ניר גלעד חותך: מגדל תקצץ 10% מעובדי החברה

חברת הביטוח מגדל תוציא היום לפועל תוכנית התייעלות נרחבת. במסגרת התוכנית תופסק העסקתם בשנתיים הקרובות של 450 עובדים, המהווים כ־10% מכוח האדם בחברה - מהלך המתואם לחלוטין עם ההסתדרות העובדים והוועד.

זהו המהלך השלישי המשמעותי שמתבצע במגדל מאז מינויו של היו”ר ניר גלעדלפני ארבעה חודשים. תחילה מינה גלעד את רן עוז, יו”ר חברת כרטיסי האשראי כאל הפורש, למנכ"ל במקומו של דורון ספיר. ובשבוע שעבר הכריז דירקטוריון מגדל ביטוח על עמידה ביעדי יחס כושר הפירעון וחילק דיבידנד של 350 מיליון שקל.

מגדל נשארה מאחור

בשבועות האחרונים ישבו המנהלים הבכירים במגדל והרכיבו את רשימות העובדים שיקבלו מהיום הצעות נדיבות לפרישה מרצון שאם יסרבו להן, יתחילו תהליך של פיטורים. תוכנית הפרישה כוללת עזיבה של עובדים לכל אורכה ורוחבה של החברה ולא מתמקדת דווקא באוכלוסיה מסויימת.

עובדים מגיל 58 ומעלה יקבלו מענק פיצויים ממוצע של 150% מפיצויי הפיטורים המגיעים להם ואילו עובדים בוותק נמוך יותר יקבלו עד 14 משכורות כתלות בזמן שהועסקו בחברה. התוכנית צפויה לחסוך בשלוש השנים הקרובות כ־150 מיליון שקל ולעלות כ־50 מיליון שקל - בעבור תוכניות הפרישה המוקדמות, כך שבפועל תחסוך כ־100 מיליון שקל.

הניסיון הקודם נכשל

מהלך ההתייעלות הנוכחי במגדל, אליו היה שותף גם המנכ”ל לשעבר דורון ספיר, נחשב להישג תקדימי לאחר שמהלך דומה לפני שלוש שנים נכשל. רק לפני חודש הודיעה החברה על הסכם קיבוצי חדש שחתמה מול 4,000 העובדים שתחת ההסכם הקודם, וכעת מתברר כי אחד מסעיפיו כולל את אישור הוועד וההסתדרות לתכנית ההתייעלות. אומנם כבר בהסכם הקודם נכלל סעיף שבו דובר על תוכנית התייעלות של 250 עובדים אלא שאז היא הותנתה בהגעה להסכמות עם הוועד על היקף ההטבות בתכנית הפרישה מרצון, והצדדים מעולם לא הגיעו להסכמה.

יו”ר חברת מגדל ניר גלעד, הגיע לחברה אחרי קריירה ארוכה בקבוצת החברות של איש העסקים עידן עופר (החברה לישראל וכיל). גלעד סיכם עם שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל שעייף מהקרבות מול הממונה על שוק ההון, לקבל יד חופשית בדירקטוריון החברה לתקופה של חמש שנים לפחות, וכעת הוא מוציא את התוכניות האסטרטגיות שלו.

המהלך הראשון היה למנות מנכ"ל חדש לאחר שספיר איבד את אמונו של אליהו, ולבסוף נבחר רן עוז שייכנס לתפקידו באוגוסט. המהלך השני היה להביא את מגדל לעמידה בדרישות ההון המחמירות כדי שתוכל לחזור לחלק דיבידנדים. בשבוע שעבר הכריזה מגדל ביטוח על חלוקת דיבידנד של 350 מיליון שקל למגדל אחזקות.

ההסכם הקיבוצי החדש בחברה נחשב לתקדימי במובן נוסף שכן בניגוד לקודם, שכלל מנגנון תוספת שכר שנתית של 3.5%, כעת התוספת עומדת על 3% אך לראשונה מתפצלת ל־2: 1.5% מובטחים ועוד 1.5% דיפרנציאלי. בדרך זו החברה יכולה להעניק יותר לעובדים החרוצים שלדעתה ראויים לתגמול ולא לתת כלל למי שלא. מדובר בצורת תשלום שנהוגה כבר תקופה במערכת הבנקאית, ולפני שנתיים אומצה גם על ידי ועד עובדי הבורסה.

