מפקחי הבנייה יחלו מחר בשביתה: דורשים הגנה מפני גילויי אלימות
כ-600 מפקחים ברשויות המקומיות ובוועדות המרחביות ברחבי הארץ ישבתו לאחר שסורבה דרישתם מהמדינה לספק להם אמצעי ביטחון; זאת עם כניסת תקנות חדשות נגד עבירות הבנייה
כ-600 מפקחי הבנייה ברשויות המקומיות ובוועדות המרחביות ברחבי הארץ, יחלו החל ממחר (ג') בשביתה כוללת, במסגרתה לא יצאו לשטח, לא יטפלו בטופסי גמר ובטופסי אכלוס, וכן ישביתו את המענה הטלפוני ולא יקיימו ועדות.
זאת, בשל סירוב הרשויות והמדינה לשאת בעלויות האבטחה הנדרשות, כדי לשמור על ביטחון המפקחים שנתגלו בגילויי אלימות עם כניסת תקנות חדשות לתוקף, המחייבות אותם להוציא בעצמם צווים וקנסות על חריגות ועבירות בנייה במקום לפנות להליך משפטי, כפי שהיה נהוג עד כה.
- 9 סיבות שמסבירות מדוע פועלי בניין ימשיכו למות בישראל
- עשרות צווי סגירה לאתרי בנייה מגיעים ממלשינון
- סגנית נשיא התאחדות בוני הארץ: "מנהלי חברות לא יכולים להסתפק במינוי עוזר בטיחות"
התקנות החדשות, שנועדו להפסיק את תופעת הבניה הבלתי חוקית, נחקקו באפריל האחרון. לטענת המפקחים, יישומן - הטלת קנסות כספיים גבוהים, חושפת אותם לגילויי אלימות של האוכלוסייה הנבדקת. בנוסף, המפקחים נדרשים ללבוש מדים מזהים, כך שהם מזוהים מיידית וכך גוברת עוד יותר הסכנה שבה הם נמצאים.
כמו כן, הם טוענים כי לאחרונה הוחלט באופן חד צדדי לקצץ להם את תקציב הביגוד שקיבלו במשך שנים ארוכות. השיבושים בעבודת המפקחים החלו כבר בשבוע שעבר אך כעת הוחלט להרחיב את הצעדים לכדי שביתה כוללת בעקבות החלטה של הרשויות המקומיות והממונה על השכר לנכות שכר באופן מלא מעובדים אשר נקטו בעיצומים.
התקנות מאפשרות למפקחים להטיל קנסות אשר יקבעו לפי קטגוריות כגון: עבירות בנייה ועבירות שימוש, עבירה באדמות מוגנות, כחוף ים או שמורת טבע ועבירות באדמות לא מוגנות, וכן לפי גודל המבנה, כאשר עבירות בנייה עד 25 מ"ר אינן כלולות בתקנות אלה. קנס מנהלי על עבירת בנייה הוא חד פעמי. קנס על שימוש לא חוקי יכול להינתן אחת ל-4 חודשים.
כך למשל, לפי טבלת הקנסות, עבירה של עד 25 מ"ר, תחייב את העבריין בקנס של 25 אלף שקל, מעל 25 מ"ר ועד 50 מ"ר, הקנס יעמוד על 50 אלף שקל, מעל 75 מ"ר ועד 100 מ"ר הקנס יעמוד על 200 אלף שקל, ומעל 100 מ"ר יוטל קנס של 300 אלף שקל. בידי המפקח אין שיקול דעת אם לתת התרעה, והוא יוכל להימנע מהתרעה לפני קנס רק במקרה שהיו בעבר התרעות חוזרות והוא לא שמע להן.
תקנות אלה עלו בתקופה האחרונה לסדר היום הציבורי, בין היתר בשל התייחסותה של איילת שקד אשר שימשה כשרת המשפטים בעת אישור התקנות. במסגרת מסע הבחירות שלה שקד השיבה לטענות המגזר הכפרי על אכיפה בלתי מידתית ואמרה כי התקנות יועדו בעיקר ל"מגזר הלא יהודי".
שקד התחייבה כי בתפקידה הבא תתקן את התקנות. לאחר מכן התייחס לכך גם ראש הממשלה בנימין נתניהו אשר התחייב להקפיא את התקנות, ובתגובה לכך פרסם היועץ המשפטי לממשלה מכתב שבו הוא מסביר כי לנתניהו אין את הסמכות לכך.
בתגובה לשביתה אמר יו"ר הסתדרות המעו"ף, עו"ד גיל בר-טל, מסר: "המעסיקים טרחו להעביר תיקון בחקיקה אך זנחו את ביטחונם של העובדים. אנו דורשים שמהאגרות ומהקנסות יוקצו סכומים לטובת הענקת אמצעים לשמירה על ביטחונם הגופני והאישי של העובדים".
יו"ר חטיבת הרשויות המקומיות בהסתדרות ההנדסאים, משה שגב, ציין: "פקחי הבנייה רוצים לבצע את עבודתם למען הציבור, אך לא יהיה מוכנים לעשות זאת כשנשקפת סכנה לחייהם והמעסיק שלהם פועל בבריונות ובאופן חד-צדדי. אני קורא למדינה להתעשת ולפעול בהקדם לפתרון המשבר ולדאוג לביטחון הפקחים".