דו"ח הכנסת: התוכנית לשוויון לא מונהגת בתיכונים למרות פערי התקציב

התוכנית לצמצום פערים וקידום השוויון במערכת החינוך אינה מיושמת בתיכונים, על אף שבהם הפערים הגדולים ביותר בתקצוב בין המגזרים השונים.

זו אחת המסקנות הקשות העולות מדו"ח על התקצוב הדיפרנציאלי במערכת החינוך שפרסם היום (א') מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) בהזמנת ח"כ חילי טרופר מכחול לבן.

תקצוב דיפרנציאלי הוא בעצם המונח של מערכת החינוך להעדפה מתקנת לשכבות חלשות. שתי מסקנות קשות נוספות: למרות ההתקדמות בשוויון בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים "לא הוגדר לסל הטיפוח מנגנון עדכון שימנע את שחיקתו בשנים שלאחר יישום התוכנית".

כן מתריע הממ"מ על כך שלמרות החלטת ממשלה לפרסם את כל תקציבי החינוך הניתנים לישובים ובתי ספר, מתפרסמים בפועל רק התקציבים של משרד החינוך ולא אלה של הרשויות המקומיות. זאת, למרות שהרשויות יוצרות חלק גדול מהאפליה.

תלמידי תיכון צילום: טל שחר

חוקר החינוך נחום בלס ממכרז טאוב מעריך שכדי ליצור שוויון במערכת החינוך, יש לתקצב את החלשים ב-50% יותר מאשר את החזקים.

ב-2014 החל שר החינוך אז שי פירון מיש עתיד ברפורמה של תקצוב דיפרנציאלי בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים. זאת, באמצעות הגדלת סל הטיפוח שהשעות בו יוקצו תוך העדפה ברורה לבתי ספר בפריפריה. השר לשעבר נפתלי בנט מימינה המשיך ברפורמה שבשנת הלימודים הקודמת הגיעה לסיומה.

במסגרת התוכנית, מספר שעות הטיפוח המיועדות לחלוקה דיפרנציאלית עלה בהדרגה בחינוך היסודי מ- 65,000 ל-150,000 ובחטיבות הביניים - מ- 32,000 ל- 90,000. שעת לימוד היא יחידת התקצוב של משרד החינוך.

עם הגעת התוכנית לשיאה, עלות תוספת השעות עומדת על כמיליארד שקל כל שנה. בעקבות הרפורמה גדל חלקו של סל הטיפוח בחינוך היסודי מ-5.5% מכלל השעות ב-2014 ל-11.5% ב-2019, כלומר כפול, ובחטיבות הביניים. מ-8% ל-19%.

התקציב לתלמיד חטיבת בינים בחמישון החלש גדל בשלוש השנים הראשונות לביצוע התוכנית (2014-2017) ב-22%, בעוד בעשירון החזק רק ב-10%. ההעדפה בתקציב לתלמיד יסודי בחמישון החלש על פני תלמיד מהחמישון החזק גדלה מ-30% ל-36%.

בחטיבות הביניים גדלה ההעדפה מ-12% ל-23%. במקביל נמשכים הפערים הכבדים בין תלמידים יהודים וערבים בתוך החמישונים. תלמיד יסודי יהודי בחמישון החלש קיבל ב-2017 17% מתלמיד ערבי באותו חמישון.

מחבר הדו"ח אסף וויניגר מציין כי "לסל הטיפוח לא הוגדר מנגנון עדכון שנועד למנוע את שחיקתו בשנים שלאחר יישום התוכנית, בשל הגידול הצפוי במספר התלמידים ובמספר שעות הוראה". לדבריו, הסכנה היא כי "סל הטיפוח יישאר קבוע ולא יוגדל מדי שנה בהתאם לגידול הטבעי במספר התלמידים ובמספר שעות הלימוד. אז חלקו של הסל בכלל שעות ההוראה במערכת החינוך צפוי לקטון מדי שנה". ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "מנגנון העדכון טרם נקבע והדבר יבוא לידי ביטוי בדיוני תקציב 2020".

נפתלי בנט צילום: נמרוד גליקמן

אין העדפה לחלשים

אלא שהרפורמה עסקה רק בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים ולא בבתי הספר התיכוניים שבהם אין העדפה לחלשים והאפליה בין החינוך הממלכתי דתי לחינוך הממלכתי החילוני והערבי היא הקשה ביותר.

קשה להאמין אבל התקציב לתלמיד תיכון בחמישון החלש והחזק כמעט זהה. בין השנים 2014 ל-2017 גדל התקציב לתלמיד תיכון מהחמישון החלש ב-20% ובחמישון החזק ב-23% כלומר החזקים התחזקו. הפערים בתיכון רק גדלו. תלמיד יהודי בחמישון החלש קיבל ב-2017 תקציב גבוה ב-75% מתלמיד ערבי.

באוגוסט 2016 החליטה הממשלה להקים צוות בין משרדי שמטרתו לגבש מודל תקצוב דיפרנציאלי לחטיבה העליונה במטרה לצמצם את פערי הענק בין המגזר הממלכתי דתי לאחרים ולתקן את המצב בו תלמידים מהחמישון החלש מקבלים כמו תלמידים החמישון החזק. בפועל זה לא קרה. בשנה שעברה החל פיילוט של תקצוב דיפרנציאלי במאה בתי ספר תיכוניים בלבד במגזר הערבי, כיוון שהם החלשים ביותר. הפיילוט אמור להמשך חמש שנים וקיים חשש כבד שעד אז השוויון יחכה.

כיוון שנתוני התקצוב של הרשויות המקומיות אינם מתפרסמים הממ"מ לא כלל אותו בדו"ח. לעומת זאת הוא השווה את תשלומי ההורים. מתברר שתשלומי ההורים בשני העשירונים העליונים עומדים על כ-1,100 שקל לתלמיד וגבוהים פי ארבעה מאשר בעשירון החלש (260 שקל).

ח"כ חילי טרופר מכחול לבן, שיזם את הדו"ח אמר בתגובה ש"מעציב שבישראל שנת 2019 העתיד של ילד עדין תלוי במקום בו נולד. מערכת החינוך צריכה להיות הכלי לצמצום פערים, אבל נראה כי היא רק משמרת אותם".

לדבריו, "הורים חזקים ורשויות חזקות מממנים את החינוך פי חמישה ויותר מאשר ילדים ממשפחות עניות ורשויות עניות. על רקע זה מחויבת המדינה לתמיכה דרמטית בהם, כדי לתת לכל ילד הזדמנות אמיתית להצליח גם אם נולד ברשות לא מבוססת".