ביטול ביטוחי הסיעוד הפרטיים - שאלות ותשובות

חברת הביטוח מנורה הודיעה אתמול שבגלל ירידת הריבית במשק היא נאלצת להפסיק לשווק ביטוחי סיעוד. "לצערנו הרב, כתוצאה מירידת הריבית במשק והשפעתה על התוצאות העסקיות במוצרי הפרט בענף הסיעוד אנו נאלצים להפסיק לשווק את כלל תוכניות הסיעוד הפרטיות בחברתנו וזאת עד להודעה החדשה", כך לשון ההודעה שהפיץ מנהל תחום הרגולציה של מנורה מבטחים שלומי צייג לסוכני הביטוח של החברה. מדובר בהודעה דרמטית שכן משמעותה היא יציאתה של מנורה משוק הסיעוד, למרות שהייתה בו שחקנית קטנה יחסית. כן ייתכן כי זהו פתח ליציאה של שחקניות נוספות.

כלכליסט עונה על השאלות שמעלה המהלך:

אז מה בעצם קרה?

מנורה, שחקנית קטנה בתחום ביטוחי הסיעוד החליטה לצאת מהענף ולחדול לשווק פוליסות חדשות. אלא שיתר חברות הביטוח בדגש על השחקנית הגדולה הראל בוחנות גם הן לצאת מהתחום.

על מי זה ישפיע?

אנשים שירצו בעתיד לרכוש ביטוח סיעודי פרטי לא יוכלו לעשות זאת אם כל הענף יצא מהתחום. זה אגב קרה באנגליה.

לכמה אנשים בישראל יש היום ביטוח סיעודי פרטי?

כ-700 אלף איש. לעוד 3.5 מיליון ישראלים אין שום ביטוח סיעודי ובמקרה שיהפכו לסיעודיים יתדפקו על דלתות המדינה שמציעה מצידה קצבת סיעוד נמוכה מאד ותלויית מצב כלכלי. לעוד כ-4 מיליון ישראלים יש ביטוח סיעודי עם כיסוי טוב מאוד בקופות החולים, בעלות זולה יחסית הם מקבלים קצבה של 5,000 שקל בחודש לסיוע בבית למשך 5 שנים או 10,000 שקל בחודש באשפוז במוסד למשך חמש שנים. הבעיה עם הביטוח הסיעודי של הקופות הוא שהמחיר יכול להתעדכן בתרחיש של תוחלת חיים עולה. אלא שמלכתחילה הוא נמוך משמעותית מעלות הביטוח הפרטי. מזכיר קצת את ההבדל בין קרן פנסיה לביטוח המנהלים הישן עם מקדם הקצבה המובטח (ששיווקו נפסק ב-2013 מסיבות דומות).

קשישה סיעודית. אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

ומה לגבי המבוטחים הקיימים?

כל עוד 700 אלף המבוטחים בביטוח סיעודי פרטי ימשיכו לשלם את הפרמיה, הכיסוי שלהם לא ייפגע. לחלקם יש גם מנגנון צבירת זכויות, כך שאם שילמו תקופה יחסית ארוכה וחדלו, הם כבר הספיקו לצבור זכאות לקצבה מסוימת גם אם יחדלו לשלם. הפרמיה החודשית בביטוחי הסיעוד היא קבועה לאורך כל חיי המבוטח. מדובר בחוזה שאסור לחברת הביטוח להפר אותו.

מה ניתן לעשות עבור מי שחושש שהוריו, הוא עצמו או חלילה ילדיו יהפכו סיעודיים ורוצה לקנות הגנה?

יש כאן שני מהלכים נדרשים. ראשית, לוודא שיש ביטוח סיעודי של הקופה ולא לחכות עם זה, שכן מי שמצטרף בגיל מאוחר יחסית יהיה זכאי כבר לקצבה מופחתת. שנית: לחסוך. אם משפחה שילמה עבור ביטוח סיעודי פרטי לשני מבוגרים ושני ילדים כ-400 שקל בחודש, היא יכולה כעת לקחת את הסכום הזה ולחסוך אותו בהוראת קבע, כאשר ככל שהמוצר שבו יושקעו הכספים יהיה מוטה יותר סיכון (מסלולי השקעה במניות), כך פוטנציאל התשואה יגדל. מי שיעשה זאת לאורך כמה עשרות שנים יוכל להגיע לחיסכון של כ-200 אלף שקל שיוכל לשמש את מי מבני המשפחה אם חלילה יהפוך סיעודי, סכום שיצטרף לקצבה מקופת החולים. כמובן מי שיכול, צריך לחסוך גם יותר. בסופו של יום ביטוח סיעודי פרטי הוא תוכנית חיסכון. חברת הביטוח בעצמה משקיעה את הכסף הזה בשוק ההון ובסופו של דבר ההסתברות לשלם את הפיצוי בבוא היום רק הולכת וגדלה.

ומה יקרה לירושה?

מעבר להבנה שצריך לחסוך כי תוחלת החיים עולה והסיכוי להפוך לסיעודי גדלה עמה, הצעירים צריכים להפנים דבר נוסף: ההורים שלהם יחיו יותר, יזדקקו לחלק או לכל הסכומים שצברו בחייהם כדי לממן את תוחלת החיים הזו, הן בקצבת פנסיה והן בעלויות סיעוד. מודל ההורשה הבין דורי הולך ונהיה פחות רלוונטי כאשר גם דירת המגורים של ההורים עלולה לממן אשפוז סיעודי. לכן חשוב לא לסמוך על ירושות ופשוט לחסוך.