הקבינט החליט: תוקם ועדה לפיקוח על השקעות זרות בישראל

הקבינט המדיני־ביטחוני, שעסק היום בסוגיה הרגישה של הקמת גוף פיקוח על השקעות זרות למשק הישראלי, הכריע לטובת שר האוצר משה כחלון: תוקם ועדה באחריות משרד האוצר.

בנוסף הוחלט כי אין חובת התייעצות עם הוועדה, אלא כל רגולטור בתחומו יכריע אם הוא סבור שיש אינטרסים אסטרטגיים של המדינה שמצדיקים פניה אליה. עוד הוחלט כי הוועדה לא תטפל בתחום ההשקעות בהייטק.

עפ"י הודעת משרד רה"מ, "בוועדה ישתתפו נציגים בכירים ממשרד האוצר, משרד הביטחון והמטה לביטחון לאומי וכן משקיפים מטעם משרד החוץ, משרד הכלכלה, המועצה הלאומית לכלכלה ונציג נוסף ממשרד האוצר. הוועדה תתייעץ עם גורמי הביטחון והכלכלה הרלוונטיים. הפנייה לוועדה תעשה באופן וולונטרי ע"י הרגולטורים. עסקאות שלא מחייבות אישור ממשלתי – לא יובאו לדיון בוועדה".

עד נמסר כי עבודת המטה להקמת הוועדה וסדרי עבודתה תבוצע בתוך 45 יום. הקבינט יתכנס שוב בתוך 6 חודשים כדי לבחון את אופן עבודת הוועדה כדי לבצע התאמות במידת הצורך.

שר האוצר, משה כחלון צילום: רויטרס

היוזמה לפקח על ההשקעות הזרות בישראל - המוגדרות כעסקאות מיזוג, רכישה או השקעה של גורמים זרים בחברות ישראליות - החלה לצבור תאוצה לפני כשנה; לחץ אמריקאי על ישראל כדי למנוע ממנה העברת טכנולוגיות לסין זירז את התהליך, כאשר במקביל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ החריף את מלחמת הסחר נגד בייג'ינג.

הלחץ האמריקאי בא לידי ביטוי בשתי נקודות רגישות שראש הממשלה בנימין נתניהו הזכיר אתמול, כאשר הודה לאמריקאים: הסיוע הצבאי והסנקציות הכלכליות על איראן. ישראל זקוקה לשני הצעדים הללו, והממשל האמריקאי יודע לגבות את המחיר.

שני מחנות

בסוגיה הזו נוצרו שתי מחנות: אחד בראשות משרד הביטחון שדורש שכל עסקה תגיע לידיעת הוועדה, דבר שככל הנראה לא יקרה. מנגד, ניצב שר האוצר כחלון יחד עם פקידיו לרבות אנשי אגף התקציבים והכלכלנית הראשית שירה גרינברג, אשר מתנגדים באופן נחרץ לחובת דווח, תומכים בגרסה מרוככת יותר ומעניקים לרגולטור בכל תחום ותחום את האפשרות לדווח - אך ללא חובה.

הבעיה הגדולה המהווה סכנה משעותית למשק אינה בתחומים שבהם יש רגולטורים כמו בתחום הביטחון, התשתיות או הפיננסים, אלא דווקא בהייטק, שהוא נטול רגולציה ויש האומרים כי זה סוד הצלחתו.

הגורמים המתנגדים להקמת גוף פיקוח חוששים כי הקמת גוף שכזה תהווה מכת מוות לאותה תעשייה משגשגת שכן כל משקיע זר יידע כי כל פעולה שירצה לבצע אחרי שהשקיע בישראל - יהיה כפוף לגוף בעל גוון ביטחוני שאינו חייב לנמק את החלטותיו הסודיות. אלא שכעת הוחלט כי הרגולטור הוא זה שיכריע אם לפנות לוועדה או לא - ומפני שאין כאמור רגולטור לתעשיית ההייטק - היא נותרה מחוץ למשחק.

שלשום פרסם ארגון ה-OECD דו"ח חריג וחמור לגבי ה-FDI (השקעות חוץ ישירות). לפי אותו דו"ח, תזרימי ה- FDI העולמי ירדו ב-20% במחצית הראשונה של 2019 ל-572 מיליארד דולר.  הכניסה של השקעות זרות למדינות ה-OECD פחתו בשיעור חד של 43%, בעיקר על רקע הירידות של אותן השקעות להולנד, ארה"ב, בריטניה, בלגיה ואירלנד.

השקעות של גופים סיניים בארה"ב צנחו מהשיא של 16 מיליארד דולר במחצית השנייה של 2016, לפחות מ-1.2 מיליארד ב-2019. החברות הסיניות לא רק שמשקיעות פחות בארה"ב אלא שמחסלות השקעות קיימות.

מה לגבי ישראל? אחרי שיאים חדשים שנרשמו בשנתיים האחרונות עם כניסה של השקעות זרות בסך 18.2 מיליארד דולר ב-2017 ושל 20.8 מיליארד דולר ב-2018, נרשמה צניחה דרמטית של 43% בהשקעות זרות בין המחצית האחרונה של 2018 לבין המחצית הראשונה של 2019. במשרד האוצר מודעים לנתונים האלו ולהשלכות הקשות של חוקים שירתיעו משקיעים זרים.

"אנו עושים מאמצים גדולים ומתמשכים כדי לשפר את האווירה העסקית, להפחית רגולציה ולעודד השקעות. זה הדבר האחרון שאנו צריכים כעת", הסבירו בסביבתו של שר האוצר.

עו"ד שרית מוסאיוף, שותפה במשרד מ.פירון ושות' המנהלת את פעילות סין במשרד, אמרה בתגובה: "מנקודת המבט הנשקפת מחדרי העסקאות, קשה להשתחרר מהתחושה שבמקרה זה ישראל נכנעת לתכתיבים של גורמים זרים שדעתם אינה נוחה מהאופן שבו הכלכלה הישראלית מתפתחת. יותר מכך - מדובר בתקדים בעייתי שכן לכאורה, אם בעתיד מדינה אחרת לא תראה בעין יפה את העסקים שישראלים מבצעים עם מדינה אחרת – תוכל היא לבוא ולטעון שישראל כבר נהגה באופן דומה בעבר. זהו מדרון חלקלק שמסכן את האוטונומיה והריבונות של מדינת ישראל".