קידום מוביליות חברתית מתחיל כבר בגן
חובה לכלול בקווי היסוד של הממשלה החדשה הקמת גוף לקידום מוביליות חברתית במשרד רה"מ, תקצוב דיפרנציאלי בכל השירותים החברתיים לאזרח והרחבת של אחריות המדינה לחינוך בגיל הרך
הממשלה החדשה שתקום חייבת לשלב בקווי היסוד שלה יעד לאומי של קידום מוביליות חברתית והקטנת אי השוויון. מוביליות היא אפשרות לנוע בין מעמדות חברתיים שונים או בין מצבי תעסוקה והכנסה שונים – במיוחד כלפי מעלה.
כיום ישראל ממובילות ברמת אי־השוויון בהכנסות לעומת מדינות ה-OECD לצד היעדר הזדמנויות למיצוי הפוטנציאל בפריפריה מול המרכז. המשוואה היא שכיום ניתן לנבא בסבירות גבוהה את עתידו החברתי-כלכלי של כל ילד בישראל – רק על סמך מקום מגוריו והכנסת הוריו.
בשנתיים האחרונות פורסמו שתי עבודות מחקר מקיפות שעושות שימוש בנתוני הכנסה כדי לשקף את תמונת המצב מוביליות חברתית בישראל. בחינה של נתוני הכנסה של בני ה-40 כיום בהשוואה להכנסה של הוריו משקפת תמונה מדאיגה למדי.
הממצאים מעידים על הבדלי מוביליות מובהקים בין קבוצות האוכלוסייה השונות. נמצא כי ככל שמתרחקים ממרכז הארץ, המוביליות נמוכה יותר של כלל האוכלוסייה, גם במקרה של ילדים שהורים בעלי השכלה גבוהה. בנוסף, סיכויי המוביליות של ילדים ערבים וחרדים נמוכים משמעותית בהשוואה לשאר האוכלוסייה. המשמעות: ילד שנולד בפריפריה, ו/או למשפחה חרדית או ערבית, לא מקבל את אותן הזדמנויות להתפתחות ולצמיחה אישית כמו ילד יהודי לא־חרדי שנולד במרכז הארץ.
הפגנה של תושבי פריפריה (ארכיון)
ניתן להסביר זאת בכך שבישראל, לצד אי השוויון בהכנסות, מתקיים גם אי שוויון בהזדמנויות. בחינוך לדוגמה, בעלי הכנסה גבוהה דואגים לרוב לתגבר את חינוך ילדיהם בשיעורים פרטיים, חוגים וחינוך בלתי פורמלי. מדיניות הקצאות התקציבית כיום אינה מאפשרת לרשויות מקומיות חלשות יותר מבחינה כלכלית להשלים, באמצעות המערכות הציבוריות, מרכיבים אלו שהורים בעלי הכנסה נמוכה, לא יכולים להשלים בעצמם. מנגנון התקצוב הנוכחי של שירותים חברתיים כמעט שאינו דיפרנצאלי ומבוסס בחלקו על מנגנון מצ'ינג שבה הרשות נדרשת להשלים חלק ממימון השירותים ובמקרים רבים אין זה ביכולתה הכלכלית. כך, חלק ניכר מהמשפחות בישראל חיות כיום במציאות שמשלבת בין חיי הישרדות בעוני, חיים בפריפריה ומגורים ברשות מקומית מוחלשת. שילוב זה מכתיב ומנמיך משמעותית את הסיכוי שלהם למוביליות חברתית.
צעדים כבר בשלבים המוקדמים של הגיל הרך
ממשלה שרוצה לתכנן קדימה ולזהות את האתגרים הלאומיים חייבת לקחת בחשבון את השפעה השלילית של הרמה הגבוהה של אי שוויון בישראל והשפעתה על מוביליות חברתית. דוח של ה- OECD מ-2017 מונה כמה מדדים הידועים בהשפעתם על מוביליות ועל סיכויי הצלחה בחיים: חוסר שוויון בחינוך, בבריאות, בתעסוקה, בהכנסות, וכן הון חברתי וברישות של ההורים. מדדים אלו מצטברים, והשפעתם לאורך החיים משפיעה על סיכויי המוביליות של הפרט.
הדוח מצא בישראל השקעה נמוכה בחינוך בגיל הרך לילדים ממעמד חברתי־כלכלי נמוך; פערים גדולים בציונים במבחנים הבין־לאומיים בין תלמידים; שיעורי אבטלה לצעירים מרקע חברתי־כלכלי חלש ועוד. המסקנה היא ששיעור המוביליות העתידי בישראל צפוי להיות נמוך ועל כן נדרש כבר היום מהלך לאומי כדי להבטיח שנימנע מעתיד עגום זה.
לפיכך, חובה לדרוש מהממשלה לנקוט צעדים כבר בשלבים המוקדמים של הגיל הרך. ולכן יש לכלול בקווי היסוד של הממשלה: הקמת גוף לקידום מוביליות חברתית במשרד ראש הממשלה; תקצוב דיפרנציאלי בכל השירותים החברתיים לאזרח וכנגזרת מכך שינוי שיטת המצ'ינג; והרחבת של אחריות המדינה לחינוך בגיל הרך.
הכותבת היא מנכ"לית קרן רש"י, לשעבר מנכ"לית משרד החינוך
