ימי עבודה של 8 שעות אינם יעילים - כמה זמן באמת אנחנו צריכים לעבוד

מדובר כמובן בבעיה חמורה. אולם, כזו שניתן לפתור. מחקרים רבים מצאו כי אנשים שנמצאים שעות רבות במשרד אינם פרודוקטיביים או יעילים, אך לא מכיוון שהם עצלניים אלא כי הם מתעקשים לעבוד שעות רבות ללא קשר לרמת הריכוז שלהם. הם עושים זאת כי זה עדיין נתפס כסימן למחויבות על אף חוסר היעילות. מסיבה זו, בתחילת דרכה של מיקרוסופט דאג ביל גייטס לשנן את מספרי לוחיות הרישוי של העובדים "כך שיכולתי לראות מתי הם מגיעים ומתי עוזבים", הסביר. אם כך, השאלה שצריכה להישאל היא מה יותר חשוב: כמות שעות העבודה או התוצאות?

שעות עבודה רבות אינן מיתרגמות ליעילות רבה יותר. הגיע הזמן למדוד אחרת את הדברים צילום: שאטרסטוק

לפי אחד המחקרים, בפועל העובדים עובדים רק שלוש שעות ביום, בעוד שמחקר שמרני יותר מצא כי העובד הממוצע יוכל אם יישאר מרוכז לסיים את כל העבודה שלו בתוך 5 שעות ביום. כלומר, יותר שעות עבודה לא מתרגמות לתפוקה גדולה יותר. כך שגם אם העובדים של מיקרוסופט בילו שעות רבות במשרד אין זה בהכרח אומר שכל הזמן הוקדש אך ורק לעבודה.

כולנו מכירים את האנשים האלה שמבלים שעות רבות בעבודה אך מספיקים מעט מאד. הם אמנם מגיעים מוקדם, אבל מנצלים את הזמן להכנת קפה ול'שיחות עידכון' עם החברים לעבודה. הם גם נשארים עד מאוחר אך לרוב כדי לדבר עם שאר העובדים ולהתלונן על השעות הרבות שהם עובדים. 

מחקר שנערך באוניברסיטת קייברידג' וסלספורד ופורסם לאחרונה בדק את כמות העבודה האופטימלית לבריאות הנפשית של העובדים. המחקר בדק את הקשר בין בריאות נפשית, שביעות רצון מהחיים ושעות העבודה בקרב 71 אלף אנשים בגיל העבודה בבריטניה במהלך תקופה של תשע שנים. המשתתפים נשאלו על נושאים שכללו חרדה ובעיות שינה על מנת להעריך את בריאותם הנפשית. המחקר מצא שה'מינון' הנכון של עבודה לבריאות נפשית אופטימלית הוא יום אחד בשבוע בלבד.

נמצא שאנשים שעברו ממצב של אבטלה או טיפול בילדים בבית לעבודה בתשלום של עד שמונה שעות ביום הקטינו את הסיכון לבעיות בריאות נפש בכ-30% בממוצע. עם זאת, נמצא שעבודה מעבר לשמונה שעות בשבוע לא הגבירה את הבריאות הנפשית או שביעות הרצון מהחיים.

אם כך, נראה שכל הסימנים מובילים לכך שצריך לשנות את המוסכמות. ששבוע עבודה של חמישה ימים שכל אחד מהם הוא של 8 או 9.5 שעות - הוא פשוט טעות. הדרך הנכונה יותר היא לשים דגש על התוצאות ופחות על כמות השעות ואולי אפילו לצמצם את יום העבודה ל-9 עד 15:00, אם כבר מתעקשים לספור שעות. 

הדרך העיקרית לתעל את העבודה ולסמוך על העובדים מבלי לחשב כמה שעות בדיוק השקיעו במשרד היא לנהל אותם כפי שמנהלים עובדים מהבית. אפילו גייטס הבין זאת בסופו של דבר. כשמישהו עובד מהבית אי אפשר לדעת בדיוק כמה שעות עבד ומתי, יודעים רק מה הספיק לעשות. זו גישה שמתאימה למעשה לכל העובדים.

באתר INC פרסמו שיטות לניהול העובדים כאילו הם עובדים מרחוק. יש להעריך אותם בהתאם לתשובות לשאלות הבאות:

1. האם העבודה מתבצעת? מכל עובד יש ציפיות שיעמוד במטלות, בדדליינים וביעדים שהוצבו, ויש להעריך את הביצועים של העובדים בהתאם לכך. יש לזכור, כי העובדה שהוא נוכח פיסי אינה מבטיחה שהוא מרוכז רק בעבודה. בדרך כלל, כשעובדים יודעים שיש להם זמן מוגבל לבצע את המשימות, הם ינצלו את הזמן במלואו ולא ילכו למטבח או יגלשו בפייסבוק. הידיעה שבכך הם יהנו מאיזון טוב יותר בין העבודה והחיים האישיים היא התמריץ העיקרי שיעזור להניע אותם.

2. האם העובד הוא חלק חשוב בצוות? ככל שעובדים פחות כך מתקצרות שיחות הבטלה. דיבורים בפינת העבודה, הישארות אחרי סיום הפגישה ושיחות במסדרונות מתרחשים הרבה פחות כשממוקדים בעבודה. צמצום השיחות הללו לא יפגע בפרודוקטיביות או בסיעורי המוחות, אלא להיפך. העובדים יתכנסו יותר בצוותים שלהם, יעזרו אחד לשני וישתפו פעולה. התוצאות של הצוות צריכות להפוך לחלק מהיעדים של כל עובד, הפחתת השעות לא אמורה לפגוע בעבודת הצוות.

3. האם הם זמינים? בוסים רבים מעוניינים שהעובדים שלהם יהיו זמינים 24 שעות ביממה, בין אם זה בטלפון, במייל או אפילו פיסית במשרד. אך העובדה שמשהו מוגדר כדחוף לא הופכת אותו בהכרח לחשוב. לרוב, הרעיונות שאתם מעלים בשש בערב יכולים לחכות לבוקר כדי לחשוף אותם בפני שאר העובדים. צריך להיות זמינים למקרי חירום, אך העובדים יבינו שבתמורה לכך שהם מבלים יותר שעות בבית הם גם צריכים להיות זמינים יותר באמצעים אחרים.

חשוב להראות לעובדים שסומכים עליהם, כך הם יסמכו על המנהלים בחזרה. בסופו של דבר, העובדים יזכו לאיזון טוב יותר בין העבודה והחיים והמעסיקים יקבלו ביצועים ותוצאות טובים יותר.