שטיינמץ עמינח: "בכל מקרה, האזרחים יפגעו מגירעון המדינה"

מוגש מטעם DUN'S 100 

במהלך חודש יוני 2018, הגירעון התקציבי של מדינת ישראל עמד 7.8 מיליארד שקלים. האם אתם יודעים מהו הנתון הנכון לחודש יולי הנוכחי? כמעט 22 מיליארד שקלים - יותר מכפול! הפרסומים בתקשורת וההתנצחויות של הפוליטיקאים, הששים אלי קרב למערכת בחירות שנייה, רק מלבים את הבעיה, שרלוונטית לכל אזרח במדינה.

האם אנחנו באמת יודעים מהו תקציב המדינה? זהו מונח כללי מאד, שמכיל בתוכו אלפי סעיפים, שחלקם חסויים מן הציבור. אותו תקציב, קובע בכל שנה לאיזה משרד ולאיזו רשות יגיע תקציב מסוים. "הגירעון בתקציב נוצר כי המדינה לא יודעת לתת את המענה המושלם לכל צרכי המשרדים והגופים השונים", אומרים במשרד רואי החשבון שטיינמץ עמינח.

רו"ח גיא ארליך ממשרד שטיינמץ עמינח צילום: יח"צ

"באופן מובנה, בתקציב המדינה תמיד ישנו גירעון קטן, כאשר היעד הוא בערך 1-3%. לעומת זאת, היום מדינת ישראל סובלת מ-4% גירעון תקציבי. הדבר אומר, שלמרות שקברניטי המדינה תכננו להיות במינוס במסגרת X, כיום המינוס הוא Y, כלומר נתון אחר לגמרי", מציגים בפירמה.

ניתן להדגים את הבעיה כמו משפחה ממוצעת ישראלית: יש לאותה משפחה מסגרת אשראי מסוימת, אך היא חרגה ממנה, וכעת היא נמצאת במינוס גדול יותר ממה שהיא תכננה. אצל מספר משפחות, זה הוביל להרס המשפחה ולבעיות כלכליות משמעותיות.

שלוש דרכים לפתרון הבעיה

לפי משרד שטיינמץ עמינח, קיימות שלוש אופציות לפתרון בעיית הגירעון. הראשונה – קיצוץ רוחבי בתקציב של כל משרדי הממשלה. המשמעות היא כואבת ועלולה להשפיע לרעה במיוחד על השכבות החלשות, הנשענות על קצבאות, תגמולים וסיוע כלכלי. "עם זאת, הקיצוץ ישפיע על כל אזרח במדינה – מביטול או צמצום שירותים, ועד לקיצוצים במשרות ציבוריות כמו אחיות וסייעות בגנים למשל". מן הראוי להדגיש כי כבר נעשה קיצוץ אחד במשרדי הממשלה, אך הדבר לא עזר בצורה מובהקת לצמצום הגירעון", אומר רו"ח גיא ארליך ממשרד שטיינמץ עמינח.

הקיצוץ ישפיע על כל אזרח במדינה צילום: CANVA

הדרך השנייה היא "לקיחת הלוואה לסגירת מינוס. המדינה, כמו אלמוני פלוני, לוקחת הלוואה לסגירת הגירעון, אך ברור לכולם שזה לא יפתור את הבעיה, אלא רק יעלים אותה זמנית. זה כמו לשים פלסטר על הגירעון ולשכוח ממנו לכמה חודשים", טוען רו"ח ארליך.

האופציה השלישית היא כמובן לעלות מיסים. "זוהי ככל הנראה הפעולה שהממשלה החדשה תבצע, ביחד עם פעולות נוספות. כבר כיום, כולנו מתכוננים לעליית המיסים, כמו עלייה של אחוז אחד במע"מ למשל. כולנו תקווה שתהיה הפתעה ולא יצטרכו לגעת בנושא המיסים, אך כמו בניהול הכלכלי של משפחה, כך גם בניהול הכלכלי של המדינה: אפשר להשיג כסף ממקורות אחרים (הלוואות שונות), או שמורידים את תקציב ההוצאות", אומר רו"ח ארליך ממשרד רואי החשבון שטיינמץ עמינח.

התחזית? פגיעה באזרחים

לטענת המומחים בפירמה, האזרחים עלולים להיפגע בכל צעד שהממשלה החדשה תנקוט, שכן צריך איכשהו להחזיר את הכסף ולסגור את המינוס. "אם חוב המדינה גדל, הריבית תגדל בהתאם. כולנו זוכרים את מה שהיה בשנות ה-80 בישראל. החוב היה יותר מ-100% מהתל"ג שלנו, וכיום, כ-30 שנה אחרי, החוב שלנו נמצא במקום טוב יחסית למדינות המערב, רק 60-70% מהתל"ג".

"מדינות כמו ארצות הברית, ספרד, איטליה ויוון, בעלות חוב של מעל ל-200% מהתל"ג שלהן. אל לנו לשכוח שישראל עברה את המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008 בצורה טובה יחסית, ולא נרשמו פגיעות גדולות במשק. מנגד, אם החוב שלנו יגדל, זה עלול להשפיע לרעה על כל הכלכלה המדינית – דירוג האשראי שלנו יפגע, שער החליפין של מטבעות החוץ יעלה וכו'", אומר רו"ח גיא ארליך.

"בסוף של דבר, משרד האוצר ופקידיו אשמים במצב. אלו היושבים במשרד, היו צריכים לבצע התאמות בין התקציב לבין ההוצאות, בדיוק כמו שעושים בכל משק בית. אם הגירעון העצום הזה הפתיע אותם, פה טמונה הבעיה. הרי הבעיה היא לא הגירעון עצמו - לכל מדינה יש גירעון, אך חשוב לצפות אותו ולחזות אותו. גירעון בסדר גודל כזה לא יכול להיות בגדר הפתעה, עובדים מקבלים משכורות ומשרות בשביל התחזיות הללו, ולכן צריך שהתקציב יתאים להוצאות, ולא ההפך", אומרים בשטיינמץ עמינח.

"בסוף של דבר, משרד האוצר ופקידיו אשמים במצב"

לסיכום, האם יש לך המלצה או טיפ מסוים לגבי העתיד הקרוב?

"קשה לצפות מה באמת יהיה - האם באמת יעלו מיסים, ואם כן, אז באיזה שיעור. אני רק יכול להגיד, שאנחנו במשרד ממליצים לאותם אנשים החושבים לעשות פעולות עסקיות כמו מכירת מניות או נדל"ן, להקדים את מועד ביצוע הפעולות הללו. וזאת למה? כי אולי עליית המיסים תיפגע בתחומים אלו. למשל, אם אני חושב למכור דירה, כדאי לי לעשות זאת בזמן הקרוב לפני עליית מיסים, שכן אולי יעלו את מס השבח? מי שחושב לעשות פעולה כלכלית בחצי שנה הקרובה, צריך לקחת ריזיקה, ולדעת שקיים סיכוי שהשוק יעבור שינויים", מסכם רו"ח גיא ארליך.