מה הסיכוי שנתיב פלוס יצליח להפחית את הפקקים?
הניסוי בשיתוף רכבים הוא לא רעיון רע כשלעצמו; ואולם מאחר שמערך התחבורה הציבורית לא תוגבר - הצלחתו תלויה בכך שיהיו מספיק אנשים שגרים בסמוך זה לזה ונוסעים לאותו המקום
הניסיון לעודד נהגים להשתמש בשיתוף רכבים בעזרת נתיבים נפרדים הוא לא רעיון רע. אבל כשמשרד התחבורה הודיע שהניסוי הצליח עוד לפני שהפקקים של הבוקר נגמרו, זה הזכיר לי את מה שקרה בגרמניה ב-2006. בתחילת אותה שנה, הממשלה הגרמנית החליטה לתת סיוע כלכלי נרחב לנשים שיכנסו להריון במטרה לעודד את הילודה. כמה חודשים אחר כך התברר שהילודה אכן עלתה והרשויות התחילו לחגוג את ההצלחה הגדולה. אבל אז מישהו נזכר שבקיץ של 2006 היה בגרמניה מונדיאל, ובכלל לא ברור אם מספר ההריונות בגרמניה עלה בגלל התמריצים או בגלל המסיבות של לפני, במהלך, ואחרי המשחקים. מה שמלמד שלבחון תוצאות כמה דקות ואפילו כמה חודשים אחרי תחילת הניסוי עשוי להוביל לתוצאות מאוד לא מדויקות.
- החל מהבוקר - קנס של 500 שקל לנוסעים לבדם בנתיב הקארפול
- אגרת הגודש תקועה בפקק בין משרד התחבורה לאוצר
- סמוטריץ' הכריז על צעדים להקלת הפקקים בנתיב 2 פלוס, ותקף את האוצר
אז כדי לעזור למשרד התחבורה להסיק תוצאות יותר מועילות בפעם הבאה, צריך לזכור שני דברים. אחד, שהנתיב המהיר ישפר את המצב, רק אם הזמן הממוצע שלוקח לכלל הנוסעים להגיע לתל אביב יהיה קצר יותר מאשר בלי הנתיב המהיר. זה אומר שצריך שמספר האנשים שישתפו מכוניות או ייסעו בתחבורה ציבורית, יהיה גדול מספיק בכדי להוריד את העומס גם מהנתיבים האחרים. השני, זה שכדי שאנשים יעברו להשתמש בנתיב המהיר, הזמן שלוקח להם להגיע ליעדם, צריך להיות יותר קצר מאשר הזמן שלוקח להם בנתיבים האחרים. זה אומר שהחיסכון בזמן בנסיעה בנתיב המהיר צריך להיות גדול יותר מאשר הזמן שלוקח לאנשים לאסוף אחד את השני בבוקר.
כך שמצד אחד, כדי שהנתיב המהיר יהיה כדאי, צריך שמספר הרכבים שנוסעים בנתיב המהיר יהיה מספיק גדול כדי שתהיה ירידה משמעותית מאד במספר הרכבים בשאר הנתיבים. מהצד השני, צריך שבנתיב המהיר ייסעו מהר, מה שאומר שמספר הרכבים שנוסעים בו לא יכול להיות גדול מדי.
מכיוון ששתי הדרישות האלה סותרות אחת את השנייה, אז כדי שהנתיב המהיר יצליח נדרש אחד משני דברים: אפשרות אחת היא שתהיה תחבורה ציבורית מהירה, נוחה ונגישה מספיק כדי שאנשים ייסעו בתחבורה ציבורית ולא בשיתוף רכבים. כי אין מה לעשות: מכונית משותפת מורידה נהג אחד או שניים מהכביש, אוטובוס מוריד 50.
האפשרות השנייה היא שיש בישראל מספיק אנשים שגרים זה ליד זה ונוסעים בערך לאותו מקום, כך שהם יכולים לשתף מכוניות בעלות זמן מאד נמוכה. במקרה כזה, ניתן להגיע למצב שבו מהירות הנסיעה בנתיב המהיר תהיה מהירה רק במקצת מאשר בשאר הנתיבים, אבל יירדו מספיק מכוניות מהכביש כדי שבסה"כ ייקח לכולם פחות זמן להגיע.
כך שהניסוי בשיתוף רכבים הוא ניסוי מעניין. אבל מכיוון שלא באמת תגברו את מערך התחבורה הציבורית, נדמה שההצלחה שלו תלויה כמעט לחלוטין באפשרות השנייה. אז אני מאד מקווה שהאמונה של משרד התחבורה שהניסוי יצליח מבוסס על מידע שהם אספו על מספר האנשים שיוצאים מאותו יעד ונוסעים לאותו יעד. כי אם אין להם מידע כזה, לא תהיה ברירה אלא להגדיר את הניסוי כניסוי מסוכן בבני אדם. במקרה כזה, אני חושב שלפי הפרוטוקול של אמנת הלסינקי לניסויים בבני אדם, אסור היה לתת לו אישור.
ד"ר אביחי שניר הוא מרצה במכללה האקדמית נתניה