מגדל נכנסת להשקעה בפיל הלבן של בני ברק

מחלקת הנדל"ן של חברת הביטוח מגדל רכשה בשבוע שעבר מאנשי העסקים שוקי שרון, יהודה עמאר ושותפיהם 75% ממגדל המשרדים BBC Tower בבני ברק, שבנייתו צפויה לצאת לדרך בחודשים הקרובים, כך נודע ל"כלכליסט". המגדל, המתוכנן להיבנות בהצטלבות הרחובות ז'בוטינסקי ובן גוריון באזור העסקים של בני ברק, צפוי להתנשא לגובה 40 קומות, אשר 30 מהן יהיו בבעלות מגדל.

גורמים בענף הבקיאים בעסקה מעריכים כי על הזכויות בפרויקט שילמה מגדל כ־150 מיליון שקל, וכי היקף השקעתה, כולל הבנייה, יגיע לכ־400 מיליון שקל. שטחי המשרדים במגדל יגיעו ל־57 אלף מ"ר, מהם 43 מ"ר יהיו בבעלות מגדל. עוד צפויה מגדל להחזיק ב־375 מקומות חניה. מפלסיו התחתונים של הפרויקט צפויים לשמש כקניון בשטח בנוי של 15 אלף מ"ר, אך העסקה אינה נוגעת לחלק זה.

הדמיית הפרויקט של מגדל. תשואה עתידית של 8% צילום: באדיבות מגדל

את שטחי המשרדים צפויה מגדל להעמיד להשכרה. כיום מחירי השכירות המקובלים באזור עומדים על 65 שקלים למ"ר, מחיר שיניב למגדל תשואה של 9%-8% על ההשקעה. כמו כן עסקאות שבוצעו לאחרונה באזור העסקים של בני ברק במגדלים הסמוכים לפרויקט מלמדות כי שווי מ"ר משרדים באזור עומד על 12 אלף מ"ר, בעוד שעלות ההשקעה למ"ר שמשקפת העסקה עבור מגדל היא 9,000 שקל למ"ר בלבד. כלומר במסגרת העסקה היא צפויה ליהנות מרווח יזמי של כ־25%.

מגדל נכנסת לפרויקט בשלב מתקדם יחסית, לאחר שכבר יצא לו היתר בנייה. לאחרונה נבחרה חברת וקסמן גוברין גבע לנהל את הפרויקט, ובשבועות הקרובים תיבחר חברת הביצוע. על פי הערכות, תושלם הבנייה בתוך 3.5 עד 4 שנים. על פי לוחות הזמנים של חברת נת"ע, האחראית על קידום פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, שנה קודם לכן ייחנך הקו האדום של הרכבת הקלה, שאחת מתחנותיו נבנית בצמידות למגדל המתוכנן, וזו צפויה לכלול דרגנוע שיוביל ישירות למרכז המסחרי שבמפלס הקרקע שלו.

מרכז דן בבני ברק. תחנת רכבת קלה תיבנה בצמוד צילום: אוראל כהן

שמו הרשמי של המרכז מסחרי הניצב כיום במגרש הוא "מרכז דן", אך רבים מכירים אותו בעיקר בתואר"הפיל הלבן של בני ברק", שדבק בו משום שבנייתו נבלמה לפני כ־20 שנה בעקבות סכסוך בין שותפים. בעבר שימש המתחם, ששטחו 10.4 דונם, כמחסן ירקות של תנובה. בשנות התשעים, כשעברה תנובה לשוק הסיטונאי בתל אביב (שבינתיים הפך בעצמו לפרויקט נדל"ן ענק), מכרה אותו לאחים ציון ויהודה שאוליאן, וב־1995 חתמו הקונים על עסקה להקמת פרויקט עם קבוצת יזמים, ובהם אפרים אליהו, האחים גואל וגדעון אברהמי, אלי עזר ורוברט רובינשטיין. אלא שבמהרה התגלעו מחלוקות בין האחים ליזמים והפרויקט נתקע.

בנק דיסקונט, שהעניק לפרויקט אשראי שנאמד ב־100 מיליון שקל, הוביל בשנת 2000 למינוי עו"ד עו"ד רוני בר ניר לכונס נכסים. ב־2007 רכשו את הפרויקט תמורת 120 מיליון שקל שתי חברות: עמירים של יהודה עמאר ועלרונט, שבה החזיקו במשותף מרדכי גנץ, אלעזר קמפל ושאול ואהוד ריגר, אולם הוא נתקע בשנית בעקבות מחלוקת בין השותפים, והחברות החלו בתהליך של פירוק השותפות. ב־2013 מונה לכונס נכסים עו"ד אמיר חן.

לאחר ניסיון גישור בין הצדדים שלא צלח, ב־2016 ערך חן מכרז, שבו זכו עמאר ושרון תמורת 233 מיליון שקל.

מגדל יוצגה בעסקה על ידי עו"ד גילי ריזל ושחף שטרן ממשרד מ. פירון ושות'.