מחקר: רוצים לבלום את ההתחממות הגלובלית? תאכלו יותר דגים ושרימפס
לפי כתב העת המדעי Science, שימוש חכם במשאבי האוקיינוסים, למשל כמקור לחלבון או לצורכי הפקת אנרגיה, יכול להביא לצמצום של עד 11 מיליארד טון בפליטת גזי חממה לאטמוספירה עד 2050 - כ-21% מסך הפליטות שיש להוריד על מנת לעמוד ביעד של הגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות
מחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Science טוען שימוש חכם במשאבי האוקיינוסים, למשל כמקור לחלבון או לצורכי הפקת אנרגיה, יכול להביא לצמצום של עד 11 מיליארד טון בפליטת גזי חממה לאטמוספירה עד 2050 – 21% מסך הפליטות שיש להוריד על מנת לעמוד ביעד של הגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות.
בסוף ספטמבר התריע דו"ח של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC) שההתחממות הגלובלית משפיעה לרעה ובאופן חמור על האוקיינוסים בעולם, שסובלים בין השאר מעלייה בתדירות גלי החום הימיים, מאובדן מואץ של קרחונים וקרח ים ומהאצה בעליית גובה פני היום.
- בדרך לשנה החמה בהיסטוריה: 2019 צפויה לשבור את שיאי המדידות
- נלחמת במשבר האקלים: גרמניה תשקיע 800 מיליון יורו בשיקום יערות
- דו"ח פסימי: האנושות בצרות - גם אם תצליח להגביל את ההתחממות הגלובלית
צילום: שאטרסטוק
ואולם, מאמר מדעי שחיברו מדענים מאוניברסיטת אורגון, אוניברסיטת קווינסלנד וה-World Resources Institute בוושינגטון די.סי. טוען שהאוקיינוסים גם יכולים להיות פתרון למשבר האקלים, לא רק קורבן שלו. זאת, באמצעות רתימת המשאבים שלהם בחמישה תחומים מרכזיים: הפקת אנרגיה בת-קיימא, משלוחים ותחבורה, הגנה ושחזור של מערכות אקולוגיות ימיות, מקור לחלבון בתזונת בני אדם ואחסון פחמן על קרקעית הים. "אסור לטעות, מדובר בפעולות שאפתניות", כתבו המדענים. "אבל אנחנו טוענים שהן נחוצות, ושהן יהיו משתלמות מאוד בדרך לצמצום פערי הפליטה בעשורים הקרובים".
בכל הנוגע לשימוש באוקיינוסים כמקור לחלבון, מציינים המדענים שלמרבית החלבון שמופק מהאוקיינוסים לתזונת בני אדם יש טביעת פחמן נמוכה משמעותית מחלבון שמקורו ביבשה (קרי, בקר, עוף, חזיר וכדומה). "בטווח הקצר, שינוי שיטות דיג במטרה להפחית את פליטות הפחמן שלהם תוך ביצוע אופטימיזציה לכמות הדגים שנתפסים בדרך בת-קיימא, יכול להביא להפחתה משמעותית בהיקף הפליטות, וכן להגדיל את היקף הדיג ואת ההכנסות ממנו", נכתב במאמר.
את המהלך הזה יש להשלים עם מאמצים שיעודדו בני אדם להגדיל את המקור של חלבון בר-קיימא מהאוקיינוס בתזונה שלהם, דבר שלדברי המדענים לא מצריך השקעה נוספת בטכנולוגיה. "אחרים כבר ציינו את ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות החיוביות של יותר מזון מן הים בתזונה האנושית", הם כתבו. "אבל ההשפעות החיוביות על האקלים של חלבון דל-פחמן מהאוקיינוס מהוות תובנה חדשה יחסית. שינויים נרחבים כאלו במדיניות מזון והתנהגות נראים מאיימים, אבל ההטבות האקלימיות הניכרות יכולות לשמש זרז להגדלת ההמוטיבציה".
