בלעדי לכלכליסט
מנכ"ל סוגת ג'יל גמון על סף רכישת החברה עם שותף זר
המנכ"ל והשותף – יהודי מרוקני – הציעו לתאגיד מאן הבריטי את הסכום הגבוה ביותר לרכישת החברה, הנאמד ב־100 מיליון דולר. סיכויים קלושים שהמתמודדת הנוספת – קרן פורטיסימו – תגיש הצעה גבוהה יותר
מנכ"ל סוגת ג'יל גמון נמצא על סף רכישת החברה יחד עם חברה זרה בשליטת משקיע יהודי הפעיל בתחום הקומודיטיס. ל"כלכליסט" נודע כי המכירה צפויה להתבצע בימים הקרובים ונכון לעכשיו ההצעה הגבוהה ביותר היא של גמון ושותפו.
- מתחמם המירוץ על סוגת: קרן פורטיסימו מתמודדת על העסקה
- מנכ"ל סוגת מארגן קבוצה לרכישתה ממאן
- סוגת על המדף: מוצעת למכירה תמורת 400 מיליון שקל
היריבה של גמון במאבק בישורת האחרונה היתה קרן פורטיסימו המנוהלת על ידי יובל כהן, אולם זו ככל הנראה נוטה שלא להעלות את הצעתה מעבר לזו של גמון, שנעה ככל הנראה סביב הדרישה של בעלי החברה, תאגיד מאן הבריטי – כ־100 מיליון דולר. חלק מהמתמודדים הביעו אי שביעות רצון מהעובדה שמולם מתמודד גורם עם יתרון בהיכרות עם החברה. עם זאת, העובדה שחברת קומודיטיס תהיה הרוכשת מייצרת סינרגיה בינה לבין סוגת.
מימין: מנהל קרן פורטיסימו יובל כהן ומנכ"ל סוגת ג'יל גמון צילומים: תומי הרפז, shlomi arbiv עוד נודע ל"כלכליסט" כי מתמודדת נוספת על הרכישה היתה קרן גרין לאונטרן שבניהולו של ריצ'י האנטר. עם זאת, מלכתחילה האופציה שגמון יהיה הרוכש נראתה ריאלית יותר לאור ההיכרות מקרוב שיש לו עם החברה שאותה הוא מנהל מאז 2012. גמון, שעלה ארצה מצרפת ב־1991, ממלא תפקידים ניהוליים בחברה ב־20 השנים האחרונות והפך מזוהה עם פעילותה.
הקשר למשפחת אמויאל
השותף של גמון הוא יהודי־מרוקני שמחזיק בחברת קומודיטיס והחברה בשליטתו תעניק את רוב ההון הדרוש לעסקה ותהיה בעלת המניות העיקרית. היהודי הוא בעל אזרחות צרפתית, ולפי הערכות מדובר בגורם ממשפחת אמויאל המולטי מיליונרית.
פורטיסימו נכנסה לתחום המזון כשרכשה את תעשיות מלח לפני כארבעה חודשים מידי שרי אריסון ב־160 מיליון שקל. הקרן ראתה חשיבות רבה ברכישת סוגת, אבל תיאלץ כנראה לוותר לאור השווי של החברה במודלים שבנתה. ישנו עדיין סיכוי קטן שהקרן תחליט ברגע האחרון להעלות את הצעתה.
מפעל סוגת צילום: אלי הרשקוביץ את המכירה מוביל בנק ההשקעות לאומי פרטנרס המנוהל בידי אבי אורטל. שמונה חברות בדקו את מסמכי חדרי המידע בשלב הראשון ובסופו של דבר היו אלה פורטיסימו וגמון שהגיעו לישורת האחרונה.
סוגת הוקמה על ידי דב פטישי ב־1957. מפעל החברה הוקם בקריית גת ומשתרע על 100 דונם. המפעל שימש לייצור סוכר מסלק שגדל בשדות בדרום הארץ. בהמשך הוקם בו גם בית אריזה, שהיה בית האריזה הראשון בישראל. שווי קרקע המפעל מוערך ב־150 מיליון שקל.
בשנת 2009 נבנה בית זיקוק לסוכר, וזה סיים את פעילותו ב־2018 בעקבות שינויים עולמיים בשוק הסוכר ופתיחת השוק האירופי לייצוא סוכר. כיום החברה מייבאת סוכר לבן מאירופה, שאותו היא אורזת במפעלי החברה בקרית גת.
מאן רכשה את המפעל מידי משפחת פדרמן ב־1988. מאן (ED&F Man) היא חברת סחר בריטית ותיקה (נוסדה לפני 230 שנה) בקומודיטיס. החברה מעסיקה מעל 6,000 עובדים ונסחרת בבורסה הראשית בלונדון. בשנים האחרונות עברה מאן להפסדים: בשנת 2017 הפסידה 152 מיליון דולר וב־2018 הפסידה 21 מיליון דולר.
11 מיליון טונות סוכר בשנה
מאן מחזיקה בחברות בנות שפועלות בתחום הסחר בסחורות, כלומר משווקות מוצרי מזון שונים כמו קפה, סוכר, קטניות ודגנים לרשתות השיווק. חלק ממוצרים אלה היא רוכשת, בעיקר ממדינות עולם שלישי, וחלק מייצרת ואורזת ומשווקת בעצמה.
החברה קשורה לחקלאים ברחבי העולם באמצעות חוזי רכישה ארוכי טווח, ומשווקת את מוצריהם לרשתות באירופה. מדי שנה מאן משווקת 11 מיליון שקיות קפה, 11 מיליון טונות סוכר, ו־6 מיליון טונות מזון לבעלי חיים ב־60 מדינות בעולם. מהלך המכירה של סוגת הוא חלק מתהליך התייעלות שעוברת מאן ובו היא החליטה לצאת מתחומי אריזה וייצור ולהתמקד בתחום הסחר.
לפני שנתיים נעשה על ידי מאן ניסיון למכור את סוגת אבל ההצעות שהתקבלו היו נמוכות. גופים שונים שהתעניינו ברכישה, בעיקר קרנות, טענו אז כי חלק מהותי מהסוכר שסוגת רוכשת מגיע מהחברה האם מאן, ובלי לשמר את היחסים האלה, התוצאות של סוגת עלולות להיפגע.
