המועצות הדתיות הוחלפו בממונים, והציבור תלוי ברצונה הטוב של ש"ס

כל 130 הרכבי המועצות הדתיות בישראל נותרו ללא הרכבים. זאת, לאחר שתוקף כהונתם של כ־60 הרכבים נבחרים פקע ב־30 באוקטובר כתוצאה מסיבוך משפטי הנובע מממשלות המעבר. במקומם מינה השר לשירותי דת יצחק וקנין פקידים ממונים. כתוצאה מזה נותרה בישראל רק מועצה דתית אחת נבחרת ובכ־130 המועצות הנותרות שולטים ממונים. המשמעות היא תלות גוברת במשרד לשירותי דת וחוסר שקיפות בהקצאת משאבים.

המועצות הדתיות אחראיות לאספקת שירותי דתמקומיים דוגמת כשרות, נישואים, ולעתים קבורה. התקציבים שלהן מסתכמים בכמיליארד שקל בשנה, שאותם הן מקצות לשירותי הדת לפי החלטתן. המועצה הדתית מורכבת ממנגנון וממועצה בת 11-5 אנשים שנבחרת בהליך מורכב שנמשך זמן רב.

ב־2004 העביר הליכוד תיקון לחוק שקבע שאם לא תורכב מועצה דתית בתוך שנה ממועד הבחירות לרשויות המקומיות, יפקע הרכב המועצה הקודם ובמקומו ימנה השר שני ממונים. אחד מהם, הבכיר, יכהן כיו"ר המועצה והשני יכהן ללא שכר. התיקון לחוק שימש בתחילה כמנגנון לחלוקת משרות לפעילי ליכוד דתיים, ועם הזמן הוא הפך למנגנון למינוי למקורבים רבים של ש"ס.

השר לשירותי דת יצחק וקנין מש"ס צילום: עומר מסינגר

"הליך שהוא מחטף פוליטי"

על פי תשובת המשרד לשירותי דת לבקשת חופש המידע של ארגון נאמני תורה ועבודה, היו עד לאחרונה 60 הרכבים נבחרים של מועצות ו־55 מועצות שבהן כיהנו ממונים. ב־16 מועצות נוספות יש ועדה קרואה או מורשי חתימה.

הבחירות לרשויות המקומיות נערכו ב־30.10.2018, כלומר לפני שנה ושבועיים. הבעיה נוצרה משום שזמן קצר לאחר הבחירות לרשויות החלה תקופת ממשלת המעבר, והשר לשירותי דת לא היה רשאי לקדם בתקופה זו מינוי של מועצות דתיות. כתוצאה מכך הלך והתקרב המועד שבו תפקע כהונת המועצות המכהנות.

עו"ד איגי פז מהמחלקה למשפט אזרחי במשרד היועץ המשפט לממשלה כתב בעניין זה לעמותות עתים ונאמני תורה ועבודה כי "על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה יש להימנע מהרכבת מועצות דתיות בפרט בתקופת בחירות, וממינויים פוליטיים בכלל למעט במקרים חריגים בהם קיים צורך חיוני באיוש המשרה. יש להעדיף להמתין לממשלה החדשה". על רקע זה אישר היועץ המשפטי לממשלה למשרד לשירותי דת להאריך את כהונת ראשי המועצות המכהנים כממונים זמניים. זאת בנוסף על 55 הממונים שכבר קיימים. בכך יש לדברי פז "שימור של המצב הקיים".

המועצה הדתית בת"א (ארכיון) צילום: צביקה טישלר

המשרד לשירותי דת שלח ליושבי הראש הודעה על הארכת כהונם ככל הידוע עד סוף יוני 2020. אלא שבפועל אם יהיו בחירות נוספות, סביר שרובם יכהנו שנה וחצי או אף יותר. כך הם זכו בתקופת כהונה ממושכת נוספת ללא הליך דמוקרטי.

המהלך הזה עורר התנגדות עזה. במרכז השלטון המקומי סברו שדווקא ההליך בו בחר המשרד לשירותי הדת הוא מחטף פוליטי. במכתב ששלח יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס לשר לשירותי דת יצחק וקנין הוא טען שמדובר ב"התנהגות נפסדת ולא ראויה שאינה עולה בקנה אחד עם פסיקות בית המשפט העליון, שעניינן איפוק וריסון של שרים בממשלת מעבר לגלות". הוא טען שהמהלך הנכון היה להגמיש את לוח הזמנים כך שכהונת המועצות הדתיות תוארך.

"השריף עושה מה שהוא רוצה"

התנגדות חריפה למהלך ביטאו גם שני ארגונים הפועלים לקידום שירותי הדת, נאמני תורה ועבודה ועמותת עתים. במכתב ששלחה עו"ד שירה לב ציון מעתים לפז היא כותבת כי רוח החוק מחיבת קיום מועצות דתיות נבחרות. לדבריה, "פירוק מועצות דתיות נבחרות לטובת מינוי ממונים כבר נחשף לביקורת חריפה של מבקר המדינה מ־2018". המבקר כתב בעניין זה ב־2018 כי "משמעות הדבר הוא פגיעה בזכות האזרח לקבל שירותי דת איכותיים וייצוג הולם".

ראש תחום דת ומדינה בנאמני תורה ועבודה תני פרנק אומר ש"אין עכשיו ייצוג לציבור. יש שריף שיעשה מה שהוא רוצה. ראשי המועצות הפכו יותר תלויים במשרד לשירותי דת. זה משדר להם לזכור שהם תלויים בש"ס. היה הרבה יותר סביר שההרכבים ימשיכו לכהן".

לב ציון ביקשה מפז שבמקרה שיפוזרו, חלק ראוי מהממונים החדשים יהיו נשים. בפועל כיוון שבין יושבי ראש המועצות הדתיות היוצאים לא היתה אף אישה, השר לא מינה כזו.

מהמשרד לשירותי דת נמסר שמינוי הממונים נבע מהמצב הפוליטי בו נמצא המדינה ומהוראות החוק. "הפתרון קיבל את אישור היועץ המשפטי לממשלה. המשרד לשירותי דת ישמח להקים הרכבים דמוקרטים כשהדבר יתאפשר". המשרד דוחה את הטענה שמינוי הממונים יוצר תלות מוגברת שלהם בשר.