העובדים הכי יקרים בהייטק מרגישים "מבוזבזים"

מפתחי תוכנה הם עובדים מבוקשים בתעשיית ההייטק והתחרות עליהם היא עזה, מה שגורם להם להיות עובדים מאוד יקרים. אבל אחרי שכבר הצליחו לגייס אותם ולהעסיק אותם, האם חברות הטכנולוגיה יודעות למקסם את היעילות של הטאלנטים שלהן בתחום התוכנה? מסתבר, שהרבה מזמנם של העובדים היקרים האלה מתבזבז על 'עבודה שחורה', שהם חשים שכישוריהם אינם מנוצלים כראוי וכי החברות 'מבזבזות' אותם כעובדים.

מחצית מאנשי התוכנה סבורים ש'עבודה שחורה' פוגעת בפרודוקטיביות שלהם וכשליש מעריכים שמעל ל-30% מזמנם מוקדם לעבודה כזאת, כך עולה מסקר חדש שערכה חברת הגיוס לאנשי תוכנה See.V בקרב מאות מפתחי תוכנה. המשמעות היא שחברות מפסידות פעמיים: פעם אחת כאשר שעות עבודה יקרות ערך מבוזבזות על עבודה שלא הולמת את כישורי העובדים ופעם שניה כאשר הפרודוקטיביות של העובדים האלה, שעולים הון לחברה, נפגעת.

מפתחי התוכנה מגדירים עבודה שחורה ככזאת שניתן להמיר באוטומציה, תחזוקה של legacy system (מערכת מורשת, מערכות ישנות ו/או כאלה שכבר לא נתמכות ולמרות זאת חברות ממשיכות להחזיק ולתחזק אותן מסיבות של שימור הנתונים וכדומה) ודוקומנטציה.

71% מהמפתחים שהשתתפו בסקר בחרו להגדיר "עבודה שחורה" ככזאת שניתן להמיר באוטומציה, כאשר השיעור עולה ל-93% בקרב מפתחי אלגוריתמים; 34% ממשתתפי המחקר בחרו בהגדרה של תחזוקה של legacy system, כאשר השיעור מטפס למעלה מ-42% בקרב מפתחי Full Stack ומהנדסי DevOps. כמו-כן, 30.6% בחרו בהגדרה של דוקומנטציה, כאשר השיעור מטפס ל-50% בקרב מפתחי Frontend ויורד לאפס בקרב מהנדסי DevOps. 

מקור: See.V

"אנו נמצאים בעיצומה של מהפכת אוטומציה, שעתידה להפוך על פיו את שוק העבודה", אומר רונן אנגלר, מנכ"ל see.V וסמנכ"ל מכירות המטריקס. "ואין מי שמבין את זה יותר טוב מאנשי תוכנה, שבעצמם אחראים לפיתוח מערכות אוטומציה לייעול ושיפור החיים שלנו. באופן טבעי, הם רואים כל עבודה שניתן להמיר באוטומציה כ-"עבודה שחורה", שמבזבזת את כישוריהם. הם נמנים על פלח העובדים, אשר לא רק שאינו מאוים מכניסת האוטומציה לשוק העבודה, אלא אף מחכה לכך בכיליון עיניים. למשל, לפי סקר אחר שערכנו לגבי עתיד העבודה בהייטק, רבים מעובדי ההייטק מקבלים בברכה את כניסת הבינה המלאכותית ומערכות האוטומציה לשוק העבודה. כמובן, האוטומציה נכנסת יותר ויותר גם לעבודת הפיתוח, ומקצועות כמו QA עתידים להשתנות. לגבי תחזוקה של legacy system המצב מורכב הרבה יותר, ולכן רק כשליש מהמפתחים בחרו בהגדרה זאת לעבודה שחורה. ההחלטה האם לתחזק legacy system היא החלטה שמשלבת שיקולים עסקיים וטכנולוגיים, ולפעמים גם אם מפתח התוכנה אינו מרוצה מהעבודה בפועל, הוא מבין שזאת החלטה נכונה לחברה. בכל מקרה, חוסר שביעות רצון של אנשי הפיתוח אינו יכול להיות השיקול היחידי בהחלטה האם לתחזק legacy system. באופן כללי, לא תמיד קל להבחין בין "עבודה שחורה" שאפשר לנתב לעובדים אחרים ו/או להמיר באוטומציה לבין "עבודה שחורה" שהיא חלק אינטגראלי ואף חשוב מתהליך הפיתוח. למשל, גם קסטומיזציה ותיקון features עלולים להיתפס כעבודה שחורה למרות שזה נדבך הכרחי בעבודה על מוצר".

