הבמאי רוני ניניו: "התיאטרון הישראלי קפוא כבר 20 שנה"

הבמאי רוני ניניו רגיל לזגזג בין הבמה למסך הגדול והקטן, אבל זו הפעם הראשונה שהוא מוציא במקביל שתי יצירות. "דבר כזה עוד לא היה לי", הוא מתרגש, "ההצגה הראשונה של 'דינה' בתיאטרון דימונה עלתה אתמול, והיום עולה הסדרה 'כבודו' ב־yes. זו תקופה אינטנסיבית מאוד, אבל אני איש של קאטים: המעבר בין חזרות בתיאטרון לחדר העריכה מפרה אותי, אני אוהב את הקונטרסטים האלה".

רוני ניניו צילום: עמית שעל

"דינה" היא סיפורה של רווקה בשנות ה־50 לחייה העובדת במפעל אלקטרוניקה בדימונה. כשהיא מגלה שהיא חולה בסרטן וסופה קרב, היא מבקשת מצלמת שמתעדת את מסיבת הפרישה של עובדי המפעל שתתעד אותה בווידיאו. לאט לאט מתברר שהסיבה לבקשה היא שבנערותה נולד לה תינוק שנמסר לאימוץ. את המחזה כתבה חנה אזולאי־הספרי, שגם מגלמת את התפקיד הראשי.

ניניו מכיר את הספרי עוד מ"המחצבה", הפיצ'ר הראשון שביים. "ב'דינה' יש צילום של סרט דוקומנטרי, ובמקור חנה רצתה שהוא יצולם לחוד ויוקרן על הבמה במקביל להתרחשות", הוא מגלה. "חיפשתי דרך שבה אביא את הקולנוע הדוקומנטרי לידי ביטוי בתיאטרון, וזה מצולם לייב על הבמה. אני מחבר בין המדיומים".

חנה אזולאי־הספרי וחיים זנאתי ב"דינה". מצלמים דוקו על הבמה צילום: שעיה פיינברג

ניניו ירד לדימונה לצורך תחקיר והיכרות עם המקום. "זה המקום הכי טוב לעשות את ההצגה הזאת. אני רואה בזה כרגע פריפריה אמנותית, חדוות העשייה", הוא מצהיר, "בישראל חייבים להיות עוד חמישה־שישה תיאטרוני שדה כאלה, עם רפרטואר ומנהיג אמנותי, שיטפחו את העשייה המקומית. העשייה הזאת היתה יוצרת מה שצריך לקרות בכלל לתיאטרון הישראלי: פריצות דרך וכיוונים חדשים, כמו שבזמנו היה פסטיבל עכו. כבר 10–20 שנה יש כאן סטגנציה. גם הכהונה של מנהלים אמנותיים במשך שנים ארוכות מדי יצרה רפרטואר שחלק גדול ממנו הוא 'רפרטואר רייטינג'.

אני מקווה שהדור החדש של המנהלים האמנותיים ירים את הכפפה וישנה את זה". לדבריו, זה מה שעושה אורי וידיסלבסקי, מנהל תיאטרון דימונה. "השינוי שאורי עשה מאוד מחבר את התיאטרון למקום", הוא אומר.

אז הדיבורים של מירי רגב על קיפוח הפריפריה עזרו?

"תיאטרון דימונה התחיל כמעבדת תרבות של מפעל הפיס, ורק אחרי שנתיים התחיל לקבל תמיכה ממשרד התרבות. מה שעשתה רגב היה אך ורק פוליטי; אני לא מאמין שהתרבות הפריפריאלית, המזרחית, באמת בדמה. היא כן הצליחה להעלות את זה לסדר היום, אבל במקביל יצרה מצב שבו תיאטראות וקרנות קולנוע מפעילים צנזורה עצמית, וזה איום ונורא. את הנזק הזה ייקח הרבה זמן לתקן".

גם "כבודו", שהעונה השנייה שלה עולה הערב ב־yes, מתרחשת בדרום, הפעם בבאר שבע. מה צפוי לנו שם?

