עיריית ירושלים: העברנו למוסדות חרדיים פרטיים מבנים בשווי 210 מיליון שקל
העירייה העבירה לחינוך החרדי את השליטה על שישה מבנים בעלות אדירה. בניית מבנים לחינוך הפרטי היא מהלך הרבה יותר מרחיק לכת ממימון הלימודים או השכרה של המבנים
עיריית ירושלים בנתה לקראת שנת הלימודים שישה מבנים שבהם 131 כיתות בשווי של 210 מיליון שקל למוסדות חינוך חרדיים פרטיים. משמעות המהלך היא שהמדינה מעבירה שליטה ברכוש בשווי עצום לעמותות פרטיות. בניית מבנים לחינוך פרטי היא מהלך הרבה יותר מרחיק לכת ממימון הלימודים או מהשכרת המבנים לעמותות.
- שוויון מול שילוב: מה שהמפלגות לא מביאות בחשבון
- מרכז אדוה: כך השקיעה הממשלה בהתנחלויות על חשבון עיירות הפיתוח
- חרדים לעבודה: המיזם החדש שישלב חרדים בשוק העבודה
ככל שהחינוך החרדי מתרחב והכוח הפוליטי של המפלגות החרדיות מתעצם מקצות רשויות מקומיות יותר מבנים לחינוך החרדי הפרטי. השנה באופן חריג נפתחו הלימודים בחינוך הממלכתי והחרדי באותו יום. לקראת פתיחת שנת הלימודים פרסמה עיריית ירושלים הודעה לתקשורת החרדית שהתגאתה בכמות הכספים שהושקעו במבנים לחינוך החרדי. ההודעה נפתחה במילים "כי מציון תצא תורה". ראש העיר משה ליאון הכריז: "אנו מוסרים השנה מספר שיא של מבני חינוך חדשים וכיתות חדשות לתלמידי החינוך החרדי".
מדובר בארבעה סמינרים, המקבילים לתיכון לבנות, שקיבלו שלושה מבנים: סמינר בנות אלישבע (תיכון) קיבל מבנה עירוני חדש בשכונת רמות ובו 36 כיתות, בעלות של למעלה מ-55 מיליון שקל; לסמינר דרכי רחל הוקצב גם כן מבנה של 36 כיתות בהשקעה של למעלה מ-50 מיליון שקל; הסמינרים אפיקי דעה ונתיב החינוך קיבלו מבנה בית ספר חדש ובו 20 כיתות בהשקעה של למעלה מ- 25 מיליון שקל.
יצוין, כי כל הסמינרים הם בהנהלה אשכנזית או שיש בהם רוב של בנות אשכנזיות. זהו מצב מביך מאוד לש"ס בעיריית ירושלים שמחזיקה בתיק החינוך החרדי.
בית ספר לבנות של חסידות ויז'ניץ בשכונת רוממה קיבל תוספת אגף ובו 12 כיתות. תלמוד תורה, כלומר בית ספר יסודי לבנים, אחיעזר ברחוב מוצפי קיבל תוספת אגף לבית ספר ובו 15 כיתות בהשקעה של למעלה מ-22 מיליון שקל.
פחות שנויה במחלוקת העובדה שבית ספר החרדי "שיח סוד" לחינוך מיוחד יקבל מבנה חדש של 12 כיתות ובריכה טיפולית. בהשקעה של 19 מיליון שקל. בסך הכולל יחנכו במגזר החרדי 131 כיתות חדשות, בהשקעה כוללת של 210 מיליון שקל.
חברת הנהלת עיריית ירושלים לורה ורטון ממרצ אומרת בתגובה ש"צורם להשקיע כל כך הרבה כספי ציבור בחינוך פרטי, גם אם הוא מוכר שאינו רשמי".
לדבריה, "לא מדובר בהשוואת תנאים אלא הגדלת הפערים בין השקעות בבתי ספר במערכות השונות בירושלים לבין המערכת החרדית. בתי ספר במעמד 'מוכר שאינו רשמי' של הזרמים החילוניים, הדתיים והערבים לא זכו לסכומים כאלה. אנחנו משקיעים במי שמבקש להתבדל ולהתרחק מאתנו, ויש לכך השלכות לטווח הארוך".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה ש"החינוך החרדי, רובו ככולו, מופעל ע"י עמותות ומוגדר ע"י המדינה כ'מוכר שאינו רשמי'. עיריית ירושלים נותנת מענה לצרכי כל תלמידיה, ומחויבת על פי חוק לתקצב את מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים".