העשור האבוד של מערכת החינוך הישראלית

ההצלחות הכלכליות של ישראל לא מאוד מרשימות את מנהל מחלקת החינוך של ה-OECD אנדריאס שלייכר האיש שקובע את תקן החינוך העולמי אמר בראיון ל"כלכליסט" שפורסם היום (ה'), כי לישראל יש מערכת חינוך תעשייתית נוסח המאות ה-19 וה-20. בניגוד מוחלט לדימוי העצמי שלנו, התלמידים הישראלים טובים בשינון ולא בפתרון יצירתי שלל בעיות. הפערים הגדולים בתוצאות הבחינות אומרים שיכול להיות שחלק גדול מהחברה הישראלית יתקשה להשתלב בכלכלה בעשורים הקרובים.

ומה קורה במקביל במערכת הבחירות? לכאורה התפתח ויכוח על תיק החינוך הכל כך חשוב בימים האחרונים. יו"ר האיחוד הלאומי ח"כ בצלאל סמוטריץ' הודיע שידרוש את התיק כדי לשנות את תכני האזרחות וגם להוסיף תכנים דתיים. בתגובה הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא מתכוון להשאיר את תיק החינוך בידי הליכוד.

בפועל הוויכוח הזה המחיש כמה מעט חשיבות מייחסות המפלגות לתיק החינוך שהן רואות בו מכשיר ניגוח פוליטי ולא התיק שיקבע את עתיד המדינה. בעניין הזה קבע שר החינוך היוצא נפתלי בנט שיא כאשר לאורך כל הקדנציה שלו הבהיר שהוא נמצא מבחינתו בארץ גזירה בעוד הוא כמה למשרד הביטחון.

ארכיון צילום: גדי קבלו

צריך לזכור שעברו הימים שאדם ללא כישורים יכול היה להשתלב במשרה מכניסה ושידע הספיק בתור כישורים. בעשורים הבאים האוטומציה הרובוטים והאינטיליגנציה המלאכותית יביאו לביטול של עוד ועוד משרות. זה ייצור מצב שמי שיש לו כישורים מתאימים ומצליח להתעדכן בקביעות, משתכר היטב ומי שלא – חי בעוני. העובדה שמערכת החינוך הישראלית לא נערכת למצב הזה מסכנת את הכלכלה הישראלית.

עשור אבוד

המרשמים שהמומחים נותנים די דומים: צריך להתחיל את החינוך מגיל חצי שנה. צריך לעודד אוטונומיה למנהלים (ולא רק להכריז על כך), צריך לשלם הרבה יותר למורים ומנהלים שיעברו לפריפריה, צריך להוציא את הלימודים מהכיתות, להשתמש בטכנולוגיה ולהחליף מבחנים בעבודות כדי ללמד איך ללמוד, ולבחון על מחשבה ויצירתיות ולא רק על ידע. יש ללמד תלמידים לעבוד בקבוצות ולשתף פעולה.

העשור האחרון היה מבחינת מערכת החינוך הישראלית עשור אבוד. שר החינוך לשעבר שי פירון מיש עתיד ניסה לקדם את רפורמת הלמידה המשמעותית אבל היו לו רק שנתיים בתפקיד. לכן החינוך הישראלי במצב חרום לא פחות ואולי הרבה יותר מהתחבורה הציבורית. אסור שתיק החינוך יימסר כאתנן פוליטי. הוא חייב להנתן לאדם שירצה ומסוגל לערוך את הרפורמה הדרושה והממשלה הבאה כולה צריכה להתייצב מאחוריו.

עד הבחירות מתבקשות המפלגות להתפנות מהוויכוח הכל כך חשוב וגורלי על הלגליזציה ולספר לנו איך הן מתכוונות להצעיד את החינוך למאה ה-21 ואיך הן יצמצמו פערים. אם הרפורמה הדרושה לא תקרה קיים חשש סביר שהסטארט-אפ ניישן תצטרך להתחיל לייבא כישרונות משנחאי. גם קיימת ודאות גדולה שאנחנו עוד נתגעגע לפערים הקיימים היום במערכת החינוך הישראלית, כי בעוד עשור המצב יהיה הרבה יותר גרוע.

שלייכר אמר גם שלישראל יכולה להיות מערכת החינוך הטובה בעולם כי אין שום דבר שפינלנד ושנחאי יודעים ואנחנו לא. זה רק מחריף את הציפיה שמערכת החינוך הישראלית תתקדם סוף סוף למאה ה-21..