Mind the Tech 2019
משקיעים בוועידת לונדון: "האקוסיסטם הישראלי הוא אדיר"
אירוע Meet & Pitch הפגיש יזמים ישראלים עם מנהלי קרנות מובילות ובכירים בתאגידים בריטיים וגלובליים לסבבי היכרות בסגנון "ספיד-דייטינג". המשקיעים שיבחו את המשקיעים הישראלים ואת האקוסיסטם הישראלי: "היזם הישראלי הוא חכם מאוד, מאוד מחובר. מה שאנחנו חושבים שלא קל לפתור הוא יגיד לנו 'אין בעיה - נמצא פתרון'"
אם יש מושג אחד שהמשקיעים הזרים שהשתתפו בוועידת Mind The Tech London 2019 הרבו לחזור עליו - הרי זה המונח "האקוסיסטם הישראלי". מעבר להתפעלות מהחדשנות, היצירתיות והתעוזה של כל סטארט-אפ וסטארט-אפ - יש משהו ייחודי באווירה הקהילתית של תעשיית ההייטק הישראלית שמצליח להרשים את כל המשקיעים הזרים. "מה שאני הכי אוהב כשאני מגיע לתל אביב זה העובדה שכולם עובדים בתוך ולמען האקוסיסטם. אפילו אם החברות קצת מתחרות ביניהן - הם עדיין מדברים אחד עם השני", הסביר אלסטון זקה מחברת ההשקעות האירופית Eight Roads Ventures. "אם היה לנו כאן, בלונדון, קצת יותר מהדבר זה - האקוסיסטם המקומי שלנו היה פורח ומשגשג הרבה יותר".
- פאנל חדי הקרן: גם חברות הענק צמאות לאוקיינוסים כחולים
- מנכ"לית ננומדיק: "כך ממציאים מחדש את התחבושת"
- ריצ'ארד אנטון: "החברות הישראליות הטובות ביותר מאמצות גישה אמריקאית ונרגעות"
גם מריו כהן מ-Demtech מעלה על נס את האווירה הקהילתית של ההייטק הישראלי: עם כמות הסטארט-אפים שיש בקהילה - זה אקוסיסטם עצום שאפשר ללמוד ממנו המון אחד מהשני ולמנף את שיתוף הפעולה הזה כדי לבנות דברים חדשים. היזמים הישראלים יודעים כל הזמן להסתגל למצבים חדשים, למגמות חדשות ולזהות את הדבר הבא. באקוסיסטם כזה, שבו כולם מכירים את כולם הם מקימים חברות חדשות על בסיס חברות קיימות ומנצלים את הניסיון שנצבר בחברות ותיקות. גם הכמות העצומה של אקסלרטורים וחממות וקרנות הון סיכון עוזרת לכל השותפים בקהילה להתפתח מהר יותר", אומר כהן.
ניל מקגוף שאחראי על איתור טכנולוגיות חדשניות עבור התאגיד הבריטי טסקו, הגיע לוועידה כדי לחפש טכנולוגיות שישפרו את השירותים של החברה לכל אורך שרשרת האספקה שלה. "האקוסיסטם הישראלי הוא אדיר ואנחנו עובדים עם חממות ואקסלרטורים כבר כמה שנים. היזם הישראלי הוא חכם מאוד, מאוד מחובר, מאוד נוח לעבוד איתו. כל מה שאנחנו חושבים שלא קל לפתור, יזם ישראלי - תמיד יגיד לנו 'אין בעיה, נמצא פיתרון'. מאוד מרגש לראות את הזירה הישראלית שמייצרת סטארט-אפ חדש כמעט כל יום וכולם אינטליגנטים ביותר ומשתפים פעולה זה עם זה".
לוועידת החדשנות והטכנולוגיה Mind The Tech שהתקיימה בשבוע שעבר בלונדון זאת הפעם השלישית, הגיעו 500 יזמים, משקיעים ובכירים בריטים וישראלים, בהם יותר מ-100 סטארט-אפיסטים מישראל. לאחר סבב הדיונים, אירחה הוועידה אירוע Meet & Pitch שהפגיש יזמים ישראלים עם מנהלי קרנות מובילות ובכירים בתאגידים בריטיים וגלובליים לסבבי היכרות בסגנון "ספיד-דייטינג".
