שנה חדשה, מחירים ישנים

שנייה לפני שעם ישראל חגג את כניסת תש"פ, הרגולציה הישראלית ממשיכה להכות בארנק עם שתי בשורות עצובות. לטווח הקצר מדובר בהתייקרות של 11 אגורות במחיר ליטר בנזין, שהלילה התייצב על 6.18 שקל לליטר (אוקטן 95, שירות עצמי). ההתייקרות מיוחסת לעלייה במחיר חבית הנפט בעקבות המתקפה האיראנית בסעודיה בחודש שעבר. אם מוסיפים לכך את זה שתפוקת הנפט של מדינות אופ"ק (ארגון המדינות המייצאות נפט) ירדה, לפי פרסומים, לשפל של שמונה שנים, העתיד של מחיר הבנזין אינו מעודד. הדבר משליך גם על מחירי הסולר, שאמנם לא נמצא בפיקוח אבל כמו הבנזין מושפע ממחיר חבית הנפט.

הכנרת צילום: אפי שריר

בשורה עצובה שנייה היא השימוע שמתוכנן בקרוב ברשות המים לקראת עלייה מתוכננת של תעריפי המים בינואר. לפי נתוני הרשות, התעריף לכמות מוכרת (התעריף הנמוך, שמיוחס ל־7 מ"ק מים לתושב) צפוי לעמוד על כ־7.37 שקל למ"ק, עלייה של כ־4%, והתעריף לכל כמות נוספת (הגבוה) יעמוד על כ־13.45 שקל למ"ק, עלייה של כ־2.3%. אם לא יהיה שינוי בתום השימוע, מדובר בהתייקרות שלישית בתוך כשנה, ובסך הכל בעלייה של כ־11.5% בתעריף הבסיסי.

משק המים סוחב הזנחה מתמשכת ובמשך שנים ארוכות ההשקעות לא תאמו את צורכי המשק, גם בלי להוסיף חמש שנות בצורת. אם הממשלה היתה מטפלת במשק המים בתחילת הקדנציה, אולי התעריף לא היה קופץ.

חשמל, מים ודלקים הם תשומות ייצור והובלה, וככל שמחירם יעלה - מחיר הקוטג' יעלה גם. גם אם הביקורת על יצרני המזון מוצדקת, אם ממשלת ישראל רוצה ש־2020 לא תיזכר כשנת גזירות, הכדור בידיה. הורדת המיסוי הגבוה על דלקים, הכנסת מחיר הסולר לפיקוח, החזרת הבלו לרמה הקודמת עבור חברות התובלה. במקביל, טיפול טוב יותר בתאגידי המים או סבסוד של תעריפי החשמל למתקני ההתפלה עשויים לסייע בעניין עלות המים. אפשר גם להאיץ את השימוש באנרגיות מתחדשות ואגירת חשמל, כמו גם טעינת רכב חשמלי כבד, כך שיוכלו לשרת את משק המים ואת משק התובלה במקביל.