$
במה

להסתובב כמו קובייה: היצירה "טטריס מון אמור"

הכוריאוגרפים גיא ויצמן ורוני חבר, שמתחזקים קריירה משגשגת באירופה, יופיעו בישראל לראשונה עם היצירה

מאיה נחום שחל 08:1621.07.19

"אנחנו בעצם כל החיים משחקים טטריס ומנסים לנצח", אומר הכוריאוגרף גיא ויצמן. "אמנם החיים לא מתנהלים בזוויות של 90 מעלות, אבל אנחנו צריכים שליטה עצמית במהירות גבוהה ומאבק וקצב שהולכים וגוברים". ב־14–12 באוגוסט תעלה בפסטיבל "תל אביב דאנס" בסוזן דלל היצירה "טטריס מון אמור", עבודה משותפת של ויצמן וזוגתו רוני חבר, שב־25 השנים האחרונות עושים חיל בסצנת המחול באירופה, וכיום פועלים בהולנד. "אנחנו מופיעים בכל העולם אבל להופיע כאן זה סיפור אחר, מרגש ומפחיד. זה משחק בית אחרי הרבה שנים בחוץ".

 

 

 

המופע, שנושא את שם משחק הלבנים הממכר משנות השמונים, הוא קונצרט מוזיקה, מחול ותאורה. "זו העבודה הכי אבסטרקטית שעשינו ב־15 השנים האחרונות. לא רואים בה קוביות נופלות, אבל כן רואים את האנשים שמנסים להיאבק עם חומר לא פשוט ומוגבלים מאוד על הבמה, סופרים כל צעד וכל מבט". לצד ויצמן וחבר מנגנים במופע חברי להקת סלאגוורק דן האג, ואת המוזיקה יצר חבר הרכב המוזיקה האלקטרונית ההולנדי הנודע Noisia.

 

גיא ויצמן ורוני חבר גיא ויצמן ורוני חבר צילום: טל שחר

 

ויצמן (45) וחבר (46) החלו את דרכם המקצועית באנסמבל בת שבע, ולפני 25 שנה יצאו להתנסות מחוץ לישראל. הם רקדו יחד ובנפרד בלהקות שונות באירופה, וב־2002 הקימו בחרונינגן שבהולנד את להקת המחול "המועדון של גיא ורוני" והחלו לשתף פעולה עם אמנים מז'אנרים שונים. בין הישגיהם גרפו השניים פרסים יוקרתיים כמו מסכת הזהב ברוסיה וברבור הזהב בהולנד. "הייתי בטוחה שבתוך חצי שנה אנחנו חוזרים אבל התוכניות השתנו", אומרת חבר. "מבחינה מקצועית, זו רכבת שנוסעת ונוסעת למקומות יפים, ורכבת כזאת לא עוצרים באמצע".

 

מתוך המופע מתוך המופע

 

לפני שנתיים גם מונה ויצמן למנהל האמנותי של NNT (Noord Nederlands Toneel), אחת מארבע להקות התיאטרון הלאומיות בהולנד, שפועל בה אנסמבל של שחקנים, מוזיקאים ורקדנים. "העובדה שהם נתנו את זה לכוריאוגרף ולא לבמאי, ועוד לאזרח זר, הזויה אבל מדהימה, וזו הוכחה שהולנד היא אחת המדינות המתקדמות יותר, עם פתיחות יוצאת דופן. ההצעה לנהל כללה את צירוף "המועדון של גיא ורוני" לתיאטרון במטרה ליצור בו מרכז רב־תחומי". אלה למעשה שתי יחידות נפרדות שעובדות יחד, וההקצבה הציבורית השנתית (מהממשלה, העירייה והפרובינציה) היא 4 מיליון יורו - סכום שמהווה כ־25% מהמחזור השנתי של התיאטרון (השאר הכנסות עצמיות). "הזמינו אותי לבנות להקה שתהיה שונה משלוש הגדולות האחרות בהולנד בעובדה שהיא משלבת אנסמבל של רקדנים, שחקנים ומוזיקאים לכל אורך השנה. זה לא קיים בעולם בממדים ותקציבים כאלה".

 

למה עד כה לא הופעתם בארץ?

 

"יש לנו הפקות גדולות ויקרות, ולכן זה נפל", אומר ויצמן. "אני לא יודע אם זה משום שאנחנו יקרים או משום שאנחנו ישראלים ויקרים, אבל כנראה זה שילוב".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x