הקנדים באים: "שיטס קריק" היא הדבר הכי לוהט בטלוויזיה האמריקאית

אחת ההפתעות הבולטות בהכרזה על המועמדויות לפרסי האמי בשבוע שעבר היו ארבע המועמדויות שניתנו לסדרה הקנדית "שיטס קריק", ובהן פרס הקומדיה הטובה ביותר. המועמדויות האלו הפתיעו בגלל ההצתה המאוחרת של האקדמיה לטלוויזיה. טוב שנזכרתם, רגע לפני שעולה העונה השישית והאחרונה. "שיטס קריק" ראויה לכבוד הזה מזמן.

כוכבי "שיטס קריק" (מימין: מרפי, לוי הבן, לוי האב ואוהרה כמשפחת רוז). סדרה מבריקה, מצחיקה ואנושית צילום: CBS

בקנדה מולדתה "שיטס קריק" זכתה בשורת פרסים, ובראשם פרס התסריטאים הקנדי לסדרה הקומית הטובה ביותר, אבל בארה”ב הסדרה נחשבת לסוד למביני עניין - סדרת פולחן שדבר איכותה עבר מפה לאוזן, אף שיש מאחוריה כבר חמש עונות. המעריצים, ובהן סטיבן קולבר ואלן דג'נרס, מהללים, וגם הביקורות מתלהבות: "רולינג סטון" קבע שזאת "התוכנית הכי מצחיקה בטלוויזיה עכשיו", ו"הגרדיאן" הכתיר אותה "הסדרה הכי מצחיקה שאתם לא צופים בה" (וכמוהו גם "ניו יורק דיילי ניוז" ו"אינסדייר"). כולם מתעקשים, בצדק, שהיא מבריקה, מצחיקה ואנושית, הרבה יותר ממה שתמצית העלילה שלה מסגירה.

זהו סיפורה של משפחת רוז העשירה־להחריד, שמתרוששת בשל מעילה והסתבכות עם הרשויות ונאלצת לעבור לעיירה המרוחקת והכפרית "שיטס קריק" - משחק מילים מטופש, שפירושו (באיות אחר מזה שמופיע בסדרה) הוא "עמוק בצרות". המשפחה, על כל בגדי היוקרה המוגזמים שלה (ובמקרה של אם המשפחה, גם פאות מופרכות), עוברת לגור במוטל בעיירה, ונאלצת ללמוד לעשות דברים שמעולם לא העלתה בדעתה שתצטרך לעשות, כמו לעבוד.

הסדרה מתארת משפחה ונוצרה על ידי משפחה: דן לוי ואביו יוג'ין. לוי הבן (35), שחקן שהסתפק עד עתה בתפקידים לא בולטים בסדרות עם אפיל קנדי (כמו "דגראסי: הדור הבא"), כותב את הסדרה, משמש כשואו־ראנר שלה (מפיק ראשי שאחראי על כל היבטי הסדרה, וסמכותו עולה על זו של מי שמביימים את הפרקים השונים) וגם מככב בה. המגזין "טיים" הכתיר אותו לאחרונה לאחד האנשים המשנים את פני הקומדיה בארה”ב: "דן מביא עמו מבע רפלקסיבי, בסדרה שהיא עכשווית בתכניה, אבל יש בה טוב לב כמו המיטב שבימים עברו".

"שיטס קריק" בעצם נוצקה בצלמו של לוי הצעיר. דיוויד, בן דמותו בסדרה, הוא מילניאל שזהותו המינית נזילה ומצב רוחו נוטה לחמצמץ, נוכח השינוי בנסיבות חייו. הוא דג מחוץ למים, עם משקפי היפסטרים עבי מסגרת ובגדים מוזרים שאפשר למצוא רק בניו יורק (וביוקר). הוא ניחן בלשון חדה והתבוננות מגלגלת עיניים, ומאופיין גם בסיפורי אהבה יפים ואלטרנטיביים. את אביו בסדרה, ג'וני, מגלם גם אביו בחיים, יוג'ין (72), שחקן קומי קנדי־יהודי שמוכר משורה ארוכה של סדרות (ובראשן SCTV, ה"סטרדיי נייט לייב" הקנדית שהשיקה את הקריירות של קומיקאים כמו ג'ון קנדי המנוח, מרטין שורט, ריק מורניס והרולד ראמיס) וסרטים (הוא היה האב בכל סרטי "אמריקן פאי"). קת'רין אוהרה, עוד קומיקאית שצמחה ב־SCTV, מגלמת את אם המשפחה, מוירה, שחקנית לשעבר שמאמינה כי העולם נוצר רק כדי לשרת אותה. שניהם, אוהרה ולוי האב, מועמדים לפרסי אמי. את הקאסט המוביל משלימה אנני מרפי, שחקנית לא מוכרת, שמגלמת את אחותו של דיוויד, אלקסיס; אחותו־בחיים של דן, שרה לוי, משתתפת גם היא בסדרה אבל לא כאחותו.

דן לוי, הכותב, הכוכב והשואו־ראנר. לשון חדה והתבוננות מגלגלת עיניים צילום: Cindy Ord

"שיטס קריק" עלתה לשידור לראשונה ב־2015 בפופ טי.וי, ערוץ אמריקאי זניח (מ־2017 היא משודרת גם בנטפליקס ארצות הברית, ולאור ההצלחה יתכן שבעתיד תשודר גם כאן). רק שנתיים קודם חזרה למסך משפחה עשירה ומטורללת אחרת שירדה מנכסיה: "משפחה בהפרעה", שחזרה לנטפליקס עשור לאחר שהפציעה ברשת פוקס. שתי הסדרות הגיעו בעידן שאחרי המשבר הכלכלי הגדול, כשהקהל רצה לראות את המשפחות שהתעשרו על חשבונו נענשות. אפשר להניח שהעניין ב"שיטס קריק" רק התחזק כשמשפחה עשירה ומוגזמת אחרת התיישבה בבית הלבן — אם כי בסדרה דווקא אבי המשפחה הוא המבוגר האחראי המנסה לשרוד בתוך הכאוס, ולא מחולל אותו.

עוד דבר שמאפיין את המשפחה ב"שיטס קריק" הוא החום והמתיקות שלה. היא עוסקת במתח בין המעמדות, עניים ועשירים, אבל הקריקטורות הן לא רק אכזריות. כך, למשל, ראש העירייה רולנד (כריס אליוט), דמות נלעגת של כפרי מעוכב, הוא גם זה שמאפשר למשפחה לחיות במוטל בחינם, לדוגמה. בראיון ל"ניו יורק טיימס" לאחרונה הסביר לוי האב שהרגעים האנושיים האלה הם גם הרגעים החזקים ביותר של הסדרה. הוא ציין סצנה אחת במיוחד, בסוף העונה השנייה, שבה ג'וני ומוירה פוגשים חברים מחייהם הקודמים והעשירים: הזוג העשיר לועג לעיירה ומכנים אותה "שיטס־ויל" (כינוי למקום שהוא חור); "קוראים לעיירה שלנו 'שיטס קריק'", מתקן ג'וני בגאווה, שנשמעת קצת משונה כשהיא נאמרת בקול רם.

העונה השישית, הבטיח לוי באותו ראיון, תציע למעריצים כמה חוויות טובות. לאור הסיפור שבחר לספר, קשה לדמיין שהסוף הטוב יהיה התעשרות ועזיבה של המקום שנזנח לאנחות.