משרד הבריאות הורה: קופות החולים יפרסמו זמני המתנה לרופאים

האם תופעת התורים האינסופיים לרופאים מומחים בקופות החולים עומדת לעבור מהעולם? משרד הבריאות שיגר אתמול (ג') חוזר לכל ארבע קופות חולים בו הוא מחייב את הקופות לקבוע יעדי המתנה מקסימליים לרופאים מומחים, לרבות מומחים לבריאות הנפש. לפי אותו חוזר כל קופה תחויב לפרסם את יעדי ההמתנה לא רק באתר האינטרנט שלה אלא גם בכל מרפאה ומרפאה. משרד הבריאות יקיים מעקב אחר העמידה של קופות החולים ביעדים שהן יציבו. לפי התוכנית של משרד הבריאות, הנחיות אלו ייכנסו לתוקף בתחילת השנה הבאה (ינואר 2020).

בחוזר בנושא, שאותו שיגר לקופות החולים כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית, כותב סמנכ”ל רגולציה של משרד הבריאות מוריס דורפמן כי תחרות בין ארגוני בריאות על ציבור המבוטחים היא מאבני היסוד של מערכת בריאות, ובעוד שכיום מתמקדות קופות החולים בפרסום מאפייני השירותים שלהן, ראוי כי התחרות ביניהן תהיה גם על “איכות השירות למבוטחים - כאשר אחד הפרמטרים המרכזיים לכך הוא זמינות השירות”. לכן, ממשיך דורפמן, “במטרה להבטיח שהתחרות בין הקופות תתמקד בין היתר בזמינות שירותי הרפואה בקהילה, יש חשיבות לפרסום ויצירת שקיפות לציבור באשר ליעדים המקסימליים של המתנה לשירות שאותם קובעת הקופה ביחס למבוטחיה".

בחוזר מוסבר כי "משך המתנה" מוגדר כזמן ההמתנה שהקופה מציעה למבוטחים שב עליהם להמתין לשירות מרגע הבקשה לקביעת תור במערכת (דרך מוקד או באופן דיגיטלי) ועד למועד שנקבע לקבלת השירות בפועל.

מנכ"ל לאומית ניסים אלון, מנכ”ל מכבי רן סער, מנכ”לית מאוחדת סיגל רגב רוזנברג ומנכ”ל כללית אהוד דודסון צילומים: עומר מסינגר, גדי קבלו, דנה קופל, עמית שעל

לפי ההנחיות של משרד הבריאות, כל קופת חולים תקבע ותפרסם את יעדי משך ההמתנה המרבי, במרחק גיאוגרפי סביר, לשירותים רפואיים שאינם דחופים, לפי מקצועות הרפואה ולפי הפרוצדורות שלהלן: רפואת משפחה, רפואת ילדים, רפואת נשים, אורתופדיה, רפואת עור, רפואת אף אוזן גרון, רפואת עיניים, נוירולוגיה, נוירולוגיה ילדים, קרדיולוגיה, גריאטריה, פיזיותרפיה, בדיקת ממוגרפיה, בדיקת אולטרסאונד כללי, בדיקת קולונוסקופיה, פסיכיאטריה, גסטרואנטרולוגיה, כירורגיה, פגישת אבחון בבריאות הנפש ותחילת טיפול פסיכותרפי.

אשר לפסיכותרפיה, תחום שבאחרונה היו פרסומים רבים על הקושי להגיע לטיפול בו בקופות, במשרד הבריאות מבהירים כי פגישת אבחון בבריאות הנפש מוגדרת כמפגש הראשון של המטופל עם איש מקצוע (פסיכולוג/פסיכיאטר) בשירותי בריאות הנפש, כאשר טיפול פסיכותרפי מוגדר כשני מפגשים או יותר של פסיכותרפיה פרטנית בהפרש של עד שבועיים ביניהם.

לפי החוזר, על כל קופה להעביר את הנתונים בטבלה כאשר בעמודה אחת יופיעו שמות השירותים ובעמודה השנייה היעדים שהקופה קבעה. היעדים יתפרסמו באתר האינטרנט של הקופה ובמרפאות שלה. כל שינוי ביעדי הזמינות שתחליט עליו הקופה יעודכו תוך 30 יום לכל היותר. החוזר אינו מתייחס למקרים דחופים, שכן במקרים כאלו יש לפעול בהתאם לכללים הקיימים, שלפיהם יש להקדים תורים במקרים דחופים וחל איסור על גביית תשלום פרטי עבור הקדמת תורים.