להגן על מערכות אקולוגיות ימיות שלוכדות ומחזיקות פחמן
תחום נוסף בעל השפעה משמעותית הוא הגדלת השימוש באוקיינוס לשם הפקת אנרגיה מתחדשת, כמו באמצעות גלים, גאות או טורבינות רוח בלב ים. "חשוב לקבוע מטרות לאומיות ברורות להגדלת החלק של אנרגיה מתחדשת מבוססת אוקיינוס עד 2030 ו-2050, תוך תכנון שמגן על מערכות אקולוגיות לטווח הארוך. מטרות אלו יספקו כיוון וביטחון לעסקים ומשקיעים שרוצים להתרחב לשווקים חדשים, ולהתחרות בהפקת אנרגיה יבשתית. בטווח הארוך, יש להשקיע במחקר ופיתוח במטרה להעביר טכנולוגיות לאתרי מים עמוקים, על מנת לפתוח אזורים גדולים יותר של הפקת אנרגיה תוך צמצום ההשפעה על בעלי החיים".
בכל הנוגע למשלוחים ותעבורה באוקיינוסים קורא המאמר לפעול להפיכת התחום לנטול פליטות גזי חממה, באמצעות יצירת תמריצים ופיתוח מדיניות ואפיקי השקעה חדשים: "בטווח הקצר אפשר לצמצם משמעותית את הפליטות באמצעות טכנולוגיות ושיטות פעולה קיימות שישפרו את צריכת הדלק של ספינות. למשל, באמצעות עיצוב אופטימלי של ספינות חדשות".
כלובי דגים מול חוף מכמורת צילום: גידי שפרוט
לצד פעילויות פיתוח אלו מציגים המדענים את הצורך להגן על מערכות אקולוגיות ימיות שלוכדות ומחזיקות פחמן, כמו מנגרובים, ביצות מלוחות ועשבי ים (המכונות גם מערכות "פחמן כחול"). כך תמנע שחרור כמות ניכרת של גזי חממה לאטמוספירה. "אף שהשטח של מערכות פחמן כחול אלו שווה רק ל-1.5% מהשטח של יערות יבשתיים, אבדנן יביא לפליטה פחמן דו-חמצני ששווה ל-8.4% מהפליטות שיגרמו מביאור יערות", הסבירו המדענים.
בנוסף, עשב ים יוכל בעתיד להחליף מוצרים עם חתימת פחמן גבוהה בתחומים כמו מזון לבני אדם ולבעלי חיים, תוספי תזונה, דשן, ביו-דלק וביו-פלסטיק: "הוספת עשבי ים לדיאטה של יונקים מעלי גירה (במיוחד כבשים ובקר) יכולה לשחק תפקיד חשוב בהפחתת פליטות המתאן שלהם. ניסויים במעבדה הראו שאצה אדומה יכולה להפתחית פליטות מתאן של מעלי גירה בעד 99%, גם כשהיא מהווה רק 2% מהתזונה שלהם".
התחום החמישי הוא אחסון פחמן על קרקעית הים. "יש אתגרים מהותיים על מנת להבטיח שאחסון פחמן ארוך טווח יהיה משתלם כלכלית ובעל השפעה שלילית מזערית על מערכות אקולוגיות; למרות שהפוטנציאל התיאורטי גבוה מאוד ויש כבר פרויקטים מסחריים פעילים, יש לפתור את אתגרים אלו לפני אימוץ נרחב", מציינים המדענים.
"זה זמן רב מדי שהאוקיינוסים נעדרו מדיוני מדיניות על הפחתת פליטות פחמן ועמידה באתגרים של שינויי האקלים", הם מסכמים. "פעולות מבוססות אוקיינוסים יכולות להגדיל את התקווה להגעה ליעד של הגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות, תוך מתן מענה לאתגרים חברתיים אחרים כולל פיתוח כלכלי, ביטחון תזונתי ושרידות של קהילות החיות לאורך חופים".
