול למשרד התקשורת כי אין בכוונתן לגשת למכרז בתנאים הנוכחיים — ואתמול בערב נתן להן ארכה של שבועיים נוספים, זו הפעם השלישית בתוך ארבעה חודשים, והיד עוד נטויה. על פי גורמים בכירים בחברות התקשורת, מדובר בפלסטרים בלבד שלא פותרים את הבעיות האקוטיות שטרם קיבלו מענה, וחלקן אף שוקלות הגשת עתירה לבג"ץ.

"לא נוכל לגשת. מה יעשו, יכניסו אותנו לכלא?", התבדח אחד הגורמים, אבל טענותיו מציירים לא אחר מאשר ייאוש עמוק, עד כדי הרמת ידיים: "זה אירוע במעמד צד אחד".

340 בקשות הבהרה הגישו החברות לוועדת המכרזים במשרד התקשורת, כ־300 נדחו. "שאלנו שאלות סופר אינטליגנטיות וענייניות", אומר אותו גורם, "למשרד הייתה יכולת לבחון איפה ניתן להתגמש, איפה הדברים הבאמת כואבים. השקענו חודשיים בכתיבתן, מלא משאבים, נימוקים ברזולוציות הכי עמוקות. כמעט כולן נדחו, מעולם לא נתקלתי בדבר כזה. לא אגיד שזה זלזול, אבל זה מאוד מוזר". מה הן הבעיות המרכזיות במכרז?

1. ללא ממשלה ורווחים

באמצע חודש יולי האחרון פרסם משרד התקשורת את המכרז להקמת רשת האינטרנט המהירה. במשרד מעריכים כי משך ההקמה יעמוד על חמש שנים והעלות לכלל החברות תעמוד על 2 מיליארד שקל.

המכרז פורסם בתזמון בעייתי משתי בחינות. ראשית, באותו החודש פורסמו גם דו"חות חברות התקשורת. מהדו"חות עלה כי הכנסות החברות נשחקות, הרווח כמעט ולא קיים וההכנסה החודשית הממוצעת ממנוי (ARPU) בירידה מתמדת. המשבר, על רקע חוסר ודאות רגולטורית וכלכלית, הוביל את החברות הגדולות בענף לגל פיטורי עובדים נרחב. נוכח המצב בחברות התקשו להבין כיצד יוכלו לעמוד בתשלומים הגבוהים הנדרשים מהן.

שנית, דרג בעלי השליטה בחברות הגדולות נמצא בתקופה של חילופים ושינויים, מה שמקשה על עליהן לקבל החלטות. האצ'יסון טרם קיבלה היתר שליטה בפרטנר, טרם נסגרה סופית כניסתה של קרן סקצ'לייט לביקום השולטת על בזק ועתידה של אי.די.בי. השולטת בסלקום עדיין לא ברור.

מימין: מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן ושר התקשורת דודי אמסלם צילום: יח"צ משרד התקשורת

למצב השוק המעורער מתווסף גם חוסר הודאות הפוליטית. הבחירות הנוספות שמעבר לפינה מקפיאות את פעילות משרדי הממשלה ומונעות העברת החלטות קריטיות הקשורות במכרז. אחת מהן, היא הפחתה שנתית בגובה 28% מכלל אגרות התדרים, הנוכחיים והחדשים, למשך ארבע שנים, ובתנאי שהחברות יעמדו ביעדים הנדסיים שנתיים. על התדרים הנוכחיים, משלמות כיום החברות כ־350 מיליון שקל בשנה.

"המשרד מאוד מתהדר בהטבות אבל הן על העץ", אומר גורם בשוק. "אנו נתונים לחסדי השרים והכנסת. מבקשים מאיתנו לגשת למכרז בלי ודאות וזה משפיע על תמחור התדרים. אם הנושא מספיק חשוב, שיכנסו את ועדות הכלכלה שתאשר את סוגית ההנחה באגרות".

2. מסובך ומעורפל

"הבעיה העיקרית היא שאי אפשר להבין את המכרז", אומר גורם בכיר, "גם אדם אינטליגנטי פלוס לא יצליח. יש בו נספח מתמטי של עשרות עמודים. קשה להבין איך הדברים יתפתחו. ישבנו עם פרופסורים למתמטיקה וקומבינטוריקה שלא הצליחו להגיע להסכמה בנוגע לתוצאות תרחישים שונים שהצגנו בפניהם. בחלק מהתרחישים יוצאות תוצאות לא הגיוניות, כמו ששני שחקנים ירכשו אותה כמות תדרים וישלמו פערי מחיר מטורפים, עד פי 10. אי אפשר לחזות התוצאות וזה פוגע בהגינות המכרז וזה כי המשרד בעצמו לא מבין אותו עד הסוף. לשם מה עשו מכרז כזה מסובך? זה פשוט איוולת. בנוסף, המכרז מאוד בירוקרטי, מלא טפסים, חתימות של מנהלים, בעלי עניין ובעלי מניות, אף כאלה שנמצאים בחו"ל. דבר כזה מחייב דחייה בלוחות הזמנים".