מתכנת. מרגישים מבוזבזים צילום: hackEDU

עוד עולה מהסקר שמפתחים שעובדים בחברות גדולות ובצוותי פיתוח גדולים מקדישים יותר זמן ל-"עבודה שחורה". רק 22% ממפתחי התוכנה, אשר עובדים כחלק מצוות פיתוח קטן (1-5 עובדים), חשים שהם מקדישים מעל 30% מזמנם ל-"עבודה שחורה", זאת לעומת, 50% מהמפתחים אשר עובדים כחלק מצוות פיתוח גדול יחסית (26-50 עובדים). כאשר הוצלבו הנתונים עם גודל החברה, עלה כי מפתחים אשר עובדים בחברות גדולות חשים שהם מקדישים זמן רב לעבודה שחורה יותר מאשר מפתחים אשר עובדים בחברות קטנות: רק 20% ממפתחי התוכנה אשר עובדים בחברות בגודל של עד 20 עובדים, העריכו שהם מקדישים מעל 30% מזמנם לעבודה שחורה, זאת לעומת 40% ממפתחי התוכנה אשר עובדים בחברות בגודל 101-200 עובדים.

מקור: See.V

רונן אנגלר, מנכ"ל See.V צילום: סאם יעקובסון

"התוצאות שקיבלנו מצביעות על כך שחברות צריכות לבחון את נושא הפרודוקטיביות לעומק. חברות אשר מפנות משאבים לשיפור הפרודוקטיביות ומיצוי מלא של כישורי המפתחים שמועסקים בחברה, מרוויחות פעמיים הן בשיפור הפרודוקטיביות והן בשימור עובדים", אומר אנגלר, "כפי שעולה מהנתונים שלנו, זה נכון במיוחד לסטרטאפים גדולים ובשלים יותר, כי מפתחים אשר עובדים בצוותי פיתוח קטנים יחסית ובחברות בהן המוצר נמצא עדיין בשלב הפיתוח, מרגישים חלק מתהליך הפיתוח של המוצר, לוקחים עליו אחריות באופן מלא, על כל מה שזה אומר, כולל "עבודה שחורה". בנוסף, כיוון שהמוצר עדיין בפיתוח, כמות "העבודה השחורה" עדיין קטנה באופן יחסי. אבל ככל שהארגון גדול יותר, בוגר יותר, כמות "העבודה השחורה" גדלה בהתאם, והיא מורגשת יותר על ידי המפתחים. לאור התוצאות שקיבלנו אולי כדאי לחברות אשר מחזיקות צוותי פיתוח גדולים לשקול לפצל אותם למספר צוותים קטנים יותר, ולבחון באיזה גודל מגיעים צוותי העבודה לרמת פרודוקטיביות מקסימלית".  

מרגישים מבוזבזים

רוב מפתחי התוכנה סבורים שהחברות שמעסיקות אותם אינן עושות שימוש נכון בכישוריהם ואינן ממצות את הפוטנציאל שלהם כעובדים. 65% מהם סבורים כי החברה ממצה את כישוריהם רק באופן חלקי ומבזבזת אותם כעובדים, ו- 35% בלבד חשים כי החברה עושה שימוש נכון בכישוריהם. מהנתונים עולה, כי קיים קשר משמעותי בין הערכות המפתחים לבין תחומם המקצועי, כך למשל, שיעור המפתחים החשים שהחברה ממצה את כישוריהם רק באופן חלקי מטפס ל-75% בקרב מהנדסי DevOps ולעומת זאת, יורד ל-50% קרב מפתחי Frontend.

"הפערים, העולים מן הנתונים, בין אנשי המקצוע השונים בתחומי התוכנה, יכולים לנבוע ממגמות השעה בתוכנה. למשל, לגבי מהנדסי DevOps – רוב הארגונים, אשר משלבים תשתיות אוטומטיות, נאלצים לחברן עם מערכות קיימות, ולכן היישום הוא חלקי או נקודתי. הדבר יכול להוביל לתחושה של אי מיצוי יכולות בקרב מהנדסי DevOps. הם לרוב יהיו יותר מרוצים בחברות חדשות יחסית, אשר מיישמות את התהליך באופן מלא או קרוב למלא. לעומת זאת, מפתחי Fronend הרבה יותר מרוצים, כי בשנים האחרונות יש מעבר מאסיבי ל-Angular ול-React – וזאת מעין לידה מחדש של התחום. יש המון ביקוש, הרבה משימות של החלפת ישן בחדש וזה מעניק תחושה של מיצוי. אגב, הצלבנו את תוצאות השאלה הזאת גם עם הוותק, ובאופן מעניין, שיעור המפתחים המרוצים הוא הכי גבוה בקרב מפתחים בעלי 3-5 שנות ניסיון".