החיידק שחתך את הפטריות של סקיי ב־30 מיליון שקל

קצר שפגע בארון החשמל של חדר הקירור בחוות גידול הפטריות המרכזית של החברה המובילה לשיווק פטריות מרינה, במושב מעונה בגליל, נתן את האות למשבר קשה בחברה, שקרן סקיי רכשה 50% ממנה תמורת 120 מיליון שקל ב־2014. ההכנסות ספגו פגיעה של עשרות מיליוני שקלים, הרווח הנקי צנח ב־80%, החברה החליטה להפסיק לחלק דיבידנד והשווי שלה נחתך בכמעט 10%.

השריפה עצמה, שהתחוללה במאי 2018 באחת מארבע מחוות הגידול של מרינה, היתה אירוע נקודתי בלבד, ולאחר שכובתה בידי מכבי האש שהזעיק מייסד החברה רמו בן־שושן, שמחזיק ב־50% מהחברה, התברר שגרמה לנזק מוגבל בלבד.  

מייסד מרינה רמו בן־שושן צילום: גיל נחושתן

אולם בעקבות השריפה והנזק שחוללה, החליט בן־שושן לייבא לארץ קומפוסט – חומר שמשמש כמצע לגידול פטריות בטונלים, שהם חדרים סטריליים שמשמשים לגידול ראשוני של פטריות, לפני שהן מגיעות לחוות הגידול.

הסיבה לכך שבן־שושן החליט לייבא את הקומפוסט מחו"ל הוא שבארץ תהליך הייצור של החומר אורך שלושה חודשים, ובלעדיו לא ניתן לגדל פטריות. על כן החליט בן־שושן לייבא את החומר ואף לספוג הפסדים, וזאת במטרה להמשיך לשווק פטריות ללקוחות.

היבוא מחו"ל התברר כהרסני במיוחד

בדיעבד התברר כי הקומפוסט המיובא היה נגוע במחלה זיהומית בשם מאמי. החיידקים שבקומפוסט הנגוע פגעו בחדרים הסטריליים והתפשטו משם לכל החדרים בחוות הגידול. הדבר גרם לכך שהפטריות גדלו עקומות והתפוקות הידלדלו בצורה משמעותית.

"במקום תפוקה רגילה של 25—30 ק"ג פטריות למ"ר, קטפנו 9 ק"ג פטריות למ"ר. היתר היו עקומות. הוצאות הגידול היו פי 3 מהתוצרת. כל החוות נפגעו. ההשקעה נותרה באותו גובה, אבל הרווחיות צנחה. לא ישנתי לילות שלמים. אמרתי לכולם שזה כתוצאה ממאמי, אבל מומחים מסין והולנד שהגיעו לבדוק את הפטריות אמרו לי שאין סיכוי. אחרי חודשיים הם הודו בטעות", סיפר בן־שושן ל"כלכליסט".

התוצאה היתה קטלנית. מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי קרן סקיי נאלצה להפחית את שווי אחזקותיה בחברה ב־15 מיליון שקל. אם בסוף 2017 שווי אחזקות הקרן, שבראשה עומדים ניר דגן וצבי יוכמן, בחברה עמד על 175 מיליון שקל – סכום שמשקף לחברה שווי של 350 מיליון שקל – בסוף 2018 שווי האחזקות של סקיי ירד ל־160 מיליון שקל. כלומר, השווי של מרינה ירד ב־8.5% והסתכם ב־320 מיליון שקל בלבד.

בנוסף, הרווח הנקי נפגע קשות. בעוד שבשנים עברו הכנסות החברה נעו סביב 250—300 מיליון שקל בשנה והרווח הנקי של החברה נע סביב 25 מיליון שקל, את 2018 היא סיימה עם רווח נקי של 5 מיליון שקל בלבד.

הצניחה הזו בתוצאות לא הפריעה למרינה לחלק לבעלים דיבידנד של 20 מיליון שקל ב־2018, אולם הוא ניתן בעיקר בשל תוצאות 2017. עבור 2018 החברה החליטה לא לחלק דיבידנד, לראשונה מזה שנים.

תהליך השיקום של החווה היה ארוך ונמשך ממאי 2018 ועד לינואר 2019. "בכל העולם אמרו לי 'אנחנו לא מאמינים שתצא מהמשבר הזה'", סיפר בן־שושן. "חיטאנו את החדרים יום ולילה. עבדנו עם מים וסבון, שטפנו כל פאנל במאות אלפי מ"ר של החוות. החלפנו את הפילטרים ויצאנו מזה. אחרי שסיימנו, באו מצרפת ומבלגיה כדי לראות איך זה קרה. היום היבול טוב משהיה קודם", הוסיף.

השותפים המנהלים בקרן סקיי. מימין: צבי יוכמן וניר דגן צילום: אלי אטיאס

מחברה קטנה במושב למונופול

מרינה נוסדה ב־1989 על ידי בן־שושן, חקלאי ממושב מעונה, ומאז צמחה בקצב גבוה. כיום החברה מעסיקה 780 עובדים ופועלת בשלל תחומים.

היא עוסקת בגידול ושיווק של פטריות וירקות. בשנתיים האחרונות החלה לשווק גם ירקות ופירות אקזוטיים וגידולים נוספים. כיום היא משווקת 480 גידולים, אותם היא מפיצה מדי יום לרשתות השיווק באמצעות 50 משאיות. הגידולים שאינם פטריות, כמו נבטים ועגבניות שרי, מהווים כבר חצי מהכנסותיה כיום.

בנוסף, למרינה יש גם מפעל לייצור קומפוסט מונבט, בשם טבע פוסט, מתקן לגידול נבטים ושטחים לגידולים חקלאיים של ירקות כשרים למהדרין ללא תולעים.

ב־2016 הקימה מרינה מפעל לסלטים, בהשקעה של 6 מיליון שקל, ליד חוות הגידול המרכזית שלה במעונה. שנה לפני כן בן־שושן נבחר לאיש השנה בחקלאות. ב־2012 רכשה מרינה חברה לקיצוץ ושטיפת ירקות בחבל הבשור, ואת אסיף ינוב גידולים שמתמחה בשיווק גידולי עלים.

לאחרונה מרינה אף הקימה מפעל חדש לייצור המבורגרים טבעוניים מפטריות מלאות, פטריות ממולאות בגבינה ונקניקים טבעוניים ששיווקים יחל בקרוב. כמו כן, בימים האלה החברה מקימה חווה ייעודית לגידול קנאביס.