שימוש בפייסבוק ודיכאון: מי הביצה ומי התרנגולת?

האם רשתות חברתיות מזיקות לרווחה הפסיכולוגית או דווקא תורמות לה? מחקרים רבים בשנים האחרונות טענו שמדובר בגורם שמשפיע לרעה על תחושת האושר של המשתמשים. עם זאת, מחקר עדכני של פרופ' אנדרו סטיבן מאוניברסיטת אוקספורד, שעיקריו נחשפו ביוני ב"כלכליסט", טען שיישומים מסוימים כמו ווטסאפ מקושרים דווקא לאפקט חיובי. אך אם שואלים את איימי אורבן, חוקרת ומרצה במחלקה לפסיכולוגיה ניסויית באוניברסיטת אוקספורד, אלו וגם אלו טועים. לדבריה, פשוט אין ראיות מהותיות על השפעת רשתות חברתיות והבעיה היא שעד כה החוקרים כלל לא שאלו את השאלות הנכונות.

"שאלות המחקר עד עתה היו רחבות מכדי לאפשר מסקנות ברורות", אומרת אורבן בראיון "כלכליסט". "האפקטים שמזהים מחקרים כל כך קטנים, שלדעתנו הם לא מצדיקים את מידת הדאגה שהתפשטה באוכלוסייה. צריך לשאול שאלות אחרות כדי לקבל תשובות טובות יותר".

אורבן הגיעה למסקנה זו בעקבות כמה מחקרים נרחבים ומעמיקים שעשתה בנושא השפעת רשתות חברתיות על מתבגרים, שהאחרון שבהם התפרסם באפריל בכתב העת המדעי היוקרתי Proceedings of the National Academy of Sciences.

צעירות בהודו משתמשמות בסמארטפון. "זמן מסך זה דבר מגוון" צילום: בלומברג

הממצאים חיזקו אצלה את התפיסה שנדרשת גישה חדשה לבדיקת ההשפעה הפסיכולוגית של רשתות חברתיות. המחקר נערך כחלק מעבודת הדוקטורט של אורבן (25), שכבר הושלמה בהצלחה. אך מכיוון שתואר הד"ר יאושר רשמית רק ספטמבר, אז צפויה אורבן להתחיל לעבוד גם כחוקרת באוניברסיטת קיימברידג', היא ביקשה שלא להצמיד את התואר לשמה.

מחקרים רבים נעשו בתחום זה, למה לעשות עוד מחקר?

"יש כמות אדירה של מחקר, אבל איכותו נמוכה מאוד ולרוב העבודה לא שקופה. מחקרים רבים משתמשים בדגימות קטנות מאוד, או שהם ממוקדים ושואלים בני נוער איך הם מרגישים ביום ספציפי וכמה השתמשו ברשתות חברתיות באותו יום. בנוסף, שאלות המחקר היו רחבות מכדי לאפשר מסקנות ברורות, ובחנו לרוב אם זמן מסך משפיע על דיכאון או רווחה פסיכולוגית".

איימי אורבן: "השפעת המדיה החברתית אינה חד־סטרית, זה הרבה יותר מסובך"

נתונים של 12.7 אלף בני נוער שנאספו חמש שנים

"זמן מסך זה דבר מאוד מגוון, צפייה של 20 דקות בסרטון פרו־אנורקסי ביוטיוב שונה מאוד מ־20 דקות שיחה בסקייפ עם סבתא, צפייה של 20 דקות בקליפים או גלישה בפייסבוק", מסבירה אורבן את החידוש במחקר שלה. "הגיוון לא השתקף במחקרים קודמים, וכך גם לא הגיוון בין בני הנוער, שמאוד חשוב לי.

"לרוב חוקרים את השפעות

הטכנולוגיה על כל אוכלוסיית הילדים או על דגימה ספציפית שהחוקר הצליח לגייס, אבל סוגים שונים של מתבגרים מושפעים מטכנולוגיה בצורות שונות. הבנת ההבדלים האלו היא מידע שממשלות צריכות כדי לסייע למי שיושפעו לרעה".

הייחוד של המחקר שערכה אורבן, יחד עם אנדרו פרזבלסקי מאוקספורד וטוביאס דינלין מאוניברסיטת הוהנהיים בשטוטגרט, הוא בהיקפו. החוקרים שאבו נתונים שנאספו במשך חמש שנים מכ־12.7 אלף בני נוער בבריטניה במסגרת פרויקט Understanding Society — The UK Household Longitudinal Study: מעין מחקר־על שאוסף מידע ונתונים מגוונים בסיוע שאלונים שנתיים ממשקי בית במדינה לאורך שנים, ומנגיש אותם לחוקרים כדי שיוכלו להשתמש בהם כבסיס לעבודתם.

