“הטכנולוגיה של ביונד מיט מיושנת, כמו טבעול"

שוק תחליפי הבשר מהצומח, בהובלתן של ביונד מיט ואימפוסיבל פודס, תוסס בשנה האחרונה ומגיע לשיאים חדשים, בין היתר בזכות ההנפקה המוצלחת של ביונד מיט. בתוך הפוטנציאל האדיר הזה פועלת גם חברת הסטארט־אפ הישראלית רידיפיין מיט (Redefine Meat), אשר מייצרת תחליפי בשר טבעוני היישר מאזור התעשייה של נס ציונה. "אנחנו לא רוצים להיות רק מזון של אנשים שאינם אוכלים בשר, אלא של אנשים שאוכלים בשר ומחפשים משהו אחר גם", אומר אשחר בן שטרית, המנכ”ל ואחד המייסדים, ל"כלכליסט".

אשחר בן שטרית (מימין) ואדם להב. "ב־2020 מסעדות יגישו את הסטייקים שלנו" צילום: אבי מועלם

החברה הצעירה רידיפיין מיט נוסדה רק ב־2018 וכבר גייסה 6 מיליון דולר בגיוס ראשון. מי שהובילה את הגיוס היא קרן CPT, זרוע ההשקעות של איש העסקים הבריטי ג'רמי קולר, שהיתה בין המשקיעים הראשונים גם בביונד מיט ואימפוסיבל פודס. משקיעים נוספים הם קרן ההשקעות הישראלית האנקו ונצ'רס ו־PHW Group, יצרנית העופות הגדולה בגרמניה. "אנו עוקבים אחר רידיפיין מקרוב כבר כמעט שנה", אמר פאשה רומנובסקי, שותף־מייסד של האנקו ונצ'רס. "יש להם מעמד ייחודי בשוק מסיבי, אבל מה שהוביל אותנו להשקעה הוא ההתקדמות והמהירות העצומות שלהם". לדברי פיטר ווז'והן, מנכ"ל PHW Group, "אין כיום חברה אחרת שהפגינה התפתחות כה מרשימה בתחום הבשר המודפס התלת־ממדי".

לא רק עניין של טעם

רידיפיין מיט מעסיקה כיום 13 עובדים אשר מעידים בעיקר על הגיוון הרב שבחברת הסטארט־אפ. בין עובדי החברה יש מהנדסי מזון, שף ומהנדסי הדפסת תלת־ממד. החברה החלה את דרכה במאיץ חברות של האיחוד האירופי, שם משכה מהר מאוד את תשומת הלב בזכות הגישה הייחודית של שילוב בין הדפסה תלת־ממדית לייצור תחליפי בשר. "זכינו שם במקום הראשון, והבנו שאנחנו עושים משהו שיש בו עניין", אומר בן שטרית. "בכל מקום אשר הגענו אליו אנשים התלהבו לא רק מהטעם של המוצרים שלנו ששונים מהותית מכל תחליפי הבשר האחרים, אלא בעיקר גם מהחשיבה החדשה שלנו על אופן הייצור".

בן שטרית ושותפו לחברה, אדם להב, הכירו ב־HP כששניהם עסקו בעולם הדפוס הדיגיטלי. "הקמנו את החברה בפברואר 2018, הכרנו ב־HP אינדיגו לפני תשע שנים כאשר היינו שם מנהלי פיתוח של טכנולוגיות לעולם הדפוס הדיגיטלי. כאשר הבנו שאנחנו רוצים להקים משהו ביחד, ידענו שאנחנו רוצים לעשות זאת במקום שאכפת לנו ממנו. דפוס הוא תחום מאוד מעניין מבחינת טכנולוגית אבל אין בו ריגוש", אומר בן שטרית. "אני כבר ארבע שנים לא אוכל בשר, אני חושב שנקודת המבט בעולם צריכה להשתנות".

תחום הבשר הטבעוני זוכה בשנים האחרונות כאמור לתשומת לב רבה, בעיקר בזכות ביונד מיט האמריקאית, שהוקמה ב־2009 על ידי איתן בראון. החברה הונפקה השנה בנאסד"ק באחת ההנפקות המוצלחות של השנה ונסחרת כיום לפי שווי שוק של יותר מ־9.3 מיליארד דולר. מתחרה גדולה ומצליחה שלה היא חברת אימפוסיבל פודס, שההמבורגרים שלה מצליחים בארה"ב וטרם הגיעו לישראל.

בן שטרית מודע לכך ששתי החברות עשו עבודה נפלאה בחינוך השוק לתחליפי בשר טבעוניים, אבל חושב שעדיין לא נוצרה מהפכה אמיתית. "חשבנו איך אנחנו יכולים לרתום את היכולות שלנו בעולם הדפוס הדיגיטלי, והחלטנו שאנחנו רוצים למצוא דרך שבה נייצר את הבשר הטבעוני שלנו באמצעות מדפסות תלת־ממד", אומר בן שטרית. "הבנו שהבעיה העיקרית היום בייצור הבשר הטבעוני אינה רק במזון עצמו ובמרכיביו, אלא בתהליך הייצור שהוא מאוד מיושן”.

“ביונד מיט מייצרת את הבשר שלה באותה טכנולוגיה שחברת טבעול מייצרת וזו טכנולוגיה שלא עברה שינוי כבר עשרות שנים. אנחנו באנו מתעשיית הדפוס, שעברה שינויים מהותיים עם כניסת הדפוס הדיגיטלי. בשבילנו פוד טק מדבר לא רק על מוצרי מזון חדשים, אלא על התהליך עצמו. תהליך ייצור מזון, לא משנה איזה, מבוסס היום על הרעיון של ערבוב כל החומרים במיקסר אחד גדול", אומר בן שטרית.

תמצית של סטייק

התוכניות לעתיד של שני מייסדי החברה ברורות. "ב־2020 כבר יהיו מסעדות שיגישו את הסטייקים שלנו, וב־2021 אנחנו מאמינים שנצא לייצור סדרתי”, אומר להב. בשונה מכל יצרני תחליפי הבשר מתכוונים השניים לעבוד אחרת. “נייצר תמציות של הסטייקים שלנו ונעביר אותן ליצרנים בחו"ל. בכל סופרמרקט יקימו מפעל קטן לייצור, ובעזרת המדפסות שלנו כל אחד יוכל לייצר לעצמו את הכמות שהוא צריך".

המחיר שאליו מכוונים השניים הוא כ־35 דולר לק”ג בשר סטייק. השניים טוענים כי המוצר שלהם מדמה את התחושה של אכילת סטייק, כולל השומן והסיבים שבו. “סטייקים הם המוצר הנצרך ביותר בתעשיית הבקר, וייצורם קשה הרבה יותר מאשר של המבורגר”, אומר בן שטרית. על העובדה ששוק ההדפסה בתלת־ממד לא נחל הצלחה גדולה, אומר להב: "בשונה מהתעשייה הזו, שחיה על דיוק מרבי לרמה של ננו מילימטר, אנחנו פחות מתעסקים בזה ויותר משחשוב לנו הדיוק חשובה לנו רמת המרקם".