פרשנות
הפסד המיליארדים של בואינג: צלילת התרסקות או כיס אוויר?
הדו"ח הרבעוני של הענקית הוותיקה הראה שעברה תוך שנה מרווח גדול להפסד של 2.9 מיליארד דולר, בשל חקירת התרסקויות ה-737 מקס. אך החברה כבר שרדה משברים גדולים יותר, ומהפכת תעופה חדשה מחכה ממש מעבר לפינה
- אחרי ההתרסקויות הקטלניות: בואינג דיווחה על ההפסד הרבעוני הגדול בתולדותיה
- התרסקות: משלוחי בואינג ירדו ב-37%, איירבוס בדרך לעקוף אותה בשוק המטוסים
- נשארים על הקרקע: התגלתה עוד תקלת תוכנה מסוכנת בבואינג 737 מקס
המטוסים מקורקעים מאז מרץ, מה שיצר שיתוק עבור חברות תעופה שמפעילות אותם. כיצרנית אירוספייס גדולה, משפיעה פעילות בואינג על סקטורים רבים; הצלילה שלה מדאיגה משקיעים בתחומי הנסיעות והתיירות, המתכות ועוד, ואת ממשלת ארה"ב עצמה.
יש סיבה טובה לכך: לבואינג 153,000 עובדים שמועסקים ישירות בידיה, ועוד רבבות בחברות קבלן שתלויות בה.
ורוב עובדים האלה נמצאים בארה"ב, עליה מולך אחד דונלד טראמפ, שמאוד אוהב להתפאר בצמיחה ובשיעורי אבטלה נמוכים. ליצרניות אירוספייס יש מכלולים עצומים בודדים ולא מערכים קטנים מפוזרים, כך שכל צמצום במפעל יכה בעוצמה בסביבתו; ב-1969 כשל פרויקט SST לפיתוח מטוס נוסעים על-קולי שיתחרה בקונקורד האירופי. הנשיא קנדי, שיזם את הפרויקט ב-1962, הקצה לו תקציב ממשלתי גדול ובואינג הרחיבה משמעותית את מערכיה בסיאטל לשם כך. כשבוטל SST משום שוואלה, הסתבר שמטוס נוסעים על-קולי הוא תת-כלכלי, בואינג נאלצה לפטר שישים אלף איש. כולם גרו בסיאטל ורבים נטשו אותה. עד כדי כך, שמדינת וושינגטון חששה להישרדות העיר.
התדמית חשובה למשקיעים. למי עוד?
עד כמה חמור משבר ה-737 מקס, והאם הרבעון החולף מבשר תקופה קשה כבשנות השבעים - כזו שתאיים על עתיד החברה? מדובר באתגר לבואינג, אך חשוב לשים דברים בפרופורציות: ה-737 מקס הוא אכן מוצר חשוב ביותר עבור החברה, ואכן התגלתה בו תקלת תוכנה סדרתית מסוכנת. כמו כן, יתכן שהחברה תימצא אשמה ברשלנות ותידרש לשלם קנסות - החקירה עוד מתגלגלת, כך שדבר כזה טרם נקבע. תדמית בואינג ספגה פה מכה קשה, וזה בהחלט מדאיג משקיעים.
וכן, בואינג תצטרך להתייעל אם קרקוע המטוסים יימשך עד מעבר לאוקטובר - יש לה פועלים שגויסו במיוחד עבור ליין ה-737 מקס, ואם אין הזמנות, אין לחברה מה לעשות איתם. לא מן הנמנע שהרשויות בארה"ב יזריקו לבואינג הון והטבות, כדי להימנע מפיטורים נרחבים ואבטלה שגורמת לפוליטיקאים להיראות רע.
אבל שוק התעופה לא מתרגש בקלות מענייני תדמית. למעשה, חברות תעופה מחפשות מטוסים יעילים לתפעול וחסכוניים וכל עוד עונים הדגמים לדרישות בטיחות רגולטוריות, אינן מוטרדות מדבר. למעשה, בטח כמה מהן מתות כבר שיבוטל הקרקוע, כדי שיוכלו להזמין 737 חדשים בהנחה, ביודען שבואינג דווקא מאוד דואגת למותג שלה ותשאף לקדם במהירות עסקאות חדשות. ומה עם הנוסעים? להם לא באמת אכפת מסוג המטוס שלוקח אותם לחו"ל, כל עוד מחיר הכרטיס נגיש דיו ויש להם מקום לרגליים. למשל, מטוס ה-DC10 של מקדונל דאגלס עבר עשר התרסקויות ותאונות חמורות בין 1972 ל-1982 ונוצרה פניקה אמיתית ומוצדקת בציבור לגביו. היא עברה לאחר כמה שנים, והמטוס המשיך להטיס נוסעים לאחר שתוקנו בו ליקויים שונים.
אגב, חשוב ככל שיהיה, לבואינג יש עוד לא מעט ביזנס שלא קשור ל-737 הבעייתי. היא ייצרה אשתקד 806 מטוסים אזרחיים בכל הקטגוריות, 96 מטוסים צבאיים ואפילו שני לוויינים.
מהפכה מעבר לפינה
איך יצאה בואינג מהמשבר הכי גדול שלה, זה שהטיל צל על סיאטל בסבנטיז? בזכות שתי מהפכות תעופה אזרחית שחוללה: הראשונה היתה השקת הג'מבו 747 שהכניס לה כסף מחברות תעופה גדולות ועשירות, והשנייה היתה השקת ה-737 עצמו, שהכניס לה כסף מכל שאר התעשייה. עד היום זהו מטוס הנוסעים הגדול הנפוץ ביותר, שממשיך לטוס בכל העולם.
גם היום אנחנו עומדים על סף מהפכת תעופה, כזו שבואינג צפויה לקחת בה חלק משמעותי: מטוסים בינוניים שיכולים לנחות גם בשדות תעופה קטנים יחסית, אך טווח הטיסה שלהם עצום. בעזרתם, תתאפשר הפיכת יותר שדות לבינלאומיים, הוזלת עלויות כרטיסים, ייצור משרות בקרבת כל שדה ועוד.
מוקדם מכדי לקבוע אם יהיה זה המטוס של בואינג (מכונה כיום 797) שיוביל את המהפכה הזאת, או המקביל מבית מתחרתה האירופית איירבוס. אך בכל מקרה, נראה שהרבעונים הקרובים ילוו בירידות שמקורן באי ודאות ורק עם תם החקירה תוכל בואינג לנשום לרווחה. החברה שרדה משברים קשים יותר.