היתרון שטראמפ נתן למקרון
מלחמת הסחר הכבידה על היצוא הגרמני ובהתאם על צמיחת התמ"ג בכלכלה הגדולה בגוש היורו. צרפת הנסמכת פחות על יצוא הציגה מדדים טובים יותר. לכך סייעו גם התמריצים הפיסקאליים של הנשיא הצרפתי, אף שנתפסו תחילה כמיותרים
- ארה"ב וצרפת הגיעו להסדר בנושא "מס ההייטק"
- נשיא צרפת מקרון מבטל מסים ומעלה משכורות: "הכעס מוצדק"
- מלחמה על כל דבר: ועידת G7 נפתחת היום
המודל הכלכלי שלה, שנסמך פחות על יצוא מאשר גרמניה, מתגלה כעמיד יותר לסכנות שטומנת בחובה מלחמת הסחר שיזמה ארה"ב. בנוסף, החלטת הממשלה הצרפתית להשיק תוכנית תמריצים בסוף השנה שעברה כתגובה למחאת האפודים הצהובים, התגלתה כמהלך נבון, שכן התמריצים סיפקו את התמיכה הנחוצה בעוד הכלכלה האירופית עמדה בפני האטה.
התמ"ג הצרפתי צמח ברבעון השני של השנה ב־0.2%. אף שהנתון היה מעט נמוך מהמצופה, הוא תאם לנתוני הצמיחה של גוש היורו והיה גבוה משל איטליה וגרמניה. באותה התקופה התכווצה כלכלת גרמניה ב־0.1%. אתמול דיווחה סוכנות בלומברג כי היצוא הגרמני התכווץ ב־1.3% ברבעון השני של השנה לעומת הרבעון הראשון.
לפי ההערכות, גם נתוני הרבעון השלישי בצרפת יהיו גבוהים לעומת מדינות אחרות. הנציבות האירופית מעריכה כי התוצר הצרפתי יתרחב השנה ב־1.3%, בעוד עבור גרמניה התחזית עומדת על התרחבות של 0.5% ובאיטליה על 0.1%.
ביולי ואוגוסט מדד מנהלי הרכש למגזר הייצור בצרפת היה גבוה לעומת המדד המקביל בגרמניה ובגוש היורו כולו. אחת הסיבות לכך היא שצרפת הרבה פחות חשופה לגחמות של המסחר הבינלאומי מאשר גרמניה. היצוא של סחורות ושירותים מייצג 31.3% ו־47% בהתאמה מהתמ"ג של שתי המדינות, כך לפי נתוני הבנק העולמי.
כלכלה סגורה מתגלה כמועילה רק כל עוד הביקוש המקומי יכול לתמוך בצמיחה, צרפת מהווה דוגמה טובה לכך. שוק העבודה השתפר, ושיעור האבטלה ירד ביולי ל־8.6%, השיעור הנמוך ביותר זה יותר מעשור. גם צמיחת ההכנסה במדינה רשמה האצה, כך שארנקי התושבים מלאים יותר.
בשני הרבעונים האחרונים של השנה שעברה ההכנסה הריאלית למשק בית טיפסה בשיעור ממוצע של קרוב ל־1%. בגרמניה הנתון המקביל עמד על 0.65% ובאיטליה רק מעט מעל 0%.
מדיניות של התרחבות סייעה למצב. מקרון העניק למדינה דחיפה פיסקאלית בשווי של קרוב ל־25 מיליארד יורו (27.7 מיליארד דולר), כך להערכת חברת המחקר אוקספורד אקונומיקס. מרבית התמריצים הגיעו ככלי להרגעת מחאת האפודים הצהובים שאיימה להפיל את הממשלה.
בדצמבר נתפסו צעדים אלה כמתנה מיותרת לכלכלה, וככאלה שימנעו ממקרון למלא את הבטחתו לצמצם את הגירעון התקציבי. אך מלחמת המכסים בין ארה"ב וסין והשלכותיה על הכלכלה העולמית גרמו לתמריצים אלה להיראות בראייה לאחור כמהלך נבון.
כל אלה כמובן לא אומרים שהכל מצוין בצרפת. בעוד התשואה על אג"ח ממשלתיות לפירעון בעוד עשר שנים עומדת על מינוס 0.35%, יחס החוב־תוצר שלה עומד על 98.5%, לעומת 85% בממוצע בגוש היורו.
בנוסף, מיתון אפשרי בגרמניה, שהסבירות לו גדלה והולכת, קרוב לוודאי שישפיע לשלילה במידה מסוימת גם על המדינה השכנה. במקביל, המאמצים של מקרון לחולל רפורמות במוסדות שמנהלים את גוש היורו כמעט ולא התקדמו בשל ההתנגדות מצד הממשלה הגרמנית ומדינות נוספות בצפון היבשת.
בכל זאת, אין ספק כי בתוך תקופה של פחות משנה צרפת הפכה מדוגמה לחולי באיחוד האירופי לסמל נדיר של בריאות באזור. עבור נשיא שכבר הוספד, מדובר במהפך מרשים למדי.