זוכה בפרשת הרצת האג"ח בפסגות, ותובע מהמדינה 7 מיליון שקל

פרשת הרצת אג"ח בבית ההשקעות פסגות. אחד מתיקי ני"ע הגדולים שהתנהלו בשנים האחרונות, ממשיכה להעסיק את בית המשפט והפעם מצד נאשם שזוכה בפרשה הדורש פיצוי מהמדינה על הנזקים הכלכליים שנגרמו לו. סער וינטראוב, הברוקר שזוכה בפרשה, הגיש היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך כ-7 מיליון שקל נגד המדינה. זאת בטענה כי הפרקליטות נהגה ברשלנות ושלא על פי הכללים וההנחיות בהם היא מחויבת.

וינטראוב היה ברוקר בחדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק בזמן הרלוונטי לחשדות, בשנים 2009-2006. כשהוא נקרא לחקירה הוא עבד בברקליס, אבל החקירה היתה על עבודתו קודם לכן בדויטשה בנק.

"למעשה, התביעה הגישה נגד התובע כתב אישום בעבירות חמורות מאוד של מרמה בני"ע מבלי שערכה כנדרש את כל הבדיקות הראויות הנדרשות ותוך התעלמות מראיות וחומרי חקירה מזכים. זאת ועוד, המאשימה בחרה להגיש את כתב האישום גם לאחר שהחזיקה בידה חוות דעת כלכלית פנימית (של הכלכלנית הראשית ברשות ני"ע) המזכה למעשה את התובע מהעבירות המיוחסות לו, ולמצער מבססת בוודאי ספק סביר ביחס לאשמתו", נטען.

עו"ד רפאל נבון, המייצג את וינטראוב, טוען כי "כל קריאותיו ותחינותיו נפלו על אוזניים אטומות של גורמי האכיפה אשר למרבה הצער לא ראו לנכון ולו לרגע אחד לעצור את הסוסים השועטים ולבצע חשיבה והערכה. כיום כבר אין ספק, כי אילו היתה המאשימה מכירה ולומדת את מלוא חומרי החקירה, בטרם הגשת כתב האישום, הרי שכנגד התובע לא היה מוגש כתב האישום מלכתחילה והיתה נמנעת ממנו דרך הייסורים אותה נאלץ לעבור".

סער וינטראוב אחרי הזיכוי בדצמבר 2016 צילום: תומר גנון

עו"ד רפאל נבון

עוד נטען בתביעה כי התובע, "אז מנהל חדר מסחר ישראל בבנק ברקליס, מצא את עצמו בעין הסערה, מפוטר מעבודתו, נאלץ לגייס את כול משאביו הנפשיים , אישים וכלכליים כדי להיאבק על חפותו -מאבק חייו. ואכן בסופו של יום, לאחר כ-7 שנים מתחילת החקירה ולאחר ניהול משפט ארוך זיכה בית המשפט את התובע בפסק דין נוקב וביקורתי ביחס להתנהלות התביעה", נטען.

"נגרמו לי הפסדי שכר ונזק כלכלי"

במסגרת התביעה נטען כי ביוני 2010 כשעבד בחדר המסחר של בנק ברקליס כאחראי על המסחר בריבית ובהמשך כמנהל המסחר זומן במפתיע לחקירה באזהרה במשרדי רשות ני"ע. לתובע נמסר כי הוא נחשד יחד עם אחרים בפרשה שכונתה אז פרשת פסגות וזאת בפעילות ותוכנית תרמיתית משותפת עם בית ההשקעות פסגות להרצת אג"ח ממשלתית 217, שלוש שנים קודם לכן. בסופו של יום נערך לו בשנת 2011 שימוע אצל עו"ד אלה רובינק שעמדה בראש פרקליטות מיסוי וכלכלה. כאמור בסוף הפרשה זוכה לאחר שנים. התובע טוען כי נגרמו לו הפסדי שכר ונזק כלכלי.

בתביעה נאמר עוד כי "מעמדו של התובע כחשוד הוביל להקפאת קידומו במקום עבודתו החדש (בנק ברקליס). התובע הפך מעובד מבוקש לסוג של ברווז צולע. לאחר הגשת כתב האישום, פוטר התובע מעבודתו בבנק ברקליס כשפיטורים אלה התבססו אך ורק על עצם ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום בעבירות כלכליות חמורות. עובר לפיטוריו של התובע מבנק ברקליס השתכר בשכר שנתי בסיסי בסך של 1 מיליון שקל. בנוסף על שכר זה, זכאי היה התובע מידי שנה לבונוס. בשנה האחרונה לעבודתו(2013) זכה התובע לבונוס של כ-2 מיליון שקל".

לטענת התובע בול הקשור להפסדי שכר על המדינה לפצותו בסכום של כ-6 מיליון שקל. עוד טוען כי הוצאות הגנתו הסתכמו במשך השנים בכ-1.2 מיליון שקל שחלקן קיבל מהבנק לאחר שהגיעו לפשרה.

את וינטראוב ייצג בהליך הפלילי בו זוכה עו"ד איתן מעוז.

מהפרקליטות נמסר: "טרם קיבלנו את כתב התביעה. כאשר יתקבל, נקרא את הטענות ונגיב בבית המשפט. יצוין כי התובע זוכה מחמת הספק, וכי עיקר טענותיו של התובע נדחו זה מכבר במסגרת פסק הדין של בית המשפט העליון שעסק בפרשת פסגות והתייחס גם לטענות שונות הקשורות בתובע, אותן בחר להעלות שוב במסגרת תביעתו".