הביישן הלוהט: השחקן טימותי שאלאמה נמצא בכל מקום

ב”המלך”, הדרמה התקופתית השייקספירית של נטפליקס, שעלתה בסוף השבוע האחרון, מגלם טימותי שאלאמה את דמותו של הנרי החמישי. התפקיד חייב אותו להיכנס בגיל 22 לנעליים של לורנס אוליבייה וקנת בראנה, שגילמו את המלך הבריטי תחילה על הבמה ואז בקולנוע. בראנה היה בן 24 כשגילם את הנרי החמישי על במת הרויאל שייקספיר קומפני ואוליבייה בן 30. האם צעיר ניו־יורקי מסוגל להיכנס לנעליים של כמה מגדולי השחקנים הבריטים השייקספירים בכל הזמנים?

בשנתיים האחרונות, מאז היה מועמד לאוסקר על תפקידו כאיליו הצעיר והמאוהב ב”קרא לי בשמך”, נדמה שאין משהו ששאלאמה לא מסוגל לעשות. נדמה שהוא מלוהק לכל. בסמוך ל”קרא לי בשמך” ראינו אותו גם בתפקיד קטן ב”ליידי בירד” של גרטה גרוויג ובתפקיד קטן במערבון “אויבים”, לצד כריסטיאן בייל. שנה אחר כך ראינו אותו בתור בנו המכור לסמים של סטיב קארל ב"ילד יפה".

טימותי שאלאמה חותם למעריצים בבכורת “המלך" בוונציה. נהיה כוכב גם בזכות הרשתות החברתיות ובחירותיו בבנות זוג ובבגדים צילום: Mondadori Portfolio

השנה הוא שוב צץ בכל מקום: ב”יום גשום בניו יורק” של וודי אלן, ועכשיו ב”המלך” של דיוויד מישוד, ובדצמבר יופיע בשיתוף הפעולה השני שלו עם גרוויג, בגרסה שלה ל”נשים קטנות”. בעוד שנה הוא יככב בגרסה של דני וילנב ל”חולית” — הסרט הראשון שעשוי להעניק לשאלאמה את מה שלא היה לו עד עכשיו: שובר קופות.

יש לומר: הוא היה נהדר בכל התפקידים שראינו אותו בהם (כולל התפקיד הקטן בפתיחה של “בין כוכבים” של כריסטופר נולן, בתור בנו של מתיו מקונהי). אבל אנחנו גם חייבים לתהות: האם שאלאמה לא מגלם כרגע בדיוק את אותה דמות שוב ושוב? ב”קרא לי בשמך”, “ילד יפה”, “יום גשום בניו יורק” וגם ב”המלך” שאלאמה מגלם איש צעיר ומפונק שחי חיים נוחים עם הורים אמידים, ומנסה לסלול לעצמו חיים עצמאיים בנפרד ובמנותק מבית הגידול שלו. בכל הסרטים הוא מגלם דמות עדינה ורגישה שמדברת בלחש. נדמה ששאלאמה כה טוב בגילום דמות זו כי היא כנראה דומה לשלו.

טימותי שאלאמה נולד בדצמבר 1995 בניו יורק, וכולם עדיין קוראים לו טימי. אמו יהודייה ואביו צרפתי (לכן, כשתשמעו אותו מדבר צרפתית ב”המלך”, דעו שזה מהבית, כמו גם איות שמו). לפני שש שנים סיים את תיכון האמנויות לה־גווארדיה, שבין בוגריו גם אנסל אלגורט (“אשמת הכוכבים” ו”החוחית”). שניהם מתחרים על אותם תפקידים ואין מנוס אלא לתהות האם ההצלחה שלהם תהיה ארוכת ימים. האם יצליחו למצוא דרך לגלם דמויות שהן לא נערים מפונקים שנקלעים למצוקה רגשית? האם הם יצליחו להתבגר כשחקנים כשיאבדו את הבייביפייס שלהם? עם זאת, גם בלי להיט באמתחתו, שאלאמה נהפך לכוכב בזכות הרשתות החברתיות. אם בסרטים הוא מגלם דמויות מבוישות, הרי שבחיים — ובבחירות הלבוש שלו — הוא די נועז. בתיכון הוא יצא עם הבת של מדונה ועכשיו הוא עם בתו של ג’וני דפ, לילי־רוז דפ.

בנוסף לכך הפילמוגרפיה האיכותית שלו יוצאת דופן בכך שאין בה כרגע אף סרט גיבורי־על. אבל זה לא כי הוא לא רצה. הוא היה אחד הפיינליסטים בליהוקים של ספיידרמן, אבל הפסיד לבסוף לטום הולנד. השלישיה הזאת — הולנד, אלגורט ושאלאמה — תמשיך להתחרות על אותם תפקידים ולגלם את אותן דמויות. אלגורט והולנד זכו בינתיים להצלחה קופתית גדולה. האם שאלאמה, שיחזור בקרוב לגלם את איליו בסרט ההמשך ל“קרא לי בשמך”, יהיה הראשון מביניהם שיזכה באוסקר?

