פרשנות
ההתלבטות בין משפט לעסקת טיעון הוכרעה בקלפי
ב-2 באוקטובר יתייצבו סנגוריו של נתניהו לשימוע עם היועמ"ש אביחי מנדלבליט. הסנגורים ייצגו ראש ממשלה שיצא לבחירות כדי לקבל את אמון העם בחפותו המשפטית ולגיטימציה להמשך החבלות במערכת המשפט, ולא קיבל
המסקנה הברורה שעולה מתוצאות הבחירות היא שמוטב לראש הממשלה בנימין נתניהו לחזור ולהתרכז בענייניו המשפטיים.
מתוצאות הבחירות עולות שתי משאלות שהביע הציבור בהצבעתו הקולקטיבית. הראשונה, אחדות. השנייה, הגנה על מערכת המשפט. בנימין נתניהו שאף לקואליציית מיעוט שבה ימגרו חשודים, כהניסטים וחרדים את המערכת. הציבור שלל ממנו את המנדט הזה.
ביום שאחרי הבחירות, נותר נתניהו כברווז צולע מול המשפט. ממשלת ימין עדיין מפרפרת בדמיונו, אבל כל ממשלה אחרת תבטיח את שלומה ומעמדה של המערכת. פסקת התגברות, פגיעה בבג"ץ, מינוי דחלילים, ירדו זמנית מהפרק.
בשניים באוקטובר יתייצבו סנגוריו לשימוע עם היועמ"ש אביחי מנדלבליט. הסנגורים ייצגו ראש ממשלה שיצא לבחירות כדי לקבל גם את אמון העם בחפותו המשפטית וגם לגיטימציה להמשך החבלות במערכת המשפט, ולא קיבל.
עכשיו מתנהלים מגעים לצרף את עו"ד אורי קורב לצוות ההגנה. קורב היה התובע הנמרץ בתיקי אהוד אולמרט שהתנהלו במחוזי בירושלים, וצירופו יועיל בכמה מובנים. ראשית, הוא יאפשר בקשת דחייה של השימוע. שנית, הוא היה בשר מבשרה של הפרקליטות, כך שהוא יודע איך לדבר איתה. גם בשימוע, ואם צריך גם כדי לרקוח עסקת טיעון.
קלפי המשחק חולקו מחדש
סנגוריו של נתניהו, יוסי אשכנזי, עמית חדד וישראל וולנרמן הם בוגרי משרדו של יעקב וינרוט המנוח, הפרקליט המיתולוגי של נתניהו, שגלגל בזמנו את רעיון עסקת הטיעון אך סורב. המסרבים הנחושים היו שרה ויאיר, ולא בנימין. לדידם, עזיבת בלפור והניתוק ממנעמי השלטון לא באה בחשבון. היום, כשקלפי המשחק חולקו מחדש במערכת הפוליטית, התברר שקלפי המיקוח המשפטיים נחלשו.
לא סביר שהשימוע יידחה. היועץ נעתר כבר, ובצדק, לבקשת דחייה אחת, אבל אין סיבה לנוספת. בטח שלא בגלל גיוס עורך דין נוסף שניתן היה לגייס מזמן. אבל העיקר הוא לא התאריך אלא התוכן. מה הסיכוי שטענות נתניהו יתקבלו. סנגוריו מתמקדים בשני יעדים שסומנו כריאליים: סגירת תיק 2000 ומחיקת סעיף השוחד בתיק 4000 (בזק־אלוביץ'). ההערכה היא שסעיף השוחד לא יירד, בגלל שאפילו הסמן המקל בתביעה, מנדלבליט, סבור שהראיות חזקות. בניגוד לעמדת בכירי הפרקליטות מחק מנדלבליט לנתניהו את סעיפי השוחד בתיקי 1000 ו־2000, אבל לא ב־4000. ויש כאן גם עניין של תדמית — בלי השוחד, תיקי נתניהו מצטמצמים למתנות מחבר (מילצ'ן) ופרוטקציות לחבר (אלוביץ'). בלי שוחד צונחת חומרת התיק לסיגרים, שמפניות וכמה פרגונים בוואלה.
לכן, בהעדר פעלולי החסינות וההתגברות שנשטפו שלשום בקלפיות, האיום הפלילי הפך קרוב ומוחשי. ואם נתניהו לא יקבל דחייה משמעותית, שעון העצר להגשת כתב האישום מתחיל לתקתק במרץ. ההגשה עצמה פשוטה — עוברים את הכביש ממשרד היועץ ברחוב צלאח א־דין לבית המשפט המחוזי שבצד השני של הרחוב.
חומרה אמיתית במצולות הים
ועכשיו יש לגלגל באפשרות של עסקת טיעון. רוח גבית חיובית יכולה לנשב מהעובדה שגם עם סעיף השוחד, כתב האישום אינו חמור במיוחד. ולמה? כי נתניהו מצטייר בו כיותר שוטה מאשר מושחת. נניח שכל עובדות כתב החשדות יוכחו ויאומתו, מה עולה מהסיפור? שנתניהו נתן לאלוביץ' הטבות רגולטוריות משמעותיות. ומה הוא מקבל בתמורה? כותרות, פרגונים ותמונות מחמיאות של הגברת. וגם את זה הוא מקבל לאחר קטטות וצעקות של שליחיו, אשתו ובנו מול מערכת שחדורה תיעוב כלפיו. אפילו אין כאן את מסלול הוי.איי.פי המרופד לכותרות הראשיות שקיבל ב"ישראל היום". בקיצור, נתן הרבה, קיבל מעט וגם זה לאחר דם, יזע ודמעות. הטרגדיה של נתניהו היא שהוא עלול לאבד את עולמו על שמפניות, סיגרים ו"סיקור חיובי". הוא חתם על אישור עסקת בזק־יס וקיבל בתמורה ידיעה משחירה על אשתו של בנט ותמונה של שרה בסיום קורס כבאים בנהריה. בבית הספר הגבוה לשחיתות ילמדו את הפרק הזה בשיעור "איך לא עושים זאת נכון".
אבל, חומרה אמיתית, ובצדה גם כסף אמיתי, יכולים להתגלות במצולות הים. בפרשת הצוללות וכלי השיט, בעסקי המניות עם בן הדוד מיליקובסקי שמשיקים לסיפור הימי הזה. בינתיים אין ראיות למעורבותו של נתניהו בתיק הצוללות, אבל בטוח שסנגוריו ייעצו לו: אם אתה הולך לעסקת טיעון — תסגור בה גם את הקצוות הפתוחים האלה. התיקים הנוכחיים של נתניהו נוחים לדיל כי מידת חומרתם תאפשר עיכול ציבורי ומשפטי של סגירה תמורת ירידה מהבמה הציבורית. התיקים העתידיים, אם יהיו כאלה, כבר לא מתאימים לסלחנות של עסקת טיעון.
ללכת למשפט, במיוחד במצבו הפוליטי הנוכחי, זה הימור מסוכן. גם סיכויי דחיית הקץ למועד רחוק יותר אינם גדולים. ההתלבטות בין משפט לעסקת טיעון הוכרעה בקלפי. אבל נתניהו יכול להפתיע ולהמשיך להילחם. כמו האביר השחור בגביע הקדוש של מונטי פיטון שגם אחרי שכרתו את גפיו המשיך לקלל, להסתער ולשוש אלי קרב.