"אנחנו עולים מדרגה: השופט אלקובי (יורם חטב) מתמנה למחוזי, לוקח יותר סיכונים, והלחצים עליו בלתי אפשריים: בנוסף לקונפליקט עם משפחות הפשע הבדואית והישראלית, נכנסת גם משפחת פשע גרוזינית בכיכובה של יבגניה דודינה".

יורם חטב כשופט אלקובי ב"כבודו" צילום: באדיבות YES

* * * * *

הכבוד הבינלאומי של "כבודו"

הרימייק האמריקאי של "כבודו", סדרת הטלוויזיה של ניניו ושלמה משיח, יחל להצטלם בספטמבר לערוץ Showtime בכיכובו של בריאן קראנסטון (וולטר ווייט מ"שובר שורות"). הסדרה, שגרפה את פרס השופטים בפסטיבל "סירייס מאניה" הבינלאומי בפריז, נמכרה גם לגרמניה, איטליה, אוסטרליה, הודו וצרפת.

"האמריקאים קנו את הסדרה על סמך חמישה עמודי סינופסיס שכתבנו", מגלה ניניו. "הם לקחו את זה בלי פיילוט, אחרי פרזנטציה בלבד: בזמן שצילמנו את העונה הראשונה, הם כבר לקחו עליה אופציה, עוד לפני שראו אותה; ההסכם נחתם רק אחר כך. זה היה מפתיע מאוד".

בריאן קראנסטון, בן דמותו של השופט אלקובי בגרסה האמריקאית. בארה"ב כל פרק עולה 2.5 מיליון דולר צילום: Jemal Countess

איך אתה מסביר את זה, ובכלל את ההצלחה העולמית?

"הסיפור הבסיסי על אבא שמגן על הבן שלו הוא כל כך אוניברסלי. זו גם סגירת מעגל עם קראנסטון, כי כשמשיח ואני הגינו את הרעיון, דיברנו על אדם הכי נורמטיבי שהנסיבות גורמות לו להתנהג אחרת, והדמות של וולטר ווייט עמדה לנגד עינינו. קראסנטון אהב את הסדרה הישראלית, ועכשיו הכל התחבר. זה מאוד מרגש".

ההפקה הישראלית, הוא מספר, נמצאת בקשר עם ההפקה האמריקאית, אבל לא מעורבת ישירות: "הם נותנים לנו קרדיט של יוצרי הסדרה המקורית ו־Executive Producer של הסדרה האמריקאית. אם אני בא לבקר אני יכול להגיד את דעתי, אבל הם לא רוצים מעורבות. התסריטאי הראשי הוא פיטר מופאט (‘צדק פלילי’)".

לדבריו, ההבדל המשמעותי בין שתי הגרסאות הוא בתקציבים. "'כבודו' היא אחת הסדרות היקרות שעשו בארץ, וזה עדיין מגוחך לעומת חו"ל. אם אצלנו העלות של פרק היא כ־200 אלף דולר, באירופה זה בין חצי מיליון למיליון, ובארצות הברית 2.5 מיליון דולר לפרק. אם אנחנו מצלמים 4.8 ימי צילום לפרק, אצלם זה עשרה. הם לא האמינו שעשינו את זה בסכומים האלה, אבל לפעמים זה מקפיץ אותנו קריאטיבית. הסדרות עם התקציב הגבוה הן הקולנוע החדש, ולזכותם של yes ייאמר ששלושה שבועות לפני הצילומים הם הבינו את זה והעלו את התקציב במיליון שקל".

חוץ מכבוד מדובר גם בכסף מתמלוגים, אבל לדברי ניניו, "זה לא משהו משנה חיים. בפרויקט ראשון שנמכר יש הרבה גורמים שמתחלקים בכסף. אבל זה בהחלט פותח המון דלתות ונותן נקודות זכות להתקדם ולפרוץ הלאה. אני מפתח עכשיו כמה פרויקטים החוצה, שחלקם לא מתרחשים בישראל".