תחנה חדשה ברכבת הכסף של עיריית ת"א

עיריית תל אביב דורשת מאלפי בעלי נכסים בכ־360 בניינים לשפץ את חזיתות המבנים, כך נודע ל"כלכליסט". הדרישה נשלחה בהודעה לבעלים שהנכסים שלהם מצויים לאורך ציר הרכבת הקלה, בשלב זה לאורך הקו הסגול: 200 בניינים ברחוב דיזנגוף, 110 בניינים ברחובות אלנבי והעלייה, 25 בניינים ברחוב יפת ו־24 בניינים במדרחוב נחלת בנימין. מדובר במהלך שדורש מבעלי הנכסים להוציא מכיסם סכומי עתק, שעשויים להגיע גם ליותר ממיליון שקל לבניין במקרה של בניינים לשימור.

הדרישות מגוונות וכוללות פעולות כגון הסרת שילוט, הזזת מזגנים, סילוק גגונים מאולתרים, פירוק סגירות של מרפסות, תיקון הקירות וצביעתם. בהודעה מוסבר כי יש חשיבות לשיפוץ חזיתות הבתים ולשמירה על תקינותן בקרבת הרכבת הקלה, ובעיקר במתחמים המרכזיים שבהם מבוצעות העבודות. לבעלי הבתים הוקצו 60 יום כדי להגיש למינהל ההנדסה בקשה להיתר בנייה, ו־30 יום להגשת השגות.

רחוב אלנבי בתל אביב. הדרישות כוללות למשל סילוק גגונים מאולתרים ופירוק סגירות של מרפסות צילום: עמית שעל

העירייה הציעה סיוע במימון השיפוץ באמצעות החברה העירונית עזרה וביצרון. מעיון באתר החברה עולה כי ההלוואה שהיא מציעה למימון השיפוץ עומדת לכל היותר על 50 אלף שקל, סכום נמוך יחסית, במיוחד אם המבנה הוא לשימור או שימור מחמיר. למבנים לשימור יש אפשרות לקבל מענק נוסף בכפוף לאישור עירייה.

"הדרישות דומות לשימור"

דרישת העירייה, שמעוגנת בחוק עזר, משיתה נטל כלכלי כבד על בעלי הדירות. ל"כלכליסט" נודע כי כמה עשרות מהם הגישו השגות שונות שנמצאות כעת בדיונים. לטענת עו"ד צבי שוב, המייצג כמה מהמשיגים, העירייה מנסה באמצעות המהלך החדש לעקוף את תוכנית השימור שהיא בעצמה יזמה. תוכנית השימור מעניקה תמריצים רבים לדיירים כדי לעודד אותם לשקם את המבנה, ואילו בדרישה לשיפוץ החזיתות התמריצים האלה אינם קיימים. "דרישות העירייה במכתבים ששלחה לבעלי הדירות דומות מאוד לדרישות שבתוכנית השימור", טוען עו"ד שוב, "ולכן יש פה ניסיון לחייב את הבעלים בביצוע השימור, ובמקביל למנוע מהם את תמריצי השימור. מאחר שלא ניתן להכריח את הבעלים לבצע את עבודות השימור, היא מנסה לעשות זאת דרך חוק העזר".

השגה נוספת הוגשה על ידי בעלי דירות בבניין שכבר נמצא בהליכים להוצאת היתר לפרויקט תמ"א 38, דבר אשר לדעת בעלי הדירות מייתר את היציאה לשיפוץ. אך בעירייה לא מוותרים. במכתב התשובה של העירייה נכתב כי בקשתם נמצאת עדיין בשלבים ראשוניים, ומדובר בהליכים שנמשכים זמן רב: "אין העירייה מוכנה לאפשר הנצחת מצבם החזותי של הבניין במצבו כיום במשך זמן לא ידוע... בעקבות תוואי הרכבת הקלה מקטעים רבים ברחוב אלנבי עתידים להיסגר לכניסת רכבים, ומשכך קיימת דחיפות רבה בביצוע השיפוץ הנדרש בהקדם". 

כרטיס הביקור של העיר

אין זו הפעם הראשונה שעיריית תל אביב מבצעת מהלך כזה. מנתוני העירייה עולה כי היא כבר חייבה בעבר שיפוץ חזיתות מבנים, למשל באבן גבירול ב־2006, בירקון ובביאליק ב־2008, בשנקין ב־2011, באזור קריית ספר ב־2015. לפי העירייה, מאחר שאין לה את היכולת ואת המשאבים לפעול בבת אחת בכל רחבי העיר, היא פועלת לפי אזורים, כאשר אחד השיקולים הנלקחים בחשבון הוא מרכזיות האזורים. לטענת העירייה, תוואי הרכבת הקלה צפוי לקבל חשיפה מוגדלת מצד המבקרים בעיר שייסעו מדי יום לאורכו, דבר אשר יהפוך רחובות אלה לכרטיס הביקור של העיר, ולכן האינטרס הציבורי מחייב שמירה על חזות הבניינים לאורכו.

אולם לא כל רשות פועלת כך. למשל בירושלים לאורך ציר הרכבת הקלה בחרו להשאיר את שיקול השיפוץ בידי בעלי הנכסים תוך הצעת מענק למי שיבחר לשפץ. המהלך נעשה על ידי החברה העירונית עדן, ובעקבותיו עשרות מבנים שופצו באופן וולונטרי. החיסרון הוא שלא כל המבנים שופצו, ולכן לא התקבלה חזית אחידה ואסתטית.

ראש העיר רון חולדאי. "שיפוץ חזיתות בלבד כהגדרתו בחוק העזר" צילום: אמיר ריינר

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "על אף העובדה כי מדובר בחובות החלים על פי דין על בעל נכס, נוכח החשיבות הציבורית, משנת 2006 לערך החלה העירייה לפעול גם מכוח סמכותה לאכיפת ביצוע שיפוץ מכוח חוק העזר לתל אביב יפו (שמירת הסדר והניקיון), ולאחר מכן מכוח חוק העזר שהחליף אותו, חוק העזר לתל אביב יפו (שיפוץ ושמירה על חזיתות בתים), התשע"ב 2011. כדי לעודד בעלי נכסים לשפץ את חזיתות הבניינים, משקיעה העירייה משאבים רבים ומעמידה לרשותם צוותי סיוע ותכנון וצוותים מקצועיים וכן מעניקה הסדרי סיוע, לרבות סיוע כספי באמצעות עזרה וביצרון. דרישת השיפוץ עניינה שיפוץ חזיתות בלבד כהגדרתו בחוק העזר. ככל שבעלי הנכס מעוניינים לבצע שימור, הם רשאים כמובן לעשות כן ולמצות כלל זכויותיהם לרבות התמריצים ככל שישנם".