נדחתה העתירה בטענה לשוחד בבחירות ללשכת עורכי הדין בירושלים: "החשד לא הוכח"

העתירה שהוגשה בטענה להתנהלות פסולה סביב הבחירות ללשכת עורכי הדין בירושלים נדחתה והעותרים חויבו בהוצאות כבדות בהיקף 35,000 שקל. כך עולה מפסק דין שניתן ביום חמישי שעבר בבית המשפט המחוזי בירושלים.

העתירה הוגשה בדרישה לפסול את תוצאות הבחירות ללשכה בירושלים, במסגרתן הוכרז עו"ד אשר אקסלרד כיו"ר מחוז ירושלים. זאת בנימוק שאקסלרד וסיעת הדתיים והחרדים 'אמונה במשפט' הסתירו הסכם קואליציוני פסול שנכרת ביניהם ובמסגרתו הסכים אקסלרד להעניק שורת תפקידים וגם תקציבים וזאת כנגד תמיכה בו.

השופט עודד שחם כתב בפסק דינו, כי "גם אם עולה חשד כי התגבש הסכם כנטען בעתירה קודם לקיומן של הבחירות, הדברים לא הוכחו ברמת ההוכחה הנדרשת".

עו"ד אשר אקסלרד צילום: יוסי מזרחי

בכך קיבל בית המשפט את גרסת עו"ד אקסלרד ועו"ד אברהם אטיאס מסיעת אמונה במשפט, שההסכמות ביניהם הושגו רק מספר שעות אחרי סגירת הקלפיות, בשעות הקטנות של הלילה ובעיצומה של דרמת ספירת הקולות בלשכה.

מפסק הדין של השופט עולה כי ישנה חובה לפרסם הסכמים קואליציוניים לציבור, גם כשמדובר בלשכת עורכי הדין. יש לציין כי כשכלכליסט פנה ללשכת עורכי הדין בשאלה מדוע לא מתפרסמים ההסכמים, מסרו גורמים בכירים כי אין חובה לפרסם הסכמים כאלה.

"תקציב שנתי לפעילות דתית חרדית של 200 אלף שקל בשנה"

ההסכמות הסודיות בין אקסלרד לסיעת הדתיים נחשפו בכלכליסט לפני כחודש, ימים ספורים לאחר הבחירות ללשכת עורכי הדין. לפי הכתבה, לאחר ליל ספירת הקולות, בסמוך לשעה 6:00 בבוקר שיגר יו"ר סיעת החרדים והדתיים בירושלים עו"ד אברהם אטיאס מסרון לפעיליו ובישר להם על "שלל התפקידים" שהצליח לקבל עבורם כחלק מ"הסכם קואליציוני" בינו לבין יו"ר המחוז אשר אקסלרד.

באותו מסרון ציין אטיאס כי לצערו סיעתו "אמונה במשפט" זכתה בשני מנדטים בלבד מתוך 16 בוועד המחוז וכתב כי: "עם זאת וזה עיקר העיקריים, בהסכם הקואליציוני שלנו אנחנו נקבל יו"ר בכל הוועדות במחוז, חברים בכל הוועדות השונות, חמישה חברים בוועדת האתיקה, יו"ר ועדת אתיקה, תקציב שנתי לפעילות דתית חרדית של 200 אלף שקל בשנה, גזבר המחוז וכן ב"כ קובלים ודיינים בבית הדין המשמעתי".

עו"ד אבי שינדלר שהתמודד מול אקסלרד על ראשות המחוז והפסיד בפער של 248 קולות הגיש בעקבות זאת עתירה מנהלית וטען כי על פניו נראה שהדברים עולים כדי שוחד ממש וכי ישנו חשש כבד וממשי שאקסלרד סחר עם סיעת אמונה במשפט בתפקידים כספים ומינויים באופן שהשחית לחלוטין את הליך הבחירות התקין. עוד טען בעתירה כי עובדת קיומו של ההסכם לא פורסמה לפני הבחירות וכי הדבר מבסס את הטענה שמדובר בשוחד בחירות.

עו”ד אבי שינדלר צילום: אלכס קולומויסקי

במענה לעתירה הגישו אקסלרד ואטיאס תגובות (כל אחד בנפרד) והכחישו שהיה ביניהם הסכם קואליציוני (למרות שהמילים 'הסכם קואליציוני' הופיעו במסרון ששלח אטיאס). לפי טענתם, ההסכמות ביניהם התגבשו רק לאחר סגירת הקלפיות כשהשניים נפגשו למעשה בשעות הקטנות של הלילה וניהלו מו"מ שעל תוצאותיו דיווח מיד לאחר מכן במסרון לפעיליו בשעה 6:00 בבוקר.

לדברי אטיאס, בסיום הבחירות ולאור התוצאה הלא גבוהה ביחס לציפיות של הסיעה, חש צורך ממשי לעודד ולחזק את עשרות הפעילים שסייעו למערכה זו. על כן מצא לנכון להביא בפני הפעילים את ההבנות שיש לו עם אקסלרד "מובן מאליו כי ההודעה נוסחה באופן שנועד לעודד את הפעילים ולתת בליבם סיפוק על כי הושגו תוצאות הלכה למעשה ולמרות שקיוו ליותר".

