עוני עד גיל שנתיים מקטין את הסיכוי לתעודת בגרות
מחקר של מרכז טאוב גילה קשר בין עוני בשנתיים הראשונות לחיי הילד לבין ציונים נמוכים ואי זכאות לתעודת בגרות. לעוני בגילאי 5-3 לא היתה השפעה
עוני בשנתיים הראשונות לחייו של הילד צפוי לפגוע מאוד בהישגיו הלימודיים בשלבים מאוחרים בחייו, כך עולה ממחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.
- במקום המיצ"ב, בחינות ב"הפתעה" ומספרן יגדל משמעותית
- נלחמים בתדמית במקום בעוני
- האוצר: מדד העוני של הלמ"ס אינו משקף את מצב משקי הבית העניים
המחקר מצא כי ההישגים בבחינות המיצ"ב של ילדים בכיתה ה' שחוו עוני מגיל 0 ועד שנתיים, נפגעו מאד והפחיתו את הסיכוי של הילד לזכאות לתעודת בגרות. עוני בגילאים מאוחרים - למשל 3־5 - לא השפיע על ציוני התלמידים.
מחקרם של הסוציולוגים דנה וקנין, פרופ' יוסי שביט וד"ר יצחק ששון ממרכז טאוב נערך בקרב יהודים לא חרדים בלבד, בשל העדר נתונים מספיקים מהחברה הערבית ומשום שחרדים כמעט אינם משתתפים בבחינות הרלבנטיות. המחקר כלל את כל הילדים המתאימים שהיו לגביהם נתונים במפקד האוכלוסין של 1995.
השתייכות לחמישון התחתון של התפלגות ההכנסה בגילאי לידה עד שנתיים הביאה להרעה בהיקף של כ־30% מסטיית התקן (פיזור הציונים) במבחני המיצ"ב במתמטיקה בכיתות ה'. תוצאות שליליות דומות נרשמו במבחני המיצ"ב בעברית, אנגלית ומדעים. עוד התברר שעוני בילדות מקטין באופן מובהק את הסיכויים לזכאות לבגרות.
לעומת זאת לעוני בגילאים מאוחרים יותר ועוני סמוך לתקופת הבחינה, לא נמצאה השפעה מובהקת על ההישגים. החוקרים מגיעים למסקנה ש"עוני שנחווה בגיל הרך עלול ליצור 'צלקת' שנשארת לאורך זמן ויש לה השפעה בהמשך חייו של הילד". למרות שקו העוני נחשב למלאכותי, החוקרים מציינים שמעבר לסף העוני אין להכנסת המשפחה בתקופת הגיל הרך השפעה עתידית ניכרת. כמובן, יש משתנים נוספים שמשפיעים דוגמת השכלת ההורים.
שיעור הילדים שיפור איכות מעונות היום
בין ההסברים שהחוקרים מציעים: משפחות חזקות חושפות את הילדים לידע וכישורים באמצעות קריאה דיבור ומשחקים, בעוד משפחות חלשות מספקות צרכים בסיסיים בלבד; משפחות חזקות רושמות את הילדים למסגרות חינוך איכותיות ומעשירות יותר. אחת מהמלצות החוקרים היא להשקיע בשיפור איכות מעונות היום.
לנתונים חשיבות רבה משום שהאוכלוסייה בישראל צעירה בהשוואה לאוכלוסייה במדינות מפותחות אחרות. שיעור הפיריון לאשה בישראל עומד על 3.1 ילדים - כמעט כפול מממוצע ה־OECD שעומד על 1.6. בישראל כמיליון ילדים מתחת לגיל 6.
ב־2017 עמדה תחולת העוני של ילדים בישראל על 24% לפי שיטת המדידה של ה־OECD, כאשר בשיטה הישראלית מדובר היה ב־30% . נתונים אלו מציבים את מדינת ישראל במקום השני בהיקף העוני של ילדים במדינות המפותחות.
בנוסף, ההישגים הלימודיים של תלמידים בישראל במבחנים הבינלאומיים נמוכים בהרבה מאלו של התלמידים במדינות מפותחות אחרות. ב־2015, שיעור התלמידים בישראל שנמצאו ברמת הנמוכה ביותר במתמטיקה היה הגבוה ביותר ב־OECD ועמד על 32%, לעומת ממוצע ארגון של 24%. אי השוויון בהישגים בין תלמידים בישראל הוא הגבוה ביותר במדינות המפותחות.