ניצני תחרות: MAX מציעה אשראי זול יותר מהבנקים גם ללקוחות חזקים

החוק שאילץ את הבנקים הגדולים למכור את חברות כרטיסי האשראי שבבעלותם, אמור היה לחולל מפץ בשוק האשראי ולהפוך את ישראכרט, שהיתה בבעלות בנק הפועלים, ואת לאומי קארד (MAX), שהיתה בבעלות לאומי, למתחרים של הבנקים בשוק האשראי.

אלא שבפועל, חברות כרטיסי האשראי היו בעיקר אלטרנטיבה ללקוחות הפחות טובים, אלו שהבנקים מסרבים להעמיד להם הלוואות או מציעים להם הלוואות יקרות.

עתה מבקשים ב־MAX להראות שהם מהווים אלטרנטיבה לכלל לקוחות הבנקים, בניגוד למיתוג שלהם כספקי אשראי יקר ללקוחות חלשים.

כרטיס אשראי מקס

בפרסומת שנשלחה לכמה לקוחות שנבחרו על ידי MAX, מוצע להם: "לוקחים הלוואה ב־1% פחות מהריבית בבנק!". הפרסומת הזו עדיין מופצת באופן שקט לקהל יעד מצומצם, אך ככל הידוע, ב־MAX, המנוהלת על ידי רון פאינרו, מתכננים לצאת בהמשך במהלך פרסומי יותר נרחב. המהלך שמובילה בשלב זה בשקט חברת כרטיסי האשראי MAX, מאיים להפוך את חברות כרטיסי האשראי למתחרות ישירות בקהל הלקוחות של הבנקים.

MAX מתחייבת להציע לכל אדם שיבקש ליטול הלוואה של עד 100 אלף שקל לקבל ריבית הנמוכה ב־1% מהריבית שיציע לו הבנק לתקופה של עד 60 חודשים. הלקוח אמור לצאת לשופינג בין נותני ההלוואות, לקבל הצעות ריבית, להגיע עם מסמך מתועד מהבנק ולקבל ריבית נמוכה יותר.

עם זאת, ב־MAX מציבים שני תנאים. הראשון - הלקוח צריך להחזיק בכרטיס אשראי. דרישה זו נועדה לבצע סינון ראשוני, שכן לקוחות עם היסטוריה בעייתית של חובות לא תמיד זכאים לכרטיס אשראי. התנאי השני - רף המינימום להלוואה הוא פריים פלוס 3.5%, כלומר ריבית אפקטיבית של 5.25%.

"תיאבון הסיכון של האשראי"

הרף של פריים פלוס 3.5% אמנם אינו רלבנטי ללקוחות מאוד חזקים של המערכת הבנקאית, שמצליחים להשיג גם ריבית נמוכה יותר של 4%-3.5%. אך הצעות כאלו יינתנו לרוב רק בסניפי הבנק בעוד לקוחות שיבקשו הצעה לאשראי מיידי בדיגיטל של הבנק יקבלו הצעות יקרות משמעותית שיכולות להגיע לריבית של 9%.

רון פאינרו מנכ"ל לאומי קארד צילום: עמית שעל

כאמור, לקוחות שמקבלים מהבנקים הצעות יקרות יותר, יכולים לראשונה למצוא חלופה מחוץ למערכת הבנקאית בריבית שיכולה לעמוד על 5.25% בלבד. לשם השוואה, הריבית הממוצעת שגבתה MAX נכון לסוף מחצית השנה מלקוחותיה עמדה על 7.6%, כך שריבית המינימום המוצעת כעת, 5.25%, היא נמוכה גם יחסית לממוצע שלה.

בנובמבר 2018 פרסם "כלכליסט" כי חברת כרטיסי האשראי כאל, החברה היחידה שלא הופרדה מהבנק המחזיק בה - דיסקונט - שיגרה מסרונים ללקוחות העסקיים שלה, שנחשבים לקוחות חזקים שעובדים בארגונים גדולים, והציעה הלוואה אטרקטיבית בריבית אפקטיבית של 4%. אך בהצעה זו הוגבל הסכום ל־20 אלף שקל לתקופה של עד 24 חודשים. ריבית של 4% היא ריבית מאוד נמוכה גם בהשוואה למערכת הבנקאית.

באותה עת הציעה MAX הלוואה דרך האפליקציה שלה בריבית של 4.7% אך היא הוגבלה למחזיקי כרטיס MAX ולסכום של 11,500 שקל.

לפני שנה התראיין ל"כלכליסט" חנן פרידמן, שנבחר לאחרונה לתפקיד מנכ"ל בנק לאומי, בכובעו דאז כבכיר בבנק שהוביל את עסקת מכירת לאומי קארד לקרן ההשקעות ורבורג פינקוס.

בעקבות העסקה, כשנשאל אם הלקוח ירוויח מרפורמת שטרום אשר חייבה את היפרדות הבנקים מחברות כרטיסי האשראי, השיב, תוך כדי שהוא עוקץ את חברות כרטיסי האשראי: "אני חושב שדווקא לקוחות עם רמת סיכון גבוהה, שלוקחים אשראי ממקומות לא מפוקחים, בהחלט ייהנו מזה. הם מקבלים אלטרנטיבה עם דנ"א אחר.

הדנ"א הבנקאי לא מחפש לדחוף אשראי ללקוחות אלא בודק כושר פירעון". הוא הוסיף כי "הפרופיל העסקי ותיאבון הסיכון של חברות כרטיסי האשראי שונים מתיאבון הסיכון של הבנקים, כמו שמלווים חוץ־בנקאיים אחרים מוכנים לקחת אשראי יותר מסוכן".