מתחרים רק על רופאים

זה תקופה ארוכה שמשרד הבריאות מוטרד מרמת התחרות הנמוכה בין הקופות מצד אחד ומצד שני, ממהות התחרות שמוגדרת במשרד הממשלתי כלא בריאה. לפי גורמים במשרד, התחרות היום מבוססת על גניבת רופאים הנחשבים כוכבים, שמביאים עמם את המטופלים שלהם ובכך מגדילים את מספר המבוטחים בקופה שאליה הם עוברים. כעת, במשרד הבריאות מבקשים לרכז מאמצים בתחרות המבוססת על זמינות שירותים וזאת על רקע מכת התורים הארוכים שקיימת במערכת הבריאות הציבורית, דבר שהפך לעקב האכילס של המערכת.

לפי סקר של מכון ברוקדייל מחודש מאי האחרון, ב־2018 חלה עלייה בשיעור המדווחים על זמני המתנה ארוכים לרפואה יועצת דרך הקופה לעומת 2016, ושיעור המדווחים על המתנה של בין חודש לחודשיים עלה מ־13% ל־18%. שיעור המדווחים על המתנה ארוכה מחודשיים עלה מ־12% ל־15%. מכאן כי כל ישראלי שלישי נאלץ להמתין יותר מחודש ימים כדי לראות רופא מומחה ולפי הסקר מדובר בעלייה מטרידה של 8 נקודות אחוז לעומת 2016. יתרה מזו, זמני המתנה ארוכים הפכו לסיבה העיקרית מדוע ישראלים מוותרים על טיפול רפואי (29%).

משה בר סימן טוב מנכ"ל משרד הבריאות צילום: אוראל כהן

אגב, זמני המתנה ארוכים פוגעים בעיקר בבעלי הכנסות הנמוכות: לפי הסקר, 33% מבעלי הכנסה בחמישון התחתון ויתרו על טיפול רפואי בגלל זמני המתנה ארוכים, לעומת 20% בלבד רק לפני שנתיים. לתופעה הזו תוצאה מוכרת: גלישה לרפואה הפרטית. לפי אותו סקר, שיעור המבוטחים המחזיקים בשב"ן עמד על 87%, כאשר כמחצית מהישראלים (47%) שפנו לרפואה הפרטית השיבו כי עשו זאת כדי לקצר זמני המתנה.

מנתונים שפרסמה הלמ"ס בתחילת השבוע עולה כי ב־2018 שוב חלה עלייה – הפעם של כ־4.7% - בהוצאות על ביטוחי בריאות פרטיים ומשלימים. ההוצאות על ביטוחים פרטיים לבדם זינקו ב־10.3%, וחלק מהעלייה בא על חשבון ירידה קלה שנרשמה בביטוחים המשלימים. לפי אותם נתונים, ההוצאה על ביטוחים פרטיים הגיעה לכ־11 מיליארד שקל לעומת 6 מיליארד שקל ב־2009.

יתרון לאזור המרכז

מטרת החוזר של משרד הבריאות היא כי קופות החולים ינתבו את תקציביהן להגברת השירותים הרפואיים למטופל. מ־2017 החל משרד הבריאות למפות את הזמינות של שבעה שירותים נפוצים (אורתופדיה, עור ומין, אף אוזן גרון, גינקולוגיה, ילדים, משפחה, ועיניים) לפי אזורים גיאוגרפים ומחוזות. כדי לנטרל את גודל האוכלוסייה, חושבו שעות הזמינות של רופא מומחה לכל 1,000 איש.

כלכלני המשרד שניתחו את הנתונים הגיעו למסקנה כי בהשוואה בין אזורים דומים, כל קופות החולים נותנות יתרון למחוז המרכז. כמו כן, בכללית ניכר כי אזור באר שבע והסביבה נופל בזמינות שעות השירות ביחס לאזורים בגדלים דומים במרכז כגון תל אביב. כך, בתל אביב זמינות שעות השירות של רופא משפחה עומדת על 19.7 שעות רופא ל־1,000 נפש לעומת באר שבע זמינות רופא המשפחה עומדת על 14.7 שעות. גם בצפון, אזורים בעלי נפח מבוטחים דומה (נצרת והסביבה לדוגמה) הם בעלי זמינות שעות שירות נמוכה יותר: רק 14.8 שעות רופא. באזורים בעלי מספר מבוטחים קטן יותר, הפערים בין פריפריה למרכז מצטמצמים, אך עדיין זמינות השירותים במחוזות תל אביב, המרכז וירושלים גבוהה יותר.