"מדי שנה הם נשאלו איך השתמשו במדיה חברתית כדי לתקשר עם חברים, וכן על היבטים שונים של רמת הסיפוק שלהם מהחיים (Life Satisfaction): עד כמה הם מרוצים מההופעה שלהם, מהחברים, מהמשפחה או מבית הספר. זה אפשר לנו לבחון לא רק התאמה בין שימוש במדיה חברתית לבין סיפוק מהחיים, אלא גם את כיוון ההשפעה: האם שינוי בשימוש במדיה חברתית בשנה מסוימת חוזה שינוי בשביעות רצון בשנה שאחריה; והאם שינוי בסיפוק בשנה מסוימת מביא לשינוי בשימוש במדיה חברתית בשנה שאחריה".

בעיבוד הנתונים בחנה אורבן גם השפעות אישיות על אדם ספציפי, וגם השפעות בינאישיות שמשוות בין אנשים שונים. כך, בחינת ההשפעות הבינאישיות שאלה האם מתבגרים שמשתמשים יותר במדיה חברתית זוכים לסיפוק חיים גבוה או נמוך יותר בהשוואה למתבגרים אחרים. בחינת ההשפעה האישית שאלה האם כשנבדק משתמש ברשתות חברתיות מעבר לממוצע האישי שלו הדבר משפיע על תחושת הסיפוק שלו.

"השוואה בין מתבגרים שונים הראתה התאמה שלילית: מתבגרים שהשתמשו יותר במדיה חברתית היו פחות מסופקים, אבל אנחנו לא יודעים איך זה קורה", היא אומרת. "האם שימוש במדיה חברתית מוביל לירידה בסיפוק, או שירידה בסיפוק מובילה לעלייה בשימוש במדיה חברתית, ואולי גורם שלישי. למשל, האם ילדים שמגיעים ממשפחות פחות מבוססות משתמשים יותר בטכנולוגיה דיגיטלית ואז הסיפוק מהחיים שלהם נמוך יותר?

"בחינת ההשפעות האישיות העלתה אפקט דו־כיווני: עלייה בשימוש במדיה חברתית הובילה לירידה קטנה בסיפוק מהחיים, וירידה בסיפוק מהחיים הוביל לעלייה קטנה מאוד בשימוש במדיה חברתית. נראה שהשפעת המדיה החברתית אינה חד־סטרית אלא שזה הרבה יותר מסובך".

אבל נראה שיש התאמה בין מדיה חברתית להשפעה שלילית על מתבגרים.

"לא. ההשפעות מאוד קטנות ואנחנו לא יודעים אם יש להן משמעות פרקטית. האפקטים כל כך קטנים שאנחנו חושבים שהם לא מצדיקים את מידת הדאגה שהתפשטה באוכלוסיה. הדגש שמושם על מדיה חברתית וזמן מסך והשפעותיהם על רווחת מתבגרים הוא מוגזם. אם היתה השפעה מאסיבית היינו מזהים אפקטים משמעותיים הרבה יותר".

לחדד את השאלות סביב השפעת הטכנולוגיה

"החשש הכללי מהשפעת מדיה חבתית מטביע שאלות חשובות יותר", מסבירה אורבן. "אם נתמקד בסוגי שימוש מסוימים או בסוגי מתבגרים מסוימים ייתכן שנמצא השפעות חיוביות מאוד או שליליות מאוד, וזה יאפשר לפתח מוצרים או מדיניות שיסייעו בהתמודדות. שאלות כלליות כמו האם שימוש במדיה חברתית משפיע על הרווחה הנפשית מוצאות השפעות קטנות מאוד. הן אמנם שליליות ושליליות בעקביות, אבל הן מאוד מאוד קטנות".

באילו שאלות צריך להתמקד?

"צריך להוסיף ניואנסים. זה כמו לשאול אם סוכר פוגע באיכות החיים. עבור חולה סכרת קוביית סוכר יכולה להיות מסוכנת, אבל לשחקן כדורגל שהרגע סיים משחק היא יכולה לסייע. אותו דבר עם טכנולוגיה. אפשר להתמקד במתבגרות מתת־אוכלוסייה ספציפית שמתמודדות עם משבר חברתי. ייתכן שהן יושפעו מאוד לרעה מתוכן כלשהו שאין לו השפעה על קבוצות אחרות. המחקר צריך לנוע בכיוון הזה.

"אותו דבר לגבי סוגי שימוש. רוב המחקר נסמך כרגע על מדידה גסה כמו שימוש באפליקציות בלי לקבל תמונה מפורטת של חיי המתבגר באינטרנט, בלי לשאול איזה תוכן הם ראו או איזה אינטרקציות ניהלו. האם הם רק גוללים ומסתכלים על תמונות או משוחחים עם חברים? הגעה לרמה מדויקת יותר תמצא אפקטים שראויים יותר לתשומת הלב שלנו מהקישורים הקטנים כיום. יש עבודה רבה, כי הדיון הנוכחי ברובו לא מתייחס לשאלות החשובות הללו".