הניידות החברתית בישראל עדיין נמוכה: השכלת ההורים קובעת את עתיד ילדיהם

גם על סף 2020 ישראל מתאפיינת במוביליות חברתית נמוכה. כך עולה מפרק מיוחד שחיבר הלמ"ס בנושא במסגרת הסקר החברתי.

מוביליות או ניידות חברתית (Social mobility) היא תזוזה (או אי תזוזה) של פרטים, משפחות, משקי בית או קבוצה אחרת של אנשים בין השכבות הכלכליות-חברתיות בתוך חברה או מדינה. כאשר במדינה או חברה מתקיימים שינויים במעמד החברתי-כלכלי של פרט ביחס למיקומו החברתי הנוכחי שלו – ישנה מוביליות חברתית. אחת התת-קטגוריות החשובות ביותר בקרב סוגיית המוביליות היא המוביליות הבין דורית - כלומר, ההסתברות שפרט מסוים ישפר את מעמדו בהינתן מעמדו של הוריו.

עפ"י הסקר של הלמ"ס, יש מתאם חיובי בין ההשכלה של האוכלוסייה לבין ההשכלה של ההורים: ככל שההורים בעלי השכלה גבוהה יותר, גם ילדיהם משכילים יותר. מבין אלה שלפחות אחד מהוריהם הוא אקדמי, כ-7% בלבד הם חסרי תעודת בגרות. 

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

שיעור חסרי תעודת בגרות בקרב בני 30 ומעלה יורד ככל שהשכלת ההורים גבוהה יותר. לדוגמה: רבע (25%) מבני 30 ומעלה שהם חסרי תעודת בגרות נולדו להורים שסיימו תיכון. בקרב בני 30 ומעלה שהוריהם לא למדו כלל (האב, האם או שניהם), כשני שלישים (יותר מ-60%) מהם - הם ללא תעודת בגרות. מכאן, שהשכלת הוריך קובעים באופן מובהק את השכלתך - סימן מובהק לחוסר ניידות חברתית.

שיעור האקדמאים בקרב בני 30 ומעלה עולה, ככל שהשכלת הוריהם גבוהה יותר. שיעור אקדמאים בני 30 ומעלה בקרב הורים ללא השכלה עומד על פחות מ-15%. לעומת זאת, שיעור זה בקרב אותה אוכלוסייה כאשר אחד מהורה הוא אקדמאי - עומד על מעל 70%. גם במקרה הזה, לא משנה אם מדובר בהשכלת האב או בהשכלת האם.

הכנסה תלויה בהשכלה

להשכלת ההורים יש כאמור גם קשר להכנסת משק הבית של ילדיהם. שיעור האוכלוסייה עם הכנסה גבוהה, גבוה יותר בקרב מי שאביו אקדמאי, ונמוך יחסית בקרב מי שאביו לא סיים תיכון.

בלמ"ס בדקו מה ההכנסה החודשית הממוצעת (ברוטו) לנפש תוך חלוקה ל-3 קטגוריות (מתחת ל-2,000 שקל, בין 2,000 ל-4,000 שקל או מעל 4,000 שקל) לפי השכלת האב או האם: בקרב אזרחיים בני 20 ומעלה שהוריהם לא למדו כלל, ההתפלגות היא די אחידה - כשליש מתחת ל-2,000 שקל, שליש בין 2,000 ל-4,000 שקל ושליש מעל 4,000 שקל.

פועל תעשייה. במה יעסקו ילדיו? (אילוסטרציה) צילום: אלעד גרשגורן

אך כאשר בוחנים את אותה קטגוריה בקרב אלה הוריהם הם בעלי תואר אקדמאי השונות מובהקת: רק עשירית מהם בעלי הכנסה לנפש ממוצעת של פחות מ-2,000 שקל, כאשר יותר משני שלישי מהם נהנים מהכנסה של מעל 4,000 שקל.

בקרב אלו שהוריהם סיימו בגרות (אך לא למדו באוניברסיטה) עדיין רק עשירית נאלצים להסתפק בהכנסה של פחות מ-2,000 שקל ו-56% נהנים מהכנסה לנפש של מעל 4,000 שקל. ההבדל בין אלו שהוריהם למדו באוניברסיטה לבין אלו שהוריהם סיימו תעודת בגרות בלבד נעוצה ב"שכבת הביניים" - בקרב אלו שהכנסותיהם לנפש נע בין 2,000 ל-4,000 שקל - 34% לעומת 23% לטובת אלו שהוריהם לא זכו לתואר אקדמי.

גם בנושא תעסוקה נמצאה מוביליות בין דורית נמוכה. עפ"י סקר הלמ"ס, יש התאמה בין רמת התעסוקה של הפרט לרמת התעסוקה של הוריו: ככל שההורים היו בעלי עיסוק שדרש רמת מיומנות גבוהה יותר, לילדיהם יש סיכוי גבוה יותר לעסוק במשלחי יד הדורשים רמת מיומנות גבוהה יותר.

51% מהאזרחים בני 30 ומעלה שאביהם עבד במשלח יד אקדמי, מועסקים גם הם במשלח יד אקדמי ו-48% בקרב מועסקים שמשלח היד של אמם היה אקדמי.

שיעור העוסקים בתחום אקדמי נמוך יותר בקרב אלה שהוריהם לא עסקו בתחום האקדמי. כמו כן, כ-20% בלבד מהמועסקים שהוריהם היו עובדים בלתי מקצועיים, מועסקים כיום במשלח יד אקדמי. כלומר, ההסתברות שאזרח "יזכה" במשרה אקדמאית אם הוריו היו אקדמאים היא 1-2 לעומת 1-5 בקרב אלו שהוריהם לא היו אקדמאים.