החשיבות הרבה שמשקיעים זרים נותנים להוויה של קהילת ההייטק הישראלית משתקפת גם בדבריו של מייק מרטין מתאגיד המדיה הבריטי הענק סקיי. "אני ממש מצטער שאנחנו לא משקיעים יותר זמן באקוסיסטם הישראלי, כי להגיע לתל אביב רק פעמיים-שלוש בשנה זה ממש לא מספיק. אבל דרך ההשקעה שלנו בקרן שמתמקדת בעיקר במדיה ובידור אנחנו מפגינים את הנכונות שלנו להשקיע יותר ויותר בחברות הישראליות", הוא מסביר בטון מתנצל.
מעבר להיכרות אינטימית יותר עם השוק הישראלי, המשקיעים הזרים הגיעו לוועידה בעיקר כדי להיחשף לטכנולוגיות חדשות ולהיפגש עם עמיתיהם מישראל ומאירופה. "אנחנו מחפשים טכנולוגיות שיהפכו את חוויית הקנייה לנוחה יותר אבל גם יאפשרו לנו להסב תהליכי העבודה לעולם הדיגיטלי לכל אורך שרשרת האספקה, מהחנויות והלקוחות ועד המחסנים ושינוע הסחורות ואבטחה", מסביר מקגוף מטסקו. "בין אם זה כדי לסייע לעובדים, או טכנולוגיות שייעלו את העבודות המשרדיות, או אפילו פתרונות לצמצום נוכחות עובדים בחלל החנות, כדי לפנות להם זמן כדי להתמקד בשירות ללקוחות בחנויות, או לנטר את הסחורה או לצמצם תורים - פתרונות מכל הסוגים".
לדבריו, קשה להעריך איזו טכנולוגיה תהיה המנצחת בשנים הקרובות, אבל ללא ספק אוטומציה הולכת ותופסת מקום חשוב יותר ויותר. "אוטומציה היא הבטחה אדירה וצריך להמשיך לתת לה להתפתח לכיוונים רבים ככל האפשר כמו למשל בתחומי רחפנים, רכב, תעופה". גם AI להערכתו ימשיך לגדול ולתת תוצאות טובות יותר. "דאטה זה תחום ענקי וחשוב לתת לחברות את היכולת לאסוף אותו ולהשתמש בו בצורה טובה יותר. דאטה זה אמנם תחום לא חדש וכבר שנים מדברים עליו, אבל רק עכשיו מתחילים להבין עד כמה הוא חשוב ומה אפשר לעשות איתו ולכן הכיוון של חברות שעוזרות לך להבין מה אתה יכול להפיק מהדאטה שלך הולכות וצוברות תנופה.
"בכנס כאן ראינו המון חברות ופיתוחים מעניינים, לאו דווקא בתחום שטסקו מחפשת, כמו למשל חברת אבטחה שהסבה יישום שנועד למנוע התקפות טרור לשימושים צרכניים יותר כמו ניטור התנהגות קהל. מבחינתי אני רואה את הטכנולוגיה וחושב איך אנחנו יכולים לנצל אותה כדי לנטר טוב יותר את הצרכנים בתורים ובחנויות, להבין מה היחס שלהם למוצרים או איך הם מתנהלים בתור לקופה או בכניסה למקומות עמוסים. הדאטה והניתוח שלו נשארים אותו דבר, אבל השימוש והאימפלימנטציה (הוצאה לפועל) שלהם שונים. AI זה תחום חדש יחסית במובן של הדיוק שלו והוא מתקדם למקומות טובים יותר שבהם אפשר לנצל אותו. לכן, אני מיד חושב איך אני משתמש בטכנולוגיה הזאת כדי להבין את הצרכנים, לשלוט באספקה ואפילו איך לנהל את הקהל במגרשי החניה של חנויות טסקו", אומר מקגוף.
"הטאלנטים בישראל מרשימים ביותר"
גם מייק מרטין מסקיי מתלהב מגמישות המחשבה הישראלית: "מה שמאפיין את היזמים הישראלים הוא היכולת שלהם לבוא עם איזושהי טכנולוגיה מגניבה ואז לשנות את הייעוד והיישום שלה למשהו אחר לגמרי. היתה קבוצת יזמים ישראלים למשל עם רקע בתחום הסייבר שהסבה את מוצר האבטחה שלהם לעולמות השיווק. זה נשמע מטורף, אבל הם פשוט הבינו שיש לזה שוק אחר לגמרי. זה מרתק. עדיין לא ביצענו השקעה ישירה בסטארט-אפ ישראלי, אלא דרך מעורבות שלנו בקרן הון סיכון", מסביר מרטין. "כבר כמה שנים שאנחנו מסתובבים בישראל וכמובן שמצאנו שהטאלנטים בישראל מרשימים ביותר וכמובן רמת היזמות והבנת הטכנולוגיה גבוהה ביותר".לדבריו, באירועים כאלה אנשי החברה בעיקר באים לשמוע ולהבין טכנולוגיות חדשות ולא בהכרח מחפשים להעסיק טאלנטים. "עם זאת, צוות של עובדים הוא בהחלט חלק חשוב ביותר מבחינתנו כשאנחנו בוחנים את החברה. הניסיון הרקע שלהם וההיכרות עם התחום שבו הם פועלים. בדרך כלל אנחנו לא משקיעים בחברות צעירות מאוד כי לפעמים הזמן שעובר מהצגת הרעיון ועד הפיתוח שלו בשטח - הוא קריטי ועלול להפוך ללא רלוונטי לסקיי בתוך כמה חודשים".
