$
רכב

מבחן רכב

חדש או משומש? דאצ'יה סנדרו 2019 מול סיאט איביזה 2017

ב־58 אלף שקל תוכלו לקבל את המכונית החדשה הזולה בארץ: דאצ'יה סנדרו ידנית - מחיר מפתה, שמתחרה במכוניות משומשות; אבל מה באמת קורה כשמעמידים אותה למבחן מול סופר מיני מיד שנייה?

תומר הדר ואודי עציון 08:0208.10.19
המחירים הגבוהים של מכוניות חדשות בישראל הופכים את סוגיית המחיר לשיקול חשוב ברכישת רכב. מכונית שזולה מדגמים מתחרים זוכה מיד לבולטות ולעניין מצד רוכשים פוטנציאלים. ובטח כשמדובר במכונית שאינה רק הזולה מסוגה, אלא הזולה ביותר בארץ.

 

דאצ'יה סנדרו ידנית, גרסת הכניסה למכונית הסופר־מיני ממותג הלואו־קוסט של רנו, שבה אלינו בחודשים האחרונים עם מנוע חדש, עולה רק 58 אלף שקל (במקביל משווק דגם עם גיר רובוטי חד מצמדי, ב־63 אלף שקל). סנדרו ידנית עולה 2,000 שקל פחות ממכונית המיני הידנית הזולה ביותר, סיטרואן C1, ו־19 אלף שקל פחות מהסופר־מיני הידנית הזולה ביותר, סקודה פאביה.

בכך נשמרת מדיניות התמחור של דאצ'יה, להיות תמיד זולה בכ־20% מהמתחרים. למעשה הסנדרו עולה כמו מכונית סופר־מיני משומשת בת שנתיים, ובניגוד אליה מגיעה עם אחריות לשלוש שנים, מושבים עטופים בניילונים וריחו המשכר של רכב חדש.

 

אבל האם היא באמת עדיפה כמכונית על פני סופר־מיני משומשת? כדי לבחון את הסוגיה הזו העמדנו מול הסנדרו סיאט איביזה ידנית בת שנתיים, מכונית ששימשה לפני כן להוראת נהיגה וצברה עד היום 50 אלף קילומטרים ארוכים. מחיר המחירון שלה, לפני הפחתות, הוא 54 אלף שקל. ובסיאט, אחד המותגים האחרונים בארץ שמציע כסטנדרט רק שנתיים אחריות יצרן, מכונית כזאת כבר תגיע ללא אחריות, אלא אם בחר הקונה המקורי להוסיף בעת הקנייה 1,000 שקל לשנת אחריות שלישית.

 

ומה קורה בפנים?

 

סנדרו, שעברה מתיחת פנים אחרונה לפני שנה ותוחלף בשנה הבאה בדגם חדש לגמרי, עדיין נאה. מי שמפתיע לטובה הוא תא הנוסעים המחודש. ניכר מאמץ של היצרן לספק סביבת מחייה איכותית ועשירה מבעבר, כולל משטחי פלסטיק שחור מבריקים וניקלים.

 

מסך המולטימדיה 7 אינץ', הכולל מערכת ניווט של רנו, צימוד לסלולרי ומצלמת נסיעת לאחור, מגיע כסטנדרט ביחד עם דיבורית בלוטות', ומסייע להרחיק את התחושה הזולה שאפיינה את דגמי דאצ'יה כאשר נחשפנו לגלגולם הנוכחי עם נחיתתם בארץ ב־2015.

 

 

 

מנגד, הנדסת האנוש עדיין מוזרה, עם מתגי חלונות למשל שמפוזרים בין דלת הנהג לקונסולה המרכזית, הגה מוגבל באפשרות הכיוון, וכיוון גובה מושב נהג לא נוח. מלפנים המרווח טוב, מאחור הוא סביר לשני מבוגרים, וכל הנוסעים נהנים ממרווח ראש מצוין. לתא המטען נפח של 320 ליטר.

 

האיביזה, מנגד, בצבע לבן וברמת גימור רפרנס הבסיסית זועקת פשטות, עם חישוקי פלדה 15 אינץ' וכיסויים נאים פחות מאלה שבדאצ'יה. וזה עוד כלום לעומת תא הנוסעים הקודר, שנעדר כל צבעוניות. מין ספרטניות של הפולקסווגנים הישנים. מסך מולטימדיה 5 אינץ' פשוט ונטול מערכת ניווט. עולם אחר לעומת מה שתקבלו בגרסאות המאובזרות, העשירות והיקרות יותר של האיביזה.

היא צוברת נקודות כשמתחילים להשתמש בה. מרווח הברכיים עדיף מלפנים ובעיקר מאחור, למרות שלדאצ'יה בסיס גלגלים ארוך בשלושה ס"מ. המושב האחורי רחב יותר, ותא המטען גדול ושימושי יותר, עם נפח של 355 ליטר. בנוסף, תא הנוסעים האפור נהנה מאיכות בנייה עדיפה ובעיקר שקט יותר, ואיכות השמיעה בדיבורית עדיפה.