הרעיון שבבסיס הסכם כזה הוא שאם תוספת השכר קבועה לכולם, על מנת לשמר עובדים טובים וחרוצים, החברה צריכה לשלם בעצם הרבה יותר. ברגע שהתוספת היא דיפרנציאלית, ניתן לשלם יותר לעובדים טובים ולעודד מצויינות וחריצות. במסגרת ההסכם הקיבוצי קיבלו העובדים גם מענק בגובה 25% ממשכורתם וכן מענקי ותק.

מימין: מנכ”ל מגדל הבא רן עוז, יו”ר מגדל ניר גלעד ובעל השליטה בחברה שלמה אליהו צילום: עמית שעל

העתיד טמון בטכנולוגיה

ענף הביטוח נחשב למנומנם ואיטי וגלעד שואף להנחיל בו שינויים בדומה למערכת מסורבלת נוספת - המערכת הבנקאית. בבנקים כבר הבינו שהעתיד הוא בטכנולוגיה ובכוח האדיר של המידע שברשותם על מיליוני לקוחות ומגדל במובן זה לא שונה. גם לחברת הביטוח מאגר של 2.5 מיליון לקוחות שהיא יכולה למנף.

בדומה לבנקים, גלעד רוצה להפוך את מגדל ליותר מוטת טכנולוגיה שתחליף בחלקה את כוח האדם, כך האנשים שיעזבו במסגרת תוכנית ההתייעלות יוחלפו בחלקם בפתרונות טכנולוגיים. דוגמה אחת היא ניהול יותר נכון של מוקדי שירות והפנייה טכנולוגית של עומסים במוקד אחד למוקדים אחרים שמחזיקה מגדל בפריסה ארצית. בנוסף, החברה עשויה לגייס בעתיד עובדים מתחום הטכנולוגיה ופחות עובדי "פס ייצור", שוב בדומה למערכת הבנקאית.

רק לאחרונה חתם בנק לאומי על הסכם קיבוצי חדש מול וועד העובדים שמאפשר לראשונה גיוס של 450 עובדים טכנולוגיים שלא במסגרת ההסכם הקיבוצי הרגיל, כלומר ללא הבטחת תוספת שכר שנתית וקביעות. מהלך זה נועד לאפשר לבנק להציע להם תנאי שכר גבוהים יותר המתאימים לתחרות מצד תעשיית ההייטק.

המהלך הטרי של מגדל הוא סוג של סגירת מעגל לאחד המהלכים המשמעותיים הראשונים שהוביל אליהו במגדל לאחר רכישת השליטה ב־2012. אליהו החליט להעלות את שכר המינימום לעובדים באלף שקל ל־5300 שקלים החל מ־2015. לקראת אותו מהלך הוא כינס מסיבת עיתונאים מיוחדת ואמר במהלכה כי "מצב העוני בישראל מחפיר וזה לא פשוט ולא מוסרי להמשיך לשתוק. לו הייתי צעיר יותר הייתי יוצא להפגין ברחובות".

אליהו מעולם לא התחבר לכל נושא הדיגיטל והטכנולוגיה ולא הבין את כל הרעש סביב הנושא, כשהוא עצמו בכלל לא מחזיק בטלפון נייד. עם זאת לאחרונה הודה בפני מקורביו כי הוא מבין שלמקומות האלה הולך העולם הפיננסי ולכן חייבים להוביל את הטרנד ולא לפגר מאחור.

במובן זה מהלך ההתייעלות, שכולל מצד אחד סיום העסקת עובדים ומצד שני גיוס עתידי של יותר אנשים טכנולוגיים עם צורך בגמישות בשכרם, מרמז על עידן חדש במגדל. יהיה מעניין לראות אם גלעד ועוז יצליחו להוציא מהלך זה אל הפועל ולהרים את מגדל חזרה כחברת הביטוח המובילה בישראל.