עוד חוק שהופך לאות מתה

כנסת ישראל רשמה בקדנציה האחרונה שיאים חדשים של רפיסות שלטונית, אבל מעטים המקרים שחוק שאושר רק ביולי האחרון יהפוך ארבעה חודשים לאחר מכן לאות מתה. מדובר על החוק לצמצום מספר תאגידי המים, שאושר תחת הרמוניה נדירה ובין־מפלגתית, בהובלת הח"כים דוד ביטן (ליכוד) ואיציק שמולי (עבודה).

הרעיון המקורי היה ראוי: לקחת את 56 תאגידי המים שיש כיום ולאחד אותם ל־30 גופים בלבד. במשרדי האוצר והאנרגיה, שתמכו במהלך, התגאו עם אישור החוק בשלוש תועלות: האזרחים יקבלו שירות יותר טוב, כיוון שכסף שהיה חסר לשדרוג ותחזוקת מערכת המים המקומית יגיע מחיבור של תאגידים חזקים וחלשים. היתרון השני היה ההבטחה שתעריף המים ירד כתוצאה מהתייעלות המערכת. היתרון השלישי היה בתחום הממשל התאגידי - הרשויות השתמשו בתאגידי המים כ"מפעל ג'ובים".

צילום: צביקה טישלר

בשבוע שעבר חשף כלכליסט שרשות המים מנסה לגלגל את יישום החוק על משרדי הממשלה, וימים ספורים לפני שהוא נכנס לתוקף שלחה מכתבים לשרי האוצר, האנרגיה והפנים עם רשימת תאגידים שעומדים בקריטריונים לקבלת פטור מהתאגדות, תוך המלצה שלא לאשר כלום. במקום לקבל אחריות, משרד האנרגיה גלגל את תפוח האדמה הלוהט בחזרה לרשות המים עם דרישה לסווג מחדש את מחוזות התאגוד ועוד תוך כ־24 שעות, כלומר עד ה־30 באוקטובר הוא היום הקובע בחוק להנעת מהלך איחוד תאגידי המים. מדובר בכסת"ח: עצם הדרישה להשלים את המהלך תוך יום וחצי היא מופרכת.

והשורה התחתונה? הפוליטיקאים לא רוצים להתנגח עם השלטון המקומי, רשות המים לא בטוחה שתפעיל סנקציות נגד סרבני ההתאגדות והרשויות המקומיות יחזיקו את מפעל הג'ובים חי ובועט. והאזרח? הוא יחכה שתבוא ממשלה ושיהיה לה קצת שכל ואומץ לדאוג גם לכיס שלו.