הלמ"ס: יוצאי אתיופיה והחרדים מרגישים מופלים יותר מערביי ישראל
מנתוני הסקר החברתי לשנת 2018 עולה כי הציבור מאמין שמצבו הכלכלי של אדם קובע את מעמדו החברתי בישראל - יותר מכל גורם אחר; בנוסף, רוב הציבור תומך במדיניות של העדפה מתקנת לנכים ולקשישים - אבל לא תומך במתן העדפה שכזו לערבים ולחרדים
- ההסתדרות ויו"ר נשיאות המגזר העסקי לכחלון: מתנגדים לתזכיר חוק העלאת גיל פרישה לנשים
- פער זעיר בתעסוקה ושכר בין הייטקיסטים בוגרי מכללות לבוגרי אוניברסיטאות
- איך קרה שבימין נזכרו פתאום בדגל החברתי
מחאת יוצאי אתיופיה בת"א צילום: שאול גולן
הנושא המורחב של הסקר הנוכחי היה מוביליות חברתית, במסגרתו נבדק, בין היתר, האם הנשאלים מרגישים מופלים על רקע גיל, לאום, מוצא או עדה, דת או אמונה, מין, נטייה מינית, מוגבלות פיזית או נפשית וצבע העור.
כאמור, 50% מהציבור מאמינים כי המצב הכלכלי של אדם הוא הגורם המשפיע ביותר על מעמדו בחברה הישראלית; הגורם השני הוא השכלה (44%), ואחריו כישורים ויכולות (37%) וקשרים אישיים (31%). 46% מהמרגישים מופלים אינם מרוצים ממצבם הכלכלי, לעומת 32% מהאחרים.
מהסקר עולה כי למעלה מרבע מהאוכלוסייה (27%) מרגישים מופלים על רקע כלשהו; הציבור המרגיש שהוא מופלה ביותר הם יוצאי אתיופיה (53%); אחריו החרדים (40%), הערבים (37%), העניים (36%) והרווקים (34%). עם זאת, מצב משפחתי לא נבדק כגורם אפליה ולכן לא ניתן לדעת אם אותם רווקים מרגישים מופלים על רקע מצבם המשפחתי, או שיש יותר רווקים בקבוצות המרגישות מופלות (דוגמת יוצאי אתיופיה, נכים ולהט"בים).
חסידי סאטמאר. החרדים מרגישים מופלים צילום: Youtube
15% מילידי אסיה ואפריקה מרגישים מופלים על רקע מוצאם העדתי
48% מיוצאי אתיופיה מרגישים מופלים על רקע מוצאם העדתי - אבל רק 15% מילידי אסיה ואפריקה (מזרחים דור ראשון) ו-14% מילידי ברית המעוצות לשעבר (עולים דור ראשון). הנתון של ילידי אסיה אפריקה כולל את יוצאי אתיופיה, כלומר אחוז המזרחים הלא אתיופים שמרגישים מופלים נמוך בפועל משמעותית. נראה אם כן, שהנושא האתיופי הוא היום השסע העדתי העיקרי. 46% מיוצאי אתיופיה חשו מופלים על רקע צבע עורם.
רק 12% מהנכים ובעלי המוגבלויות חשו מופלים על רקע נכותם; סביר שהסיבה לנתון הנמוך הזה הוא ההגדרה הרחבה יחסית של מוגבלותם, הכוללת גם רבים שהנכות שלהם כלל אינה ניכרת לעין או מפריעה בתפקוד בעבודה. 33% מהמוסלמים חשו מופלים על רק לאום, 33% מהחרדים חשו מופלים על רקע אמונתם; 10% מבני ה-50 ומעלה חשו מופלים על רקע גילנות, אבל לא קיים נתון נפרד לגבי אוכלוסיית הקשישים; 11% מהנשים חשו מופלות בגלל מינן, אבל האחוז שלהן גבוה יותר ככל שהגיל יורד. 18% מבנות ה-20-29 חשו מופלות על רקע מגדרי.
קיים מתאם גבוה בין תחושת האפליה לתחושות שליליות אחרות. 17% מהטוענים שהם מופלים גם מרגישים עניים, לעומת 9% בקרב מי שאינם מרגישים כך; 18% מהמרגישים מופלים אינם מרוצים מהחיים, לעומת 8% בלבד בקרב האחרים. המרגישים מופלים גם סובלים יותר מדאגות המפריעות לישון, ומרגישים לחוצים.
הציבור תומך במדיניות של העדפה מתקנת לקבוצות חוצות מגזרים, ואינו תומך בהעדפה מתקנת למגזרים; 89% בעד העדפה מתקנת לנכים בקבלה לעבודה ו/או לימודים, 77% בעד העדפה למבוגרים ו-69% בעד העדפה לחיילים משוחררים - אבל רק 29% מהיהודים סבורים שיש לתת העדפה מתקנת לערבים ורק 20% מהחילונים סבורים שיש להעדיף חרדים (30% בכלל האוכלוסייה, כולל חרדים). התמיכה בהעדפה מתקנת לחרדים פחותה מבכל קבוצה אחרת.
