דו"חות ענקיות הטכנולוגיה מסתירים את הסיפור האמיתי

לא מדובר בתופעה חד־פעמית. מבין עשר החברות הציבוריות עם שווי השוק הגבוה בעולם, שבע הן חברות טכנולוגיה: מיקרוסופט, אמזון, אפל, אלפאבית (החברה־האם של גוגל), פייסבוק, עליבאבא וטנסנט. שיעור צמיחת ההכנסות של שש מבין חברות אלו גבוה מ־20%, והרווח הנקי המצרפי של כולן הוא יותר מ־10 מיליארד דולר בשנה.

אך העתיד שלהן צפוי להיות עגום יותר. על ענקיות הטכנולוגיה להימנע מהבוץ שאליו נקלעו הבנקים לפני יותר מעשור לאחר המשבר הכלכלי העולמי: עלייה בהוצאות המובנות וירידה בהחזרים למשקיעים כתוצאה מהידוק הרגולציה. ההימנעות הזו לא צפויה להיות קלה. לפני המשבר של 2008 המגזר הפיננסי היה הכוח הדומיננטי במדד S&P 500, והיה אחראי ל־22% משווי השוק המצרפי של החברות במדד ב־2006. כיום אחראי מגזר הטכנולוגיה לנתח זהה בשווי המדד.

מימין: מארק צוקרברג וג'ף בזוס צילומים: איי פי , רויטרס

נכון ל־2019 הבנקים מסורסים. ההחזרים למשקיעים צנחו. הריבית הנמוכה אמנם תרמה את חלקה לצמצום, אך זו הרגולציה הקשוחה שהכריעה את הכף. כעת הרגולטורים מתחמשים לקראת מהלך דומה מול חברות הטכנולוגיה. נציבות הסחר הפדרלית, ה־FTC, הטילה בשבוע שעבר קנס של 5 מיליארד דולר על פייסבוק בעקבות הפרת סיכומים בתחום הפרטיות בפרשת קיימברידג' אנליטיקה, והודיעה גם על בדיקת הגבלים עסקיים בעניינה. משרד המשפטים האמריקאי הודיע על בדיקה נוספת, שתקיף את כל ענקיות הטכנולוגיה ותבחן את השפעת כוח השוק שלהן על הכלכלה.

מה דעתך על מניית APPLE:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

החסידים הנלהבים של מניות הטכנולוגיה לא מתרגשים מהשינוי, ובטוחים שדוקטרינת ההגבלים העסקיים הנוכחית בארה"ב תמנע פעולה קיצונית נגד חברות שלא משתמשות בכוח השוק שלהן כדי לסחוט את הצרכנים. אף שהקנסות על ענקיות הטכנולוגיה הפכו לכה שכיחים עד שהם נראים כהוצאות, עמק הסיליקון עדיין מכניס המון כסף. אותם טיעונים שימשו גם להגנת הבנקים לפני כעשור: הרגולטורים החמיצו את ההזדמנות לפרק ענקיות פיננסים מסוכנות, והקנסות שהוטלו עליהן בגובה עשרות מיליארדי דולרים נראים בדיעבד כלא יותר מדו"חות חניה.

אלא שטיעונים אלו מחמיצים את העיקר. רווחיות הבנקים השתנתה מן היסוד שכן כללי המשחק החדשים אילצו אותם להשקיע בעובדים ובתשתיות ובכך להעלות את ההוצאות הקבועות וליטול התחייבויות הון גדולות יותר.

כעת נקשרות משקולות דומות לצוואריהן של ענקיות הטכנולוגיה. כך, מספר העובדים בפייסבוק צמח בתוך שש שנים מ־6,000 איש ל־35 אלף, ולא כולם מהנדסים או אנשי טכנולוגיה. עלותו של תקציב הוצאות ההון של החברה זינקה ב־150% בתוך השנתיים והסתכמה השנה ב־17 מיליארד דולר, שרובו מיועד לחוות שרתים. הרגולציה הקשוחה באירופה והמשטרים הסמכותניים באסיה הביאו לכך שרוב ההשקעות בתשתיות מנותבות לארה"ב, אף אם הן משרתות לא רק את השוק האמריקאי. מגמה זו גוררת הוצאות נוספות, ודחפו למשל את גוגל להוציא מיליארדי דולרים על הנחת כבלים תת־ימיים.

בהתחשב בגודלו הנוכחי העצום של בסיס הלקוחות של ענקיות הטכנולוגיה והנסיגה בתהליך הגלובליזציה, הכנסותיהן יתקשו לצמוח בקצב שיפצה על העלייה בהוצאות ההון והתשתיות. באלפאבית, החברה־האם של גוגל, ירדו שולי הרווח התפעולי מ־35% לפני עשור ל־23% כיום. על רקע וזה, ובניסיון לעודד את המשקיעים, הודיעה החברה לראשונה בתולדותיה על תוכנית קנייה חוזרת של מניות ב־25 מיליארד דולר. שכן המניות חייבות להמשיך לטפס, אבל כשייגמר להן הדלק, העובדים, שרגילים לקבל חבילות אופציות נאות כחלק מהשכר, יידרשו לקבל יותר מזומנים לחשבון הבנק. וכך, עם התקדרות תחזית ההוצאות, הולך ומתגבש מעגל קסמים אכזרי.