 

פער משמעותי יותר נמצע בסעיף הבטיחות. לדאצ'יה, שהושקה ב־2009, 4 כוכבים במבחן הריסוק האירופי הישן, וארבע כריות אוויר. האיביזה, שהושקה ב־2017, נבחנה כבר במבחן העכשווי והמחמיר יותר וקיבלה 5 כוכבים. לא רק שיש לה 6 כריות אוויר, אלא שיש לה גם בלימת חירום אוטונומית חשובה, שדאצ'יה היא אחד היצרנים האחרונים שאינו מציע בדגמיו. מדובר במערכת שמפחיתה על מספר תאונות החזית־אחור במחצית, פי שתיים משיעור ההפחתה שמספקת מערכת שרק מתריעה על סכנת התנגשות. למרות זאת האיביזה מגיע גם עם מערכת מובילאיי מקומית, לטובת התרעה על סטייה מנתיב. לדאצ'יה מערכת מובאון בהתקנה מקומית גם כן.

 

ביצועים והתנהגות כביש

 

לשתיהן יש מנועי בנזין 1,000 סמ"ק עם 3 צילינדרים, אבל איזה הבדל. לדאצ'יה מנוע חדש, עם 73 כ"ס, לאיביזה מנוע טורבו, עם 95 כ"ס. לשתיהן גיר ידני עם 5 הילוכים.

 

האיביזה הייתה מהירה יותר בכל תאוצה, בעלת כושר עקיפה עדיף משמעותית, ואפילו עם צליל נעים יותר. המנוע נטול הטורבו של הסנדרו הרבה פחות גמיש, ונדקק לסל"ד גבוה יותר כדי לספק את כוחו, מה שהופך את הנסיעה לרועשת יותר.

 

וגם צריכת הדלק נפגעת: האיביזה הסתפקה בסיום יום המבחן בצריכה של 16.5 ק"מ לליטר, הדאצ'יה השיגה רק 12.8 קמ"ל. שתיהן יוכלו לשפר את הנתונים בכ־15% בנהיגה יומיומית רגועה.

 

הדאצ'יה מפגינה יתרון על הסיאט בנוחות הנסיעה, בעיקר בעיר, למרות שהאיביזה עם צמיגי הגרסה הבסיסית נוחה בסך הכל. המחיר מגיע בנטייה גדולה יותר בסיבובים ובאחיזת כביש פחותה מזו של האיביזה. קל ובטוח לנהוג באיביזה מהר יחסית בעיקולים, וההגה שלה מדויק יותר מזה של הסנדרו.

 

דאצ'יה סנדרו וסיאט איביזה דאצ'יה סנדרו וסיאט איביזה צילום: אודי עציון
השורה התחתונה

 

כשאין בעיה לקבל הלוואה לרכישת רכב באולם התצוגה, רבים מעדיפים לרכוש רכב חדש עם אחריות בשביל השקט הנפשי. בלי להתמודד עם אתגר רכישת רכב משומש, החיפוש והבדיקה כדי להבין מה מצבו המכאני האמיתי.

 

עבור אלה, הסנדרו נראית מציאה אמיתית. זו מכונית גדולה מספיק למשפחה קטנה, ממותג שעד כה מפגין אמינות טובה, תוך ניצול רכיבים ותיקים של רנו. הסנדרו גם התגלתה כנוחה וכבעלת תא נוסעים נעים יותר משל האיביזה.

 

אבל רכישת סנדרו היא גם פשרה. בביצועים, בצריכת הדלק וגם במרווח ברגע שמשווים אותה לסופר־מיני מודרנית. ובעיקר, בבטיחות, שם היא עדיין חסרה את אחת ממערכות הבטיחות המודרניות החשובות, שהפכה כמעט לסטנדרט בשוק, והבטיחות הפאסיבית שלה טובה פחות.

 

איביזה משומשת עדיפה על סנדרו חדשה כמעט בכל היבט. אפשרות לרכוש את הסופר מיני הטובה בשוק כעת, בעשרות אלפי שקלים פחות ממחירה כחדשה. הנעלם הגדול הוא עלויות האחזקה. איביזה תהיה כנראה כבר מחוץ לתקופת האחריות שלה, ומבדיקת עלויות הביטוח שלה באתר Wobi מגלים שלנהג הממוצע היא תהיה יקרה בביטוח בכ־200־300 שקל לשנה.

 

מנגד, יתרונה בצריכת הדלק יחסוך לנהג כ־1,500־2,000 שקל, שיאזנו גם עלות טיפולים חזויה קצת יותר גבוהה. ומכונית חדשה מפסידה בשנתיים הראשונות שלה שיעור משמעותי יותר משוויה, לעומת משומשת בת שנתיים, והפסד הערך הצפוי לה בשנתיים הבאות.

 

ולכן איביזה משומשת היא רכישה עדיפה. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x