למרות כל המחמאות, לכמה מהמשקיעים הזרים יש גם ביקורת על האופן שבו יזמים ישראלים מתנהלים. "היזמים הישראלים הם אמנם חדים מאד, טכניים, מהירים וכיף לעבוד איתם", אומר אלסטון זקה מ-Eight Roads Ventures, "עם זאת, לעתים הם לא הכי מאורגנים, לא הכי אוהבים לבצע את המטלות המשרדיות, למלא כמו שצריך את הדיווחים הכלכליים ולקרוא את הפרטים הקטנים של המסמכים המשפטיים. כשיוצאים לדרך עם חברה או פרויקט לפעמים זה בסדר ומובן, אבל כאשר הגישה הזאת נמשכת גם כאשר העסק עובד ומתקדם - זה לא הכי בריא לחברה". Eight Roads Ventures פעילה בעיקר בבריטניה, אבל היא מחזיקה גם נציג בתל אביב ועד כה ביצעה כבר שש השקעות בסטארט-אפים מוכרים כמו אפספלייר והייבוב ואת 375 מיליון הדולרים שלה היא ממקדת בסבבים מתקדמים מסבב B והלאה.
לדעת מריו כהן מ-Demtech, הצד החלש הוא אסטרטגיות החדירה לשווקים (GO TO MARKET) וההבנה שלהם את השווקים השונים, "כולם רוצים כל הזמן להגיע לארה"ב. אבל חוץ מארה"ב יש את אסיה, אמריקה הלטינית וכמובן את אירופה", הוא מסביר. "השווקים האלה הם שונים ביותר במה שיש להם להציע וחייבים להבין אותם ובהתאם להשקיע יותר בבניית תוכניות רלוונטיות ולא כאלה שמתאימות רק לשוק האמריקאי. לפעמים זה הבטן הרכה של היזמים הישראלים - לתת תשומת לב רבה יותר ודגש על יצירת מודל מתאים והצעות מתאימות לכל שוק".
הדגמה מעניינת להבדלי התרבות בין ההתנהלות ה"סחבקית" של היזמים הישראליים להתנהגות הקפדנית של המשקיעים האירופים היתה ממש בזמן הראיון עם אחד מהם. אירוע ה-Meet & Pitch היה בנוי מ-15 סבבים של פגישות של 10 דקות כל אחת, שבהם היזמים יושבים ליד שולחנות קבועים והיזמים שנרשמו מראש לאירוע עוברים בכל סבב פגישות ממשקיע למשקיע - בהתאם ללוח זמנים קשיח שהוכתב מראש. למרות מסגרות הזמן הקשיחות, אחד היזמים הגיע באיחור ניכר לפגישה שלו. המשקיע הביט בו במבט נוזף ואמר בטון נחרץ: איחרת לפגישה שלך - פיספסת את ההזדמנות. עכשיו תמתין בצד ואם יישאר לי זמן, אולי אפגש איתך.
לאחר מכן הסביר המשקיע כי הוא כבר הצליח לבנות פרופיל של היזם הישראלי: "אני לא יכול לקחת מהסטארטאפניישן את ההישגים שלה, ברור שהיכולת של היזמים הישראלים היא אדירה. אבל… היזמים הישראלים הם דעתנים בצורה לא סבירה וקשה להם לקבל עצות מאחרים. אתה מגבה ועומד מאחורי יזם מבריק ובעל רעיונות מוצלחים אבל הם חושבים שהם יודעים כבר הכול ולא מוכנים לקבל עצה גם מאנשים כמונו שכבר יש לנו ניסיון. זה עניין רציני ביותר אצל היזמים הישראלים. אתם חושבים שהניסיון שלכם בצבא או באקדמיה או בחברה גדולה זה הדבר החשוב ביותר ואומרים - מי זה בכלל המשקיע הזה, מה הוא מבין בכלל? אבל לא מבינים שאתם טובים ברעיונות ואנחנו בהשקעות. זה התפקיד שלכם וזה התפקיד שלנו".
