צמיחה מחודשת בבקשות לפטנטים בישראל: מי הגישו הכי הרבה בקשות ב-2018?

בשנת 2018 הוגשו בישראל 7,363 בקשות לפטנט. זוהי עלייה של כ-8% בהשוואה ל-2017, וצמיחה של קרוב ל-20% בתקופה של חמש שנים. הנתונים פורסמו לפני מספר ימים בדו"ח השנתי של רשות הפטנטים.

מדובר בעלייה משמעותית בהגשת בקשות לפטנט בישראל, לאחר מספר שנים של האטה, ובשנה החולפת בחנה הרשות מספר שיא של בקשות לפטנט. מקור העלייה המשמעותית בהשקעה מאומצת מטעם רשות הפטנטים לשיפור הליכי הבחינה ואיכותה, שמשפיעה באופן ישיר וארוך טווח על מנועי הצמיחה האפשריים של הכלכלה הישראלית.

מימין לשמאל ד"ר הילה הריס מילר וד"ר אילן כהן צילום: תמונת הילה דיויד גארב, תמונת אילן אייל יצהר

רשות הפטנטים מונה כ-200 עובדים, שמרביתם בוחני פטנטים. הנתונים שהדו"ח חושף מאפשרים ללמוד על ההתפתחות בתחום הקניין הרוחני בישראל, הן בקרב מגישים ישראלים והן בקרב חברות טכנולוגיה גלובליות שמגישות בישראל. לרוב מצביעות המגמות של הגשות הפטנטים בישראל על מגמות מקבילות בתעשיית ההייטק בישראל.

בשנים האחרונות השקיעה הרשות מאמצים רבים בשיפור הליכי בחינת הפטנטים, והמאמצים זוכים להכרה בינלאומית הן מצד רשויות פטנטים בעולם והן מצד המבקשים. כתוצאה מכך, הולכות ומתרבות בקשות הפטנטים וכן גדל השימוש ברשות הפטנטים הישראלית כמוסד המחפש והבוחן של בקשות בינלאומיות.

לפי הדו"ח, כ-900 מהבקשות הן בקשות שהוגשו לראשונה בישראל, ומעידות על ההכרה הגוברת מצד מבקשי הפטנטים ביתרונות הגדולים של הגשת בקשה ראשונה דווקא בישראל על פני בקשת פרוביזיונל אמריקאית.

בעבר נהגו מרבית המבקשים מישראל להגיש ראשונה בקשת פרוביזיונל אמריקאית, אך עם הרפורמה בחוק הפטנטים האמריקאי ב-2013 נמחק היתרון בהגשת בקשה כזו . על רקע היתרונות הרבים בהגשת בקשה ראשונה בישראל, הפכה הגשה כזו למועדפת על פני חלופות אחרות.

אחד היתרונות הוא האפשרות שמציעה רשות הפטנטים בישראל לבחינה מואצת לבקשות המוגשות לראשונה בישראל. ב-2018, כשליש מהבקשות אשר הוגשו לראשונה בישראל נבחנו בהליך מזורז זה.

הליך הבחינה המואצת מאפשר קבלה בתוך מספר חודשים של דו"ח בחינה, המהווה חוות דעת מקצועית של בוחן פטנטים.

בכך מספקת הרשות מידע רב ערך אשר מסייע למבקש הפטנט להעריך את הכשירות לפטנט על ידי גורם בלתי תלוי, וכל זאת באופן דיסקרטי, עוד בטרם פורסמה הבקשה.

במקרים של חוות דעת ראשונית שלילית, המבקש יכול לערוך מחדש את הבקשה לקראת הגשה בינלאומית או לחילופין לא להתקדם עם הבקשה. אם חוות הדעת היא חיובית, היא יכולה לסייע למבקש בזירוז הבחינה במדינות נוספות ובעיקר להעלות את האטרקטיביות העסקית של המיזם.

עוד לפי הדו"ח, מרבית הבקשות שמוגשות בישראל הן בתחום מדעי החיים, הרפואה והכימיה. אין זה מפתיע כי העלייה הגבוהה ביותר בהגשות נרשמה בתחום המכשור הרפואי, אחד מתחומי הדגל של טכנולוגיות ישראליות.

חברות וסטארטאפים ישראלים רבים בתחום זה נחשבים כמפתחי טכנולוגיות פורצות דרך, למשל חברת מזור רובוטיקה שנרכשה על ידי ענקית הטכנולוגיה הרפואית מדטרוניק ב-1.6 מיליארד דולר. כתוצאה מרכישה זו, שלא הייתה מתאפשרת ללא תיק פטנטים משמעותי שהיה לחברה, הפכה חברת מזור למרכז מחקר ופיתוח הגדול ביותר של מדטרוניק מחוץ לארה"ב.

כ-10% ממבקשי הפטנט הם ישראלים, כאשר המובילים הם ביוסנס ישראל, התעשייה האווירית, ידע חברה למחקר לפיתוח (זרוע מסחור הטכנולוגיה של מכון ויצמן למדע) וכתר פלסטיק. בין המגישים הזרים בולטים תאגידים אמריקאים כגון פיליפ מוריס ופייסבוק לצד חברות תרופות דוגמת נוברטיס ורוש.

זו השנה השביעית בה רשות הפטנטים פועלת כרשות חיפוש ובחינה של בקשות בינלאומיות (PCT). מהדו"ח עולה כי 65% מהמבקשים בחינה בינלאומית דרך רשות הפטנטים בישראל בוחרים בה גם כרשות חיפוש ובחינה, ומעדיפים אותה למעשה על פני רשויות החיפוש האמריקאית והאירופית.

זוהי עדות לאיכות הבחינה הגבוהה, ועמידה בסטנדרטים בינלאומיים קפדנים אשר מגבירים את האמון מצד ציבור המבקשים. לא רק הציבור הישראלי מכיר באיכות הבחינה של רשות הפטנטים אלא גם מגישים זרים, אמריקאים בפרט אשר מבינהם כ-280 מבקשים אמריקאים ייעדו את הרשות כרשות חיפוש ובחינה בהשוואה לשמונה מבקשים בלבד בשנת 2014.