רוח גבית לאקזיט: ביהמ"ש בלם את רשות המסים

לעובדי קווליטסט מפתח תקווה יש שתי סיבות טובות להיות מרוצים. הסיבה הראשונה והברורה: אקזיט של 420 מיליון דולר שהפך את מי מהם שמחזיקים באופציות או מניות - לעשיר יותר.

הסיבה השנייה והיותר סמויה מהעין היא פסק דין שנקבע בשבוע שעבר על ידי שופטת בית המשפט המחוזי עירית הוד ואמור להוסיף ודאות שאבדה בשנים האחרונות באירוע המשמח פחות לכלות וחתני האקזיט: תשלום המס.

אייל זילברמן מנכ"ל קווליטסט צילום: שי אוקנין

ב־2003 החליטה הכנסת להעניק הנחת מס משמעותית לכל העובדים שהחליטו לקשור את גורלם הפיננסי לזה של אותן חברות או סטארט־אפים שמעסיקים אותם.

פעם הרכיבו נתח בשכר בתמורה לאופציות או מניות, אחר כך זו הפכה שיטת תגמול שמהווה הטבה נוספת בגיוס עובדים. רוח החוק היתה ברורה: לתמרץ את העובדים להתאמץ ולהצליח תוך לקיחת סיכון על עצמם של כישלון החברה.

רוב החברות אינן זוכות לאקזיטים מרהיבים. זו הסיבה שהחוק קבע שיעור מס של 25% במקרה של תגמול באופציות ומניות, במקום 50% מס הכנסה שולי מקסימלי. החוק גם קובע כי על החברות לבקש את אישור רשות המסים לאותה תוכנית תגמול כדי לקבל את ההטבה ובהעדר תשובה מהרשות בתום 90 יום – התוכנית מאושרת אוטומטית.

אלא שכפי שמסביר עו"ד יניב שקל, ממשרד שקל ושו"ת, החלו גורמים ברשות המסים לאמץ פרשנויות מאוד יצירתיות בנוגע לסעיף הזה בחוק שהובילו לשיגור שומות לעובד באופן ישיר - או לחברה שצריכה לאתר אותו (בזמן שייתכן שכבר עזב) כדי לגבות את המסים - לעתים שש או שבע שנים אחרי אירוע המס. הפרשנויות האלה בשנים האחרונות ערערו מאוד את הוודאות המיסויית עבור אותם עובדים בעלי האופציות.

דוגמה קלאסית לכך היא הטענה הנפוצה של פקידי השומה שלפיה המחוקק התכוון אך ורק למניות רגילות - כאשר אין בחוק הבחנה כזו - או שאם מימוש האופציות תלוי בהנפקה או באקזיט - אז ההטבה לא חלה.

שקל מסביר כי הפסיקה של הוד מהפכנית משתי סיבות: ראשית, היא קובעת שאחרי 90 יום רשות המסים כבר לא יכולה לשנות את דעתה, אם לא הגיבה בזמן זה על תוכנית התגמול.

החידוש השני והלא פחות חשוב הוא מהותי: כל סוג של מניות ש"מהדקות את הקשר" בין העובד לחברה קבילות לצורך קבלת הטבת המס. אז מעכשיו העובדים רק צריכים לדאוג ליצירתיות של המתחרים שלהם - ופחות לזו של פקידי השומה.