ריח של עמלה באוויר: הקרב של ויזה ומאסטרקארד על הקניות בחו"ל

הכסף הגדול שמרוויחות חברות כרטיסי האשראי מהבזבוזים של הישראלים בחו"ל מושך לא רק את חברות כרטיסי האשראי המקומיות – כאל, מקס וישראכרט, אלא גם את החברות הבינלאומיות – ויזה ומאסטרקארד. את ההוכחה לכך ניתן למצוא למשל בשלט פרסומת של ויזה העולמית שצץ לאחרונה בנתיבי איילון, ובו מוצע למי שמשלמים בכרטיס של ויזה על רכישות בחו"ל בסכום מינימלי של 500 דולר ביולי־אוגוסט להשתתף בהגרלה עם פרס בשווי 40 אלף שקל.

מימין: המודעה של ויזה והמודעה של מאסטרקארד

במקביל החלה חברת מאסטרקארד לפרסם בימים האחרונים מודעה בעיתונים וכן בפייסבוק תחת הכותרת "קיץ פרייסלס עם מאסטרקארד 2019", המגרילה חופשה בחו"ל בשווי של כ־20 אלף שקל. כאן אפשר להשתתף מהדולר הראשון, אבל התנאי הוא שימוש בעת שהות בפועל בחו"ל, בעוד שההגרלה של ויזה כוללת גם קניות בחו"ל ברשת.

המטרה של הקמפיינים האלו היא כמובן שהלקוח הישראלי ישלוף את כרטיס האשראי הנושא את המותג ויזה או מאסטרקארד, אשר מתחלקות בהכנסות עם החברות המקומיות. אלה, מצידן, מנפיקות כיום כמעט אך ורק כרטיסים שיכולים לשמש גם בחו"ל, ולכן חייבות לשתף פעולה עם החברות הבינלאומיות ובעיקר שתי הגדולות שבהן — ויזה ומאסטרקארד. במסגרת ההסכמות המסחריות איתן, החברות הבינלאומיות מתחלקות עם החברות המקומיות ברווחים גם מעמלות המרת המט"ח המשולמות על ידי בעלי הכרטיסים, וגם מעמלות הסליקה שאותן משלמים בעלי העסקים.

מנכ"ל מאסטרקארד ישראל עומר אונגר צילום: אלמוג סוגבקר

בשבוע שעבר הציג "כלכליסט" את כל התמריצים שמציעות חברות כרטיסי האשראי המקומיות כדי לוודא שניקח איתנו לחו"ל דווקא את הכרטיס שלהן, החל מהנחות בהשכרת רכב ובמלונות וכלה בפתרונות אשראי למי שמתקשה לממן את הבילוי המפנק מעבר לים. ככה זה כשעמלות המרת המט"ח נעות בין 3.5%-2.7% מהסכום במטבע זר שמשולם בקופה או נמשך מכספומט (משיכה שכרוכה בעמלה יקרה יותר). המוטיבציה של חברות האשראי הבינלאומיות לגרום ללקוח הישראלי לקחת לחו"ל את הכרטיס שלהן ולא של המתחרה נראית ברורה עוד יותר כאשר בוחנים את ההיקף הכולל של הקניות של ישראלים בחו"ל — כ־30 מיליארד שקל (נכון ל־2018).

כך או כך, בפעם הבאה שאתם אורזים לנסיעה, אולי שווה לוודא שאתם לוקחים איתכם כרטיס אשראי של יותר ממותג אחד.