האיחוד עם פרץ: גשר לסגירת החוב של לוי־אבקסיס

התמודדותה של יו"ר מפלגת גשר אורלי לוי־אבקסיס ברשימה משותפת עם מפלגת העבודה עשויה לחלץ אותה מהחובות שצברה בבחירות לכנסת ה־21.

לוי־אבקסיס תקבל את המקום השני ברשימה, אחרי היו"ר עמיר פרץ, ועוד שני מקומות בעשיריה הראשונה שטרם שובצו. כמפלגה, גשר תקבל בבחירות לכנסת ה־22 מימון בחירות של 1.384 מיליון שקל עבור כל מועמד מטעמה שייכנס לכנסת. בנוסף, כל מפלגה המקבלת למעלה מ־1% מהקולות הכשרים, מקבלת תשלום חד פעמי של 1.384 מיליון שקל ללא קשר למספר המנדטים שלה.

עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס צילום: מוטי קמחי

האיחוד יאפשר לגשר לשלם את החובות מתקופת הבחירות

כספי מימון הבחירות של גשר יועברו אמנם לקמפיין הרשימה המאוחדת, אבל בהנחה שיחד עם מפלגת העבודה גשר תעבור את אחוז החסימה, שתי המפלגות יקבלו בנפרד מימון חודשי של 83 אלף שקל לכל חבר כנסת. מימון זה יעניק לגשר חמצן כלכלי: בבחירות האחרונות גייסה לוי־אבקסיס 2.96 מיליון שקל, מתוכם 9 ערבויות בסכום כולל של 2.65 מיליון שקל ו־37 תרומות בשווי 308 אלף שקל.

עם הערבים למפלגה נמנים: אליהו גרידיש, העוסק בשיווק מוצרי מזון ויבוא ויצוא מוצרים רפואיים, שערב בסכום של מיליון שקל; דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל העולמית שהעניק ערבות בשווי 350 אלף שקל. פרלמוטר הוצב במקום השני ברשימה בבחירות האחרונות ועתידו במפלגה כעת לא ברור; בנימין קאהן העניק ערבות של 200 אלף שקל; סימון צרפתי, טלי אוחנה ונלי קפלן ערבו כל אחד ב־100 אלף שקל. מאחר שגשר לא נכנסה לכנסת אבל קיבלה למעלה מ־1% מהקולות הכשרים, היא זכאית למענק של 1.384 מיליון שקל מהמדינה.

בסופו של דבר, בניכוי מימון הבחירות והתרומות, נותרו הערבים לגשר עם ערבות של כ־1.268 מיליון שקל שלא הוחזרה. בגשר הסבירו כי תקציב המפלגה בבחירות האחרונות נוהל באחריות וכל התשלומים לספקים והעובדים שולמו. לא כל הכספים שהתקבלו בערבויות נוצלו, כך שלא כולן חולטו. בחשבון הבנק של גשר נותרו כמה מאות אלפי שקלים ועם השלמת דו"ח מבקר המדינה תקבל את יתרת הכספים המגיעים לה מהמדינה.

מפלגת העבודה מצידה לקחה הלוואה של 2 מיליון שקל מהכנסת בעקבות הבחירות האחרונות, וההחזר שלה הוא מכספי מימון הבחירות השוטף בכנסת ה־22. פרץ עצמו הצליח, בין השיחות עם אורלי לוי־אבקסיס, אהוד ברק וניצן הורוביץ, גם להגדיל את סך התרומות שלו. בחודש וחצי האחרון גייס פרץ 27 תרומות בסכום כולל של כ־520 אלף שקל. מתוכן 14 תרומות שגויסו לאחר שנבחר כיו"ר המפלגה ב־2 ביולי 2019, בסכום כולל של כ־297 אלף שקל. מאחורי התרומות עומדים בין היתר אבי שקד, מייסד ענקית ההימורים 888, שתרם לפרץ כעת וגם ב־2017 40 אלף שקל, איש העסקים חיים כצמן מגזית גלוב, שתרם 45 אלף שקל, חבר הכנסת לשעבר חיליק בר שהעניק 11 אלף שקל, ומשולם פרידמן שתרם לו 10,000 שקל.

עמיר פרץ צילום: אוראל כהן

למרות הדמיון החברתי קיימים פערים בין המפלגות

חבירתה של אורלי לוי־אבקסיס לפרץ מחזקת את השיח החברתי במערכת הבחירות הנוכחית שעסוקה בעיקר בשאלה כן או לא נתניהו. פרץ ולוי־אבקסיס יובילו כעת קו חברתי־כלכלי שיתמוך בדיור ציבורי, העלאת קצבאות, סיוע לחלשים ולעובדים, תגבור הפריפריה, הבריאות, הרווחה, החינוך, התחבורה ועוד - ויצניעו את הקו המדיני־ביטחוני. בכך ינסו לבדל עצמם ממפלגת כחול לבן המוצפת ברמטכ"לים בדימוס, מישראל דמוקרטית שתוקפת את נתניהו, ומהליכוד שנלחמת בברק ובליברמן.

ל"כלכליסט" נודע שפרץ ולוי־אבקסיס סיכמו על הידברות מתמדת בכל הנוגע להצבעות ולעמדות בנושאים השונים. כשיגתלו חילוקי דעות יישבו השניים בניסיון לגשר.

ולמרות זאת, בצד התפיסות החברתיות הדומות של מפלגת העבודה וגשר קיימים הבדלים. דוגמה אחת היא באיסור זכות השביתה בשירותים חיוניים. במצע גשר נקבע כי "עובדים זכאים לשבות בשל סכסוך עבודה, על פי החלטת ארגון העובדים שלהם, ומעבידים זכאים להשבית בשל סכסוך עבודה. המדינה רשאית להגביל זכויות אלו על מנת להבטיח שלא יפגעו באופן ניכר בתפקודם הסביר של שירותים חיוניים לציבור".

