זה הסוד שלה: הסדרה "פליבג" זכתה בארבעה פרסי אמי

המנצחת הגדולה של טקס האמי ה־71 שהתקיים שלשום בלילה היא פיבי וולר ברידג’. כמות הפעמים שהיא עלתה לבמה לקבל פסל מזהב היא כמעט ככמות הפעמים שפסל זהב אחר מופיע בסדרה שלה “פליבג” (בדיחה שחוזרת בכמעט כל פרק).

“פליבג” הבריטית, הקומדיה שוולר ברידג’ כתבה והיא הכוכבת שלה, זכתה בטקס ההוליוודי בפרס היוקרתי לקומדיה הטובה ביותר, בפרס השחקנית הטובה, בפרס הבימוי בקומדיה ובפרס התסריט בקומדיה. בשלב מסוים בטקס, כשהפרסים לא הפסיקו לבוא, וולר ברידג’ עצמה אמרה “זה כבר מגוחך”. ואם לא די בזה , גם סדרה אחרת שהיא יצרה בזמנה החופשי, “להרוג את איב” המעולה, זכתה בפרס בתחום הדרמה.

פיבי וולר ברידג’ זוכת פרסי אמי צילום: אי.אף.פי

“פליבג” גם קיבלה פעמיים ציון עגול של 100 באתר “רוטן טומייטוז” המשקלל את ביקורות העיתונים והאתרים האמריקאיים והבריטיים, עם שבחים כמו “ממש נס” מ”האטלנטיק”, “הברק של וולר ברידג’ מגיע לשיאים חדשים” מ”הגרדיאן” ו”הופעה ממגנטת” מ”הניו יורק טיימס”. בזכות הזכיות שלה נהנה גם שירות הסטרימינג אמזון פריים להתהדר כעת בלא מעט פרסים (היא תרמה את המרב מתוך 15 הפסלונים שקיבל).

“פליבג”, שחזרה השנה אחרי הפסקה של כשלוש שנים לעונה שנייה ואחרונה (וולר ברידג’ הדגישה זאת גם אחרי קבלת כל הפרסים), היא סדרה נהדרת על אשה בשנות ה־30 שלה המכונה פליבג (“עלובה” בתרגום חופשי), שמנסה להלך על החבל הדק שבין שמחה ועצב, צחוק ודמע, שנאה עצמית ואהבת האחר, רווקות מול משפחתיות, סקס ומוות ואהבה ושנאות אחרות.

היא נחשבת על ידי רבים לקולה של האשה המודרנית (אבל לפעמים, כדברי בת דמותה בסדרה, “חוששת שלא הייתי כזאת פמיניסטית אם היו לי ציצים יותר גדולים”). כדי להוכיח זאת וולר ברידג’ היא התגלמות המולטי־טסקינג הנשי במיטבו: גם תסריטאית, במאית, כוכבת, יוצרת גם קומדיה וגם דרמה, וגם, ככה על הדרך, התפנתה לדבב דמות בסרט האחרון של “מלחמת הכוכבים”.

בעונה הראשונה מ־2016 פוגשים את הגיבורה הזועמת והמבולבלת בבית הקפה הלונדוני השומם שבבעלותה כשהיא נאלצת להתמודד עם אובדן: אמא שלה מתה מסרטן וחברתה הטובה התאבדה. אלה אמנם לא החומרים המיידיים לצחוק, אבל זה מה שהופך את הסדרה לכל כך ייחודית.

זה משתנה בעונה השנייה שבה נכנסים לחייה של פליבג כומר סקסי (אנדרו סקוט), ואהבה - כי זה גם הגבר שבו היא מתאהבת. הוא שם לב לכך שהיא לא תמיד איתו, שהיא לפעמים בורחת אלינו הצופים (מבלי לדעת שאנחנו קיימים, כמובן), אבל זה לא מפתיע, הוא הרי מנהל קשר עם ישויות בלתי נראות כעניין שבשגרה.

הקומדיה, שהחלה כמופע יחיד שנהפך לסדרה של שתי עונות, היא קצבית ושנונה ומתאפיינת בטכניקה שנקראת “שבירת הקיר הרביעי”. פליבג מרבה לפנות לקהל הצופים בבית, לעתים קרובות, לפעמים במילה פה ומילה שם, אחת בפה ואחת בלב, אחת אל הדמות בסדרה ואחת אל הצופים בבית, שאיתם יש לה קשר אמיתי. היא משתפת את הצופים במחשבותיה הכמוסות והמצחיקות. זה עשוי בטבעיות, ומאפשר לצופים, שבמהרה נהפכים למעריצים, לדעת מה חושבת פליבג; וליושבים סביבה, בני משפחתה, גברים שחולפים בחייה - לא.

זה סוד של הצופים ושלה, זה הקשר המיוחד שלהם איתה ועם עצמם. הסדרה הסתיימה בסגירת מעגל וניתוק מהצופים, היא כבר לא זקוקה לעין שלהם כדי להתקיים. אלה בכל זאת צפו בה מקבלת את כל הפרסים בשמחה ומתוך תחושת קרבה גדולה.

פיטר דינקלדג' צילום: איי אף פי

לכאורה, “משחקי הכס” היא הזוכה הגדולה של טקס פרסי האמי שהתקיים ביום ראשון, היא זכתה ב־12 מ־32 הפרסים שהיתה מועמדת להם. אבל אם משווים את מידת ההשקעה הכלכלית, והזמן שהסדרה קיימת, הרי שהזוכה האמיתית בטקס (שמשודר הערב בגרסה ערוכה ומתורגמת ב־yes) היא פיבי וולר ברידג’, הכוכבת והיוצרת של “פליבג” ו“להרוג את איב”, שהכוכבת שלה, ג’ודי קומר, זכתה גם בפרס.

הזוכה בפרס הקומדיה הטובה משנה שעברה “גברת מייזל המופלאה” הסתפקה השנה בשני פרסים משניים: פרס שחקן המשנה לטוני שאלוב ופרס שחקנית המשנה לאלכס בורסטיין. עוד סדרה עם הרבה זכיות היא “צ’רנוביל” שזכתה בפרס המיני־סדרה הבימוי והתסריט. בכלל היה זה ערב חזק לבריטים, לא רק בגלל “פליבג” ו”משחקי הכס”, גם “צ’רנוביל”, היא קו־פרודוקציה של הבי.בי.סי ו־HBO, וגם ג’ון אוליבר הבריטי זכה שוב בפרס על תוכניתו “השבוע הערב”.