"זה פורמט מסוכן" אומר גורם אחר, "יש פה כשלים מכל כיוון וזה מתחיל בשיטה הדרקונית שדורשת הבנה של תורת המשחקים. פרקטיקה שיש בה המון קושי. הכול לוט בערפל, יש דברים לא ברורים כמו תדרי ה־800, אין לנו מושג מה מחירי הפתיחה, ממש סוד כמוס. אם לא הכל בשל, למה להוציא את המכרז עכשיו? מי מנסה לגזור קופון? המתנו מספיק, נמתין עוד קצת".

3. שותפות בכפייה

כאמור, חברות התקשורת, מלבד פלאפון, נדרשות לגשת למכרז בשותפות, על פי חלוקת הרשת הקיימת היום. "לא ישבו וחשבו מה זה אומר ששתיים או שלוש חברות צריכות לגשת יחד ולפעול כאחד", אומר אחד הגורמים, "מאוד קשה להגיע להסכמות, זה מטורף. לגופים אינטרסים שונים, כוח כלכלי, גודל שונה, אג'נדה שונה, ותק שונה, משאבים שונים. ובזמן אמת, תחת אש, צריך לקבל החלטות יחד. למרות זאת, המשרד סירב לאשר הקלות בקבלת החלטות במכרז, הן ביחס לשלב הראשון הדינמי, כמו הארכת משך הזמן בין סיבוב לסיבוב, יותר הדרכות בסימולציה כפי שעשו בעולם ועוד; והן ביחס לשלב השני הסטטי, כמו זה שיהיה יום עבודה אחד בלבד בין השלבים".

"המשרד מאפשר למפעילים הקטנים ללכת בלי (תשתית) ולהרגיש עם" אומר גורם נוסף, "הוא לא מחייב אותם להשקיע כמו הגדולים. צריך השקעה שוויונית, ללא קשר לגודל החברה וכמות המנויים בנקודת זמן הזו, כי סביר להניח שהכמות הזו תגדל בעתיד. הוא מותיר לנו להיאבק".

4. השתוללות מחירים

רצועת התדרים העיקרית סביבה ייסוב המכרז היא ה־700 מגה הרץ, כאשר רק 30 מגה מתוכה פנויים לשימוש. צה"ל יקבל 5 מגה מתוכם, והם יהיו בשימוש משותף עם אחת המפעילות.

אחד הגורמים מסביר את הבעיה: "המדינה אומרת שהיא לא מחפשת להקשות על החברות ולא רוצה למקסם הכנסות, אבל גורמת לחברות להילחם אחת בשנייה במקום לעשות חלוקה שוויונית. היא נותנת אפשרות לקבוצה אחת לרכוש עד 15 מגה מה־30. כלומר, אם שתי קבוצות יזכו ב־15 מגה — השלישית בחוץ. לחילופין, אם אחת תזכה ב־15 מגה והשנייה ב־10 מגה, השלישית תקבל רשת נחותה של 5 מגה. ניתן היה פשוט לתת לכל קבוצה 10 מגה ושהמדינה תקבע את המחירים, במקום מכרז אגרסיבי שיזניק אותם. זה יגרום לטירוף. שהתדר שמשותף לצה"ל יהיה זול יותר או שינתן בהגרלה. הרי לפי תורת המשחקים, ההתנהגות הנכונה היא להתמודד על הכמות המקסימלית, זה כמו דילמת האסיר, אחרת תידפק".

"לפלאפון יש הגב של בזק שיש לה ים של כסף", מוסיף גורם אחר, "היא תוכל לדפוק שחקנים אחרים. המחירים ישתוללו ויתנפחו".

"חשוב להגיד שהכוונה של המשרד הייתה טובה אבל המתודה נכשלה", מסכם אחד הבכירים, "צריך לשפר את המכרז ולזה לוקח זמן. במצב הנוכחי לא ניגש".

ממשרד התקשורת נמסר: "מטרת מכרז דור 5 להציב את מדינת ישראל בחזית הטכנולוגיה העולמית. המכרז נבנה בהתאם למטרות שהוצבו במשרד התקשורת, שיפור הרשתות הקיימות ויצירת פרישה ראשונה של דור 5. המכרז בנוי באופן שמעודד השקעות, באמצעות תמריצים והטבות כלכליות ולוקח בחשבון את תנאי השוק העכשוויים. בתוך כך ועדת המכרזים בוחנת את בקשות החברות".