בגשר הסבירו ששביתת עובדים חייבת להיעשות בתום לב, לאחר שמוצו הליכי המשא ומתן. עם זאת, אין הכוונה שעובדים בשירותים חיוניים ימהרו לבצע שביתה. לטענתם יש להיות זהירים ולמצוא איזונים והדגישו כי אם לא היה למשל מאבק הרופאים, ספק אם היה נחתם עמם הסכם.

ואילו במפלגת העבודה, שנתמכת ותומכת בוועדים הגדולים כמו חברת החשמל, הנמלים, ורשות שדות התעופה, קיימת התנגדות מסורתית לחקיקת חוק האוסר על שביתה בשירותים חיוניים. הסוגיה אמנם לא הוזכרה מפורשות במצע המפלגה בבחירות האחרונות, אך נקבע כי "ההגנה על זכויות עובדים וקיומו של שוק תעסוקה הוגן הוא תנאי יסוד לקיומה של חברה צודקת וכלכלה משגשגת", "תמיכה במגמת ההצטרפות להתאגדויות עובדים, עיגון בחקיקה של תקדימי הפסיקה בעניין זכות ההתאגדות, וניהול שיח מתמיד בין הממשלה, נציגי וארגוני העובדים".

אורלי לוי-אבקסיס צילום: הרצל יוסף

ראש הממשלה הבטיח בעבר לקדם חוק האוסר על השבתת שירותים חיוניים, אבל לא מימש. יו"ר ההסתדרות לשעבר אבי ניסנקורן לא יאפשר למפלגתו לתמוך בחוק כזה. במקרה שהצעה כזו תועלה בקדנציה הבאה יהיה מעניין לראות כיצד יצביעו חברי הרשימה המאוחדת של העבודה וגשר.

פרץ ולוי־אבקסיס דומים אחד לשני ושונים מקודמיהם

קיים הרבה דמיון בין ראשי ההנהגה הנוכחית של הרשימה החדשה - פרץ ולוי־אבקסיס, והרבה שוני לעומת הצמרת הקודמת - אבי גבאי וטל רוסו.

פרץ ולוי־אבקסיס בעלי מאפיינים דומים במגוון תחומים: שניהם מחוקקים חברתיים (למרות שפרץ היה גם שר ביטחון), יוצאי עדות המזרח, ושניהם מהפריפריה - פרץ משדרות, לוי־אבקסיס גדלה בבית שאן. פרץ היה יו"ר ההסתדרות, ודוד לוי, אביה של אורלי, היה יו"ר סיעת "תכלת לבן" בהסתדרות. השניים גם אינם נחשבים כאנשים מבוססים (פרץ שעבד פעם את ביתו כדי לקחת הלוואה להתמודדותו).

לעומתם, גבאי, עם הקריירה והכסף שצבר כמנכ"ל בזק, הוא בעל הון המוערך ב־50 מיליון שקל. הוא אמנם מתגאה לומר שהוא יוצא עדות המזרח שגדל במעברה בירושלים, אבל כעת מתגורר בווילה בצפון תל־אביב. רוסו הוא אלוף במילואים שנועד לחזק במינויו את האג'נדה הביטחונית. שניהם הודיעו על פרישתם מהכנסת.

הבדל נוסף בין הצמרת החדשה לקודמת הוא שפרץ ולוי־אבקסיס דחקו את הח"כים החברתיים הצעירים יותר, סתיו שפיר ואיציק שמולי. שפיר שנלחמה להגברת השקיפות והוזלת שכר הדירה ושמולי שנלחם למען הקשישים, הם מכוכבי המחאה החברתית שסימלו את ה"ההבטחה החדשה" במפלגת העבודה וכעת עלולים להיבלע ברשימה החדשה. אם היא תיכנס לקואליציה, התיקים הראשונים והבכירים יימסרו לפרץ וללוי־אבקסיס.

במקביל, בליכוד מעריכים כי למרות הכרזותיהם שלא יישבו עם נתניהו תחת כתב אישום, לא מן הנמנע שהרשימה המאוחדת תצטרף לקואליציה בראשותו בטרם יוגשו כתבי האישום. נתניהו כבר הציע לגבאי את תיק האוצר, ואם ירכיב את הממשלה עשוי להציע את התיק לפרץ על אף הבטחתו לכחלון. ללוי־אבקסיס הוא עשוי להציע את תיק הבריאות אף שהבטיחו לסגן השר יעקב ליצמן. הכל תלוי במפת המנדטים.

משה כחלון צילום: רויטרס

כחלון מקווה שבג"ץ יזכור לו חסד נעורים

חזרתה של לוי־אבקסיס מעניינת אחרי שנעלמה מעין הציבור בעקבות המפלה שספגה בבחירות 2019 א'. שר האוצר משה כחלון, שהתרסק מ־10 ל־4 מנדטים, נכנס גם הוא לבונקר מאז פרסום התוצאות, אך מקורביו דוחים את ההערכות שלפיהן הוא עשוי לפרוש.

כחלון החרד להישרדותו, ממתין בימים אלו להחלטת בג"ץ שידון מחר בעתירה של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד נגד שיריון ארבעה מקומות לכולנו ברשימה לכנסת ה־22. העתירה כבר נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי וכעת נשאלת השאלה האם כחלון, שהגן על בג"ץ בקדנציה הקודמת, יקבל כעת הגנה ממנו.