רבה של אפרת נסע לחו"ל 87 פעמים ב-4.5 שנים

דו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא חושף הפקרות מוחלטת בנושא מספר הנסיעות לחו"ל של רבני עיר , הדיווחים שלהם על נסיעות אלו ומקורות המימון שלהן. 22 רבני ערים נסעו פעמים רבות לחו"ל ב-4.5 השנים האחרונות; תשעה מהם שהו בחו"ל יותר מ-26 יום בשנה בממוצע, כלומר יותר מהחופשה השנתית שלהם. זהו דו"ח חמור שני שהמבקר מפרסם על הנעשה במועצות הדתיות - אחרי הדו"ח שפרסם בשנה שעברה על חשדות לשחיתות ומרמה במערכת הכשרות.

הגדיל לעשות שלמה ריסקין, רבה של אפרת, שנסע בארבע שנים וחצי 87 פעמים לחו"ל ושהה 718 ימים בחו"ל - כלומר 44% מזמנו היו בחו"ל, שהם 139 ימי עבודה בממוצע בשנה. רבנים אחרים נעדרו בתקופה זו 335 ימים (51 נסיעות) ו-300 ימים (60 נסיעות). זאת למרות שיש מעט מאוד נסיבות שמצדיקות נסיעה של רב עיר לחו"ל בתוקף תפקידו. עם זאת, הרב עם 87 הנסיעות הודיע למועצה הדתית שהוא מוותר על ימי החופשה שלו ואף ירד ל-70% משרה.

14 מ-22 הרבנים מרבי הנסיעות שנאספו נתונים לגביהם (כשני שליש), דיווחו למועצה הדתית על פחות מ-80% מימי היעדרותם לצורך נסיעות לחו"ל. שלושה רבנים לא דיווחו על נסיעותיהם כלל. ממילא ימי ההיעדרות לא נספרו במניין ימי החופשה שניצלו. הרב השיאן עם 87 הנסיעות, דיווח רק על 58% מהנסיעות שלו. המבקר קובע ש"לא ניתן להסכין עם תופעה זו שמנוגדת לסדרי המנהל התקין ומשמעה קבלת שכר מלא עבור ימי היעדרות מהעבודה".

הרב שלמה ריסקין, רבה של אפרת צילום: גרשון אלינסון

המבקר מעריך את השווי הכספי של ההיעדרויות הלא מדווחות ב-1.3 מיליון שקל, ממוצע של 103 אלף שקל לרב, מאלה שנכללו בחישוב. כיוון שבדיקת המבקר התבססה על דיווחי ביקורת הגבולות, היא אינה כוללת חופשות בארץ. הוא מציין כי בעקבות הביקורת הודיעו תשעה רבני ערים ויושבי ראש מועצות דתיות כי הם נערכים להשבת ימי חופשה ועל רקע זה הוא החליט שלא לפרסם את שמות הרבנים.

בין המטרות שרבנים נסעו אליהם: גיוס תרומות לישיבות ומוסדות הקשורים אליהם, ייעוץ בענייני כשרות, אירועים משפחתיים ושליחויות של חב"ד. המבקר מציין כי "נסיעה לחו"ל של עובד ציבור, לרבות רב עיר, הממומנת מכספי גורמים חיצוניים, עלולה להעמידו במצב של ניגוד עניינים וליצור מחויבות בלתי ראויה שלו לגורם המממן". היא "עלולה בנסיבות מסוימות להיחשב קבלת מתנה או טובת הנאה... ולפגוע בטוהר המידות ובסדרי המנהל התקין".

כ-56% מנסיעות 15 רבני הערים שהשיבו לשאלון משרד מבקר המדינה על מטרות נסיעותיהם היו במימון גורמים חיצוניים, לרבות קהילות בחו"ל, מוסדות ועמותות שהם עומדים בראשם, וגורמים עסקיים פרטיים (יבואני מזון). הבעיה היא שהמשרד לשירותי דת לא קבע איסור על נסיעות כאלה, וכך חלק גדול הרבנים לא עברו לכאורה עבירה.

כללי מועצת הרבנות הראשית כן אוסרים על רבני עיר לשמש כיועצי כשרות. למרות זאת, נסע רב העיר נס ציונה אברהם יחזקאל צוריאל 13 פעם לחו"ל למטרת ייעוץ כשרות על חשבון חברות פרטיות. הטיסות לא כולל כיסוי הוצאות עלו 22 אלף דולר. הוא קיבל עוד סכום לא ידוע של החזר הוצאות. המבקר קבע כי מדובר בתמורה אסורה מגורמים בעלי אינטרסים עסקיים ועל המשרד לשקול צעדים משמעתיים. הרב צוריאל טען בתגובה כי הנסיעות היו בתקופות החופשה שלו, "בזמנו הפרטי, בהתנדבות מלאה, וללא קבלת שכר בעבור עמלו".

מתברר שחלק מרבני העיר בכלל כופרים בזכותה של המדינה המשלמת להם משכורת לדרוש מהם דיווח על חופשות, בטענה שלרב בישראל אין חופשות. רב עיר אחד כתב ליו"ר המועצה הדתית בעירו: "עוד לא נשמעה החוצפה שראש מועצה דתית בישראל ידרוש מרב בישראל דיווח על נסיעות לחו"ל". רב אחר כתב למבקר כי "כלל נקוט הוא שרבנים אינם פועלים בדיוק על פי נוהלי השירות הציבורי".

מלשכת הרב ריסקין נמסר בתגובה שדו"ח מבקר המדינה מציין את הרב על "התנהלותו השקופה והראויה". זאת, תוך אזכור העובדה "שהיות והרב ריסקין משמש בשני תפקידים, בחר הרב כבר לפני כ- 20 שנה, באופן יזום ומבלי שנדרש לכך, לצמצם את היקף משרתו במועצה הדתית". עוד טוענים בלשכה ש"הרב ריסקין צמצם את שכרו בהתאם, וכן ויתר על זכויותיו הסוציאליות הנאמדות במאות-אלפי שקלים. זאת תוך חיסכון לקופה הציבורית ובהסדר שאושר על ידי הגורמים המוסמכים".

עוד טוענים שם ש"הרב מהווה שגריר מהמעלה הראשונה למדינת ישראל, לצבא הגנה לישראל וליהדות. תפקידיו כרב העיר שמרבית תושביה עלו מחו"ל וכראש רשת מוסדות חינוך, שלובים זה בזה. נשיאותיו לחו"ל מקדמות קליטת עולים, בנייה חינוכית וציונית, חסד וציונות".