שאלאמה בחליפה של מקווין בבכורת "ילד יפה" (מימין) ובהיידר אקרמן בבכורת "המלך". בלי סטייליסט צילום: Getty Images

* * * 

או, הנרי

"המלך" הוא עיבוד עדכני של נטפליקס לשניים ממחזותיו של שייקספיר, עם טימותי שאלאמה בתפקיד הראשי. התוצאה מרשימה, ולא רק בסצינות הקרב

באופן רשמי, “המלך” - הפקת הענק הטרייה והמשובחת של נטפליקס - מוגדרת כעיבוד למחזות “הנרי הרביעי” ו”הנרי החמישי” של שייקספיר, אבל קשה שלא לתהות האם “פעמונים בחצות” של אורסון וולס לא היה השראה גדולה יותר. השחקן ג’ואל אדג’רטון, שהיה שותף לכתיבת התסריט, מגלם בסרט את דמותו של סר ג’ון פלסטף, ונדמה שהוא מנסה למשוך את הסיפור שוב ושוב לכיוונו.

כמו בסרטו של וולס, חלק ניכר מהסרט עוסק בחברות שבין פלסטף ובין הנסיך האל, יורש העצר שיגדל להיות המלך הנרי החמישי. ובעוד שייקספיר, ולורנס אוליבייה בעקבותיו, יצרו את “הנרי החמישי” כשיר הלל לאימפריה הבריטית ולהצלחותיה הצבאיות, הבמאי דייוויד מישוד והמפיק בראד פיט (ששיתפו לפני כן פעולה בסאטירה הצבאית הלא־מוצלחת “מכונת מלחמה”), מנסים להפוך את “המלך” לסרט שמטיל ספק בנחיצותן ובצדקתן של מלחמות. הנרי החמישי מוצג כמי שיכול לצאת לשדה הקרב ולנהל מלחמה בהצלחה ובגבורה, אבל גם כמי שנגרר למלחמה הזאת בעל כורחו ומבין בדיעבד שאולי הכל היה לשווא. אולי זה מה שקורה כשנותנים לאוסטרלים לכתוב ולביים סרט על פי מחזה כל כך אנגלי. הם אפילו מלהקים אמריקאי לתפקיד הראשי.

ב־140 דקותיו, “המלך” מצליח לעבוד היטב גם כדרמה תקופתית יפה ומסוגננת; גם כדרמה פוליטית, שבה שליט צעיר מסרב לנהל את המלחמות שיזם אביו, המלך הקודם; וגם כסרט מלחמה וירטואוזי ומרשים, שמציג בשוט ארוך ומסחרר את המלך הצעיר כגיבור בשדה הקרב אז’ינקור, ששייקספיר הנציח בלב “הנרי החמישי” שלו.

טימותי שאלאמה הוא ליהוק הגיוני לתפקיד הנסיך האל, יורש העצר שמתנגד לשלטונו רע הלב וגדוש הסכסוכים של אביו, המלך הנרי הרביעי, ומעדיף להקדיש את חייו לשתייה והוללות מפונקת הרחק מהארמון. כשם שהעם וראשי השלטון תוהים האם הנער הפוחז יצליח להיות מלך, אנחנו תוהים האם שאלאמה העדין יצליח לגלם אותו, דמות שוחרת שלום וחיים בפתיחה, שנהפכת לגנרל חסר רחמים.

“המלך” עושה כמה וכמה תפניות ומשכתב כמה וכמה מרגעיו של שייקספיר כדי להתאים את עצמו לעולם שכבר לא מוקסם משליטים כל־יכולים וממלחמות עקובות מדם, כולל הוספת אחרית דבר מעניינת, שלא היתה במקור. גם אם התפניות האלה נראות מאולצות, קשה להתכחש לכך שמדובר בסרט מרשים, שמצליח להפוך את הפוליטיקה והדיאלוגים ללא פחות מעניינים מקטעי הקרב.

טימותי שאלאמה ב”המלך”. מסע התבגרות כפול צילום: Netflix

* * * 

גבריות חדשה בנונשלאנט

התמונות הראשונות שלו על השטיח האדום לא העידו שהנער הצנום המצולם בהן — בחליפה או בג'ינס קרועים — עתיד להיות אייקון אופנה. ובכל זאת, טימותי שאלאמה מתואר כיום על ידי רבים כ"מתלבש הטוב ביותר על השטיח האדום", ולא בכדי.

בכל הנוגע לבגדים שהוא לובש הוא אוהב לקחת סיכונים , וזה עובד. שאלאמה חובב שילובים נועזים: חליפות מחויטות נועזות ופריטי קז'ואל, שילוב של צבעים, טקסטורות ופרופורציות - הכל משתלב יחד למראה קולי, צעיר ועכשווי. נונשלאנטיות שמקורה במחשבה מעמיקה.

הוא צעיר, הוא רזה, וניחן ביכולת לשחק בפרופורציות של גופו הצר. הוא חובב גם צבעוניות לא שגרתית: ירוק בקבוק, בורדו, אדום - או בדים שאינם מובנים מאליהם כמו קטיפה ורקמה, ואף שאין לו סטייליסט, הוא מעצב בעצמו סוג חדש של גבריות.

עילית מינמר