לידיעת הנשיא טראמפ: מה יעשה פיצוץ אטומי להוריקן?
נשיא ארה"ב הציע להשתמש בנשק גרעיני כדי להילחם בסופות טרופיות; מדובר בהצעה שעולה מפעם לפעם, ומדענים נאלצים שוב ושוב להסביר עד כמה אבסורדי הרעיון - ועד כמה אפסי כוחו של הנשק החזק ביותר אל מול הטבע במלוא זעמו
אמש נודע שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הציע להילחם בתופעת ההוריקנים באמצעות פצצות אטום. לדברי מקורות Axios, אמר הנשיא בעת תדריך בנושא הוריקנים: "למה שלא נשתמש נגדם בנשק גרעיני? הם מתחילים להיווצר מול חופי אפריקה. כשהם מתקדמים באטלנטי, נפיל פצצה לתוך עין הסערה ונשבש אותה". בנוסף, נטען שהציע פעולה דומה גם ב-2017. האם יש היגיון בהצעת הנשיא?
- מטוס הלבבות השבורים: ההרקולס שנעלם בעקבות אהבה אבודה
- הכריש המעופף: כשמדינה מבוהלת בונה מטוס מוגזם
- שופרות יריחו, גרסת ה-F16: כשבום על קולי הביס את צבא עיראק
במבט ראשון, נשמע כמו רעיון הגיוני: נשק גרעיני אכן משחרר אנרגיה רבה, שמסוגלת להרוס מבנים ולעקור יערות, להמיט אסון רדיואקטיבי על תאי שטח גדולים ולהכריע מלחמות. ואולם, מבחינת הטבע מדובר בפחות מגירוד; עוצמתו של הוריקן חזק מגמדת גם את הפצצות הגדולות ביותר שבארסנל האנושות, אפילו אם יפוצצו אלפים מהן בו זמנית באותה נקודה.
המינהלת הלאומית האמריקאי למטאורולוגיה ואוקינוגרפיה (NOAA) העלתה עמוד ספציפי שמסביר כמה עקר הוא הרעיון. הוריקן ברמה מלאה משחרר אנרגיית חום בשיעור של 20x1,113 ואט, וממיר פחות מ-10% ממנה לאנרגיה מכנית של רוח. לצורך העניין, להוריקן יש אנרגיה ששקולה לפיצוץ אטומי של עשרה מגה-טון (פי 666 מהפצצה שהוטלה על הירושימה) כל עשרים דקות. ואנחנו מדברים על סופה שיכולה להימשך ימים. לשם השוואה, לפי נתוני NOAA ב-1993 נמדד שיעור שימוש באנרגיה בידי האנושות כולה שהגיע לפחות מ-20% מעוצמתו של הוריקן ממוצע.
בנוסף, הבה נבחן את מכניקת הפיצוץ עצמה: גל הלם רב עוצמה יצא ממוקד הנפץ; זהו גל של אוויר בלחץ גבוה מאוד, שנע במהירות על קולית ומאבד מכוחו תוך כדי תנועה. הגל הזה לא משנה את לחץ האוויר בהוריקן פשוט משום שזמן ההשפעה שלו קצר מדי. כדי לערער יציבות של הוריקן ברמה שתחליש או תאט אותו, צריך לשנות את לחץ האוויר כוחו במרחב עין הסופה, שיכול בקלות להיות ברדיוס של עשרה או עשרים ק"מ; אין לנו דרך פרקטית לעשות זאת.
ומה עם פצצות אטום שיוטלו על סופות טרופיות כשהן עוד קטנות, לפני שיתפתחו להוריקנים? עוד בעייה: מזוהות כ-80 כאלה בכל שנה, כשבערך ארבע או חמש באמת הופכות להוריקנים ואין למדע דרך לחזות מי תהפוך לטייפון ומי תישאר סתם יום סוער. הרעיון להפצצת סופות לפיזור או שיבוש שלהן עולה מפעם לפעם, מזה עשרות שנים. ובכל פעם נדרשים מדענים להסביר מחדש מדוע מדובר ברעיון איום ונורא, שלא רק שאינו ישים - הוא גם מסוכן וישים מספר בלתי נתפס של אנשים בסכנת זיהום גרעיני.
אין פיתרון להוריקנים, זולת היערכות מתאימה של מקומות יישוב שמועדים לפגיעה, והיערכות קבועה של כוחות חירום וסיוע. ארה"ב כשלה בלהושיט עזרה לערים וטריטוריות בה שנפגעו מהוריקנים, ועל ממשל טראמפ להשקיע בהקמת מערכי חירום ולא ברעיונות של "זבנג וגמרנו".