לפי תגובת אקסלרד כפי שהוגשה לעתירה: בשעות הקטנות של ליל ספירת הקולות לאחר שהקלפיות כבר נסגרו ובעודם מקבלים את התוצאות הראשונות וממתינים לתוצאות הספירה הסופית, שוחח עם אטיאס כמו גם עם ראשי סיעות אחרות ובחן עמם את האפשרות כי יצטרפו לקואליציה שבראשותו. "בשיחות אלה הביע את רצונו מימים ימימה לשלב כמה שיותר מגזרים בפעילות הלשכה ולגוון את מוסדותיה... במועד זה דובר רק על "ציפיות", "הבנות" ו"תקוות" אבל לא נכרת כל הסכם מפורט ומחייב וממילא לא נכתב ונחתם הסכם כזה".

במסגרת דיון שהתקיים בפני השופט הוא ניסה לשכנע בתחילה את העותרים למשוך את עתירתם, אולם הם סירבו ולפיכך ניתן פסק דין.

בפסק דינו כתב השופט שחם כי למעט המסרון לא הוצגה תשתית ראייתית של ממש לקיומו של ההסכם הנטען או לפרטיו. השופט כתב כי אין חולק שסיעת אמונה במשפט תמכה פומבית באקסלרד והוא תמך בסיעת אמונה במשפט למועצה הארצית, וכי תמיכה הדדית זו התבצעה על זהות אינטרסים ושיתוף פעולה קודם בין הצדדים.

המסרון, כתב השופט בפסק הדין, נשלח לאחר תום ספירת הקולות. השופט קיבל את טענת עו"ד אטיאס ועו"ד אקסלרד שהיו ביניהם "הסכמות עקרוניות אשר התחדדו באופן קונקרטי בליל ספירת הקולות" והוא קבע כי אין דבר המלמד שההסכמות המפורטות בה התגבשו קודם לבחירות.

"גם אם ניתן להניח כאפשרות סבירה כי היו בין הצדדים מגעים קודם לבחירות, אין בפני תשתית הסותרת את הטענה כי הפרטים שבהודעה התגבשו רק לאחר הבחירות... יוצא כי לא הוכח ברמת ההוכחה הנדרשת גיבושו של הסכם קודם לבחירות אשר תוכנו הוא כמפורט בהודעה", כתב.

השופט הוסיף והתייחס לתוכן ההודעה וכתב שהצדדים חלוקים בשאלת הלגיטימיות של ההסכמות הנזכרות בה. לדברי השופט הוא לא מוצא קושי בהתחייבות למנות יושבי ראש ועדות וחברי ועדה וגם לא בהתחייבות למתן תקציבים שכן לא מדובר בהעברת כספים לסיעת אמונה במשפט אלא במימון פעילות דתית חרדית במסגרת תפקידו של ועד המחוז.

באשר למינוי נציגים ויושב ראש בועדת האתיקה, ב"כ קובלים ודיינים בבית הדין המשמעתי כתב השופט כי התחייבות למינויים כאמור אינן נקיות מספקות. "נוכח אופיים וטיבם של ההליכים המתנהלים בפני בתי הדין, ובשים לב לתפקידן של ועדות האתיקה בטיפול בתלונות אתיות, הסכמה בין סיעות על מינויים לתפקידים אלה מעוררת קושי...". אלא שהוא הוסיף כי לעניין תוכן המסרון, לא הונחה על ידי העותרים תשתית עובדתית וראייתית העומדת באמות המידה הנדרשות לשם ביסוס טענה של שוחד בחירות העשויה להביא לביטול הבחירות.

יחד עם זאת השופט קבע בפסק הדין כי ישנה חובה לפרסם הסכם קואליציוני. "ככלל הסכם פוליטי טעון פרסום לציבור. ברם בענייני כאמור לא הוכח כי בין עו"ד אקסלרד לבין 'אמונה במשפט' התגבש הסכם כנטען בעתירה, ודאי לא טרם הסתיימה ההצבעה. ממילא אף לא ניתן לקבוע כי הופרה בהקשר זה חובת פרסום".

לדברי השופט, אפילו אם היה מקבל את טענות העותרים בכל הנוגע לגיבוש ההסכם הנטען, ספק אם די היה בכך על מנת להביא למסקנה שהיתה להסכם השפעה משמעותית על הליך הבחירות. "לעניין זה יודגש כי נמנעניו של שוחד בחירות הם המצביעים ולא הסיעה"

לפיכך השופט קבע שהעתירה נדחית, הוא ביטל את צו הביניים שניתן וחייב את העותרים בהוצאות כבדות: 35,000 שקל בסך הכל. השופט כתב כי סכום ההוצאות מביא בחשבון את התוצאה אליה הגיע, את מכלול הקביעות ואת היקף העבודה שנדרשה בתיק.

העתירה הוגשה באמצעות עו"ד גלעד ברנע. אקסלרד יוצג בידי עו"ד אביעד הכהן. אמונה במשפט יוצגו בידי עו"ד עמיחי ויינברגר. את ועדת הבחירות יצג עו"ד דוד יצחק.