מנגד, יש גם מי שדווקא מעריך את ההתנהלות הישראלית וחושב שהיא דווקא חיובית: "לכם יש את דרכי העבודה וההתנהלות שלכם - לנו הבריטים יש את שלנו", אמר מקגוף מטסקו. "כדאי להשאיר את זה ככה וזה חלק מהקסם של לעבוד עם מישהו שחושב אחרת, שאתה לא רגיל לעבוד כמותו. צריך לשבור את הגבולות, לקחת סיכונים ולהתרגל לדברים שאתה לא רגיל אליהם. אם אתה יוצר קשר עם חברה ישראלית ומצפה שהיא תתנהג כמו חברה אנגלית - זה לא יעבוד. וגם להיפך, אי אפשר לצפות מחברות אנגליות לעבוד כמו הישראלים. צריך להגיע לפשרות משני הצדדים וחשוב שאנשים משני הצדדים לא יאבדו את הזהות הייחודית שלהם".
הפריה של היזמים ושל המשקיעים
מין הו מקרן השקעות AV8 שמתמקדת בחברות בשלבים מוקדמים מסבירה כי מפגש כזה של הייטקיסטים ישראלים בלונדון חשוב ביותר עבור הקרן. "אנחנו מעוניינים להשקיע בחברות וביזמים מאזורים אחרים בעולם, אבל אם לומר את האמת, זה לא פשוט לעבור ממדינה למדינה. באירוע כזה אנחנו נחשפים לכמות גדולה של סטארט-אפים מישראל ובונים ככה את הקשרים שלנו עם הקהילה. מפגשים כאלה מפרים גם את היזמים וגם את המשקיעים ברעיונות חדשים ובהזדמנויות חדשות. העובדה שהיזם הישראלי רוצה לפרוץ לשווקים חדשים מקבלת עזרה במפגשים כאלה".
עבור כהן מ-Demtech, זו כבר הפעם השנייה שהחברה שלו משתתפת באירוע של "כלכליסט" באירופה - בפעם הקודמת זאת היתה הוועידה בברלין. "זה היה ניסיון מאוד חיובי עבורנו כדי להכיר סטארט-אפים חדשים ואנשי הון סיכון אבל זה גם חשוב לנו כדי להבין את המגמות החדשות בעולמות הטכנולוגיה ופשוט להכיר מומחים מהתעשייה. אנחנו מחפשים בעיקר פיתרונות טכנולוגיים, כלומר חברות שמציעות פתרון לבעיה מוכרת ומוחשית. כאלה שמצליחות לגשר על פערים וחוסרים בשוק. או כאלה שבאות משווקים מסורתיים ומצליחות לתת פתרונות לדיגיטציה של תהליכים מסורתיים, פתרונות חדשנות שתומכים במעבר של גופים ותאגידים מסורתיים לדיגיטציה.
"למשל נפגשתי כאן עם חברה שפיתחו פלטפורמה שעוזרת למתווכים ולבעלי בתים לנהל את הנדל"ן שלהם בצורה חכמה ויעילה יותר. כמו שבתחום הבנקאות פחות ופחות מגיעים לסניפים כדי לבצע פעולות או לפתור בעיות מול פקיד, כך גם בתחום הנדל"ן הפתרונות הדיגיטליים עוזרים גם לבעלי הנכס, גם למתווכים וכמובן בעיקר לצרכנים. וזה הדבר החשוב ביותר עבורנו כשאנחנו מחפשים השקעות: חברות שיש להן מכירות ונוכחות בשוק", מספר כהן.
מרטין שייצג את תאגיד המדיה סקיי באירוע מצביע דווקא על חשיבות מפגש שכזה ליזמים הישראלים: "עבור היזמים הישראלים אנחנו שער כניסה ייחודי למגוון רחב של קהלים ותרבויות עסקים ושווקים. אמנם יש עכשיו קצת חוסר וודאות בקשר לעתיד בעקבות הוויכוח על הברקזיט, אבל מכיוון שאנחנו גוף שפועל בהמון טריטוריות באירופה, אנחנו יכולים לראות שלכל קהל יש את ההתנהגות הייחודית שלו מבחינת מה הוא אוהב לצרוך ואיזה תכנים מעניינים אותו יותר ובכלל הדרך של כל מדינה לעשות עסקים".