הלמ"ס: 50% מהכנסות המלכ"רים - מהמגזר הציבורי

כ-50% מהכנסות המוסדות ללא מטרות רווח בישראל מקורם בהקצבות של המגזר הציבורי, כלומר, הממשלה והרשויות המקומיות; מקורם של עוד 34% ממכירת שירותים למגזר הציבורי ולפרטים. כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על הכנסות והוצאות של מלכ"רים. הנתונים מעידים על רמת ההפרטה של שירותי הבריאות, החינוך והרווחה, שהממשלה מעדיפה לספק באמצעות גורמים אחרים.

אריזת מזון לנזקקים, עמותת לתת צילום: צביקה טישלר

בשנת 2018 עמד סך התוצר הגולמי של מגזר המלכ"רים על 72 מיליארד שקל, 5.4% מהתמ"ג; בשנת 2017 עוד עמד התוצר של המלכ"רים על 69 מיליארד שקל וגם אז היווה 5.4% מהתמ"ג, כך שמבחינה זו נרשמה יציבות.

בשנת 2018 כללו המלכ"רים 520 אלף משרות שכיר, לעומת 494 אלף ב-2017 - עלייה של 5.2%. אחוז המועסקים במגזר המלכ"רים עולה באיטיות אבל בהתמדה: כך, אחוז משרות השכיר במלכ"רים עלה מ-13.4% ב-2013 ל-13.7% ב-2017, ועד 14.1% ב-2018. זו לא בהכרח בשורה חיובית, משום שהמשכורות במלכ"רים לא נחשבות לגבוהות. בשנת 2016 נאמד מספר המתנדבים במלכ"רים ב-480 אלף; 33% מהם בתחום הרווחה, 24% בתחום החינוך ו-11% בבריאות.

סך ההכנסות של מלכ"רים לשנת 2018 עמד על 163 מיליארד שקל, עלייה של 6.2% בהמשך לעלייה של 5.2% בשנת 2017. החל מ-2013 נשמר בעקביות המצב בו 50% מהכנסות המלכ"רים מקורם במגזר הציבורי, ו-34% מקורם במכירת שירותים. מרבית העברות הממשלה למלכ"רים בשנת 2016 הופנו לבריאות (62%), ולחינוך ומחקר (27%).

רק 15% מהכנסות המלכ"רים מקורם בתרומות, מהן 8% מחו"ל ו-7% מישראל. מרבית התרומות מישראל הגיעו לרווחה (27%), ומרבית התרומות מחו"ל הגיעו לחינוך ומחקר (34%). התחומים הנסמכים בעיקר על תרומות הם ארגונים בין-לאומיים, ש-91% מפעילותם מומנה ממקור זה, וארגוני סִנגור ופוליטיקה (74%). ביתר התחומים אחוז התרומות מן ההכנסות לא עלה על 49%; בתחום הבריאות אחוז התרומות מההכנסות היה הנמוך ביותר - 2% בלבד.

התרומות למלכ"רים אשר דווחו לצורך קבלת זיכוי ממס לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, עמדו בשנת 2016 על סך של שני מיליארד שקל. סך התרומות המדווחות עלה בשנת 2016 ב-8.6%, לעומת עלייה של 4.2% בשנה הקודמת. משמעות ההטבה היא שבעצם חלק גדול מסכום התרומה ניתן בפועל על ידי הממשלה, והתורם מחליט עבורה באילו